לא רק שליחים של איראן: האינטרס האמיתי של החות'ים במלחמה

השאלה "מדוע תוקפים החות'ים את ישראל?", שהעסיקה רבים מאיתנו מאז אוקטובר 2023, התחלפה בשבועות האחרונים בתהייה: מדוע הם לא תוקפים? בשבוע שעבר הצטרפו החות'ים ללחימה וכעת נשאלת השאלה: מדוע דווקא עכשיו? התשובה הרשמית מצויה בנאומו של מנהיג התנועה, עבד אל-מאלכ אל-חות'י, מיום חמישי ה-26 במרץ, ואף שיש בה משום מענה חלקי ומוטה לשאלה, הרי שבכוחה ללמדנו על התנהלות פרגמטית מצד החות'ים ועל אופי קשריהם עם איראן.

החות'ים ציינו בתימן ביום שישי האחרון 11 שנים של עמידה איתנה - "צומוד" מול הקואליציה הצבאית שייסדה סעודיה נגדם ב-26 במרץ 2015. המבצע הצבאי שהובילו הסעודים בתימן מאז, בסיוע מדינות נוספות באזור ובתמיכה צבאית מערבית (בעיקר של ארצות הברית), נועד להשיב את השלטון שהדיחו החות'ים מהבירה צנעא בהפיכה צבאית בסוף 2014, ולחסל את השפעתם כ"שלוחה איראנית", לטענת הסעודים. שתי המטרות הללו לא הושגו גם לאחר יותר מעשור, ולמעשה מעורבות הסעודים הקנתה למלחמת האזרחים הפנים-תימנית ממד אזורי ותרמה להעמקת הברית בין החות'ים לבין איראן. הבחירה של החות'ים לפעול דווקא במועד סמלי זה - ציון יום השנה הלאומי ל"עמידה האיתנה" - ה"צומוד", כמעט חודש מאז פרצה המלחמה בין ישראל וארצות הברית לבין איראן, מבטאת בראש ובראשונה את הלוקאליות של התנועה ומשקפת את יחסיה עם איראן. הגם שלא מדובר בפרוקסי איראני במלוא המובן, הרי שהחות'ים מחויבים לאיראן וחבים לה את התעצמותם הצבאית. אל-חות'י קשר בנאומו את העמידה האיתנה בתימן נגד כוחות מערביים, ומשטרים ערביים המשתפים עמם פעולה, עם ה"צומוד" של העם באיראן נגד "התוקפנות המערבית והישראלית", לדבריו. גורלם של התימנים נכרך, אפוא, בגורל תושבי איראן ושל יתר חברות ציר ההתנגדות. אל-חות'י אישר מחדש את חיוניותה וחשיבותה של תימן בציר ההתנגדות. ביטוי לשותפות אמיצה זו ניתן היה למצוא בתהלוכות הענק שנערכו ביום שישי בצנעא, בירת תימן, ובערים נוספות, בהן נישאו דגלי תימן, איראן, לבנון והפלסטינים. בערוצי שידור המזוהים עם החות'ים הוצגו ההמונים כ"שיטפון (טופאן) אנושי מחודש". החות'ים מקפידים לעשות שימוש נרחב במילה "טופאן" - שיטפון או מבול, כדי לקשור את פעולותיהם ולבטא את מחויבותם לפלסטינים לאחר אירועי "טופאן אל-אקצא", השם הערבי של אירועי 7 באוקטובר 2023. כך, למשל, בציון יום השנה הראשון ל-7 באוקטובר, יצאו המונים לרחובות בשטחי השליטה של החות'ים בתימן תחת הסיסמה "מבול (טופאן) לעבר השחרור".

הברית עם טהראן והקשר הפלסטיני: "שיטפון אנושי" בצנעא

לצד הזיקה ושותפות הגורל המחברת את תימן עם איראן, לבנון וכמובן הפלסטינים, ביקש אל-חות'י ליצור המשכיות לאירועים מאוקטובר 2023, ליתר דיוק לתגובה הצבאית הישראלית מאז, ולגייס את מדינות האזור למערכה בעלת חשיבות ודחיפות ראשונות במעלה. "המזימה הציונית", טען אל-חות'י. "מכוונת נגד מדינות האזור ולא רק פלסטין". כלומר, פעולות ישראל נגד הפלסטינים, לבנון ואיראן הן חלק מתוכנית אחת. המערכה הנוכחית היא בבחינת מתקפה כוללת על מדינות האזור, ציין אל-חות׳י, ועל כן מדובר במאבק של כלל המוסלמים נגד ישראל וארצות הברית.

אל-חות'י הוסיף כי תימן אינה עוינת מדינות מוסלמיות, אלא פועלת נגד ארצות הברית וישראל. אולי בכך הוא ביקש דווקא לבדל את תנועתו מהתנהלות איראן כלפי מדינות האזור מאז החלה המלחמה. ראוי לסייג הבטחה זו בעקבות יחסו לסעודים כמשתפי פעולה של המערב (וביתר שאת למדינת איחוד האמירויות, חברת קואליציה נוספת נגד החות'ים) לאורך שנות המלחמה בתימן.

במאבק הכולל נגד מה שהם רואים כמתקפה על המוסלמים, חשוב היה לחות'ים לאשר את המשך מחויבותם המיוחדת לפלסטינים. מועצת השורא של החות'ים, הגוף המייעץ למועצה הפוליטית העליונה והכפוף אליה, הודיעה ב-29 במרץ כי תימן נותרה ותמשיך לשמש משענת ולסייע לפלסטינים ולפעולות ההתנגדות. זאת, כדי להפסיק את התוקפנות הציונית, להסיר את המצור ולשחרר את כל אדמות פלסטין מהכיבוש הציוני, כלשונם. במילים אחרות, בקשו החות'ים להבטיח כי אחדות הזירות ושותפות הגורל עם איראן ולבנון אינה גורעת מן המחויבות לפלסטינים, אלא משולבת בה ומחזקת את הלגיטימציה שלהם לפעול בשני המישורים ולמען שתי המטרות.

המלחמה על הים: איום המצור על באב אל-מנדב

ולאור כל זאת, נותרה בעינה השאלה: מדוע בחרו החות'ים דווקא עכשיו לחדש את תקיפותיהם נגד ישראל ולאיים שוב בהשתלטות על מצר באב אל-מנדב בדרום ים סוף? ביום ראשון השבוע, ה-29 במרץ, הודיע מוחמד עלי אל-קאדרי, מפקד הכוחות הימיים של החות'ים, כי הם עוקבים בדריכות אחר תנועות עוינות בים וכי כוחותיהם בכוננות שיא. אל-קאדרי הדגיש כי כל פעולת תוקפנות המפירה את הריבונות הימית של תימן, תענה בתגובה חזקה והרסנית. הוא הזהיר מפני שיתוף פעולה עם ארצות הברית או ישראל בים סוף או בבאב אל-מנדב וציין כי התגובה תהיה נחרצת ומרתיעה נגד כל מי שישתתף בפעולות עוינות כלשהן נגד תימן. החות'ים החלו בשידורים חוזרים בערוץ אל-מסירה של תיעוד ההרס העצום והפגיעות הנוראיות באזרחים שגרמו התקיפות הסעודיות בתחילת המלחמה, חלק מציון 11 שנה ל"צומוד". התבטאויות ופעולות כמו אלו נועדו לתת לגיטימציה לפעולה תימנית, ככל שתידרש, אבל גם לאפשר תגובה מדורגת או להשהותה בהתאם להתפתחויות ונראה כי דפוס פעולה זה הנחה אותם גם טרם כניסתם למלחמה.

מדוע דווקא עכשיו?

מסוף חודש פברואר, שבו החלה מלחמת שאגת הארי, טענו החות'ים כי מעורבותם אינה מוטלת בספק אלא שהיא שאלה של זמן, כלומר לא האם הם יצטרפו, אלא מתי? ביטויים כמו המתנה לעיתוי המתאים או ל"שעת האפס", או היותם עם "האצבע על ההדק", שירתו אותם בפועל כדי להרוויח זמן לצורך היערכות או בחינה של תמונת המצב שהתאפשרה בשל אופי יחסיהם עם איראן והאופן שבו הציגו עצמם בראש ובראשונה כמגני הפלסטינים. ייתכן כי יותר משהמתינו החות'ים לפקודה מטהראן, היה הלחץ המתמשך מאיראן ומאנשי משמרות המהפכה המצויים בתימן גורם שדחף אותם לפעול כמו גם ההבנה כי ככל שתתארך המלחמה, יתקשו להחזיק בעמדת הצופה מן הצד. לכך יש להוסיף את המתח הפנימי בשורות החות'ים בשאלת מידת הדומיננטיות הרצויה של איראן ובעיות פנים הקשורות לניהול המחוזות שבשליטתם ולהקצאת משאבים. לא מן הנמנע כי הודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מ-26 במרץ, בדבר השהיית התקיפות על מתקני האנרגיה באיראן לצורך מתן ארכה לקיום שיחות משא ומתן עם איראן, השפיעה על החלטת החות'ים להצטרף. ייתכן כי החלטה זו התפרשה כחולשה אמריקנית או כביטוי לרצון לסיים את המלחמה. במקרה כזה, ייתכן שהחות'ים סברו שתגובה סמלית, בדומה למעורבותם במלחמה הקודמת בין ישראל לבין איראן, תהיה מספקת ולא תגבה מהם מחיר גבוה מדי.

נותר לראות אם התגובה הצבאית המדודה והמדורגת של החות'ים עד כה, תישמר גם בהמשך, שמא יממשו את איומיהם לסגור את מצר באב אל-מנדב, בשעה שמצר הורמוז סגור. מדובר ביתרון אסטרטגי יקר-ערך עבור החות'ים לאורך רצועת החוף המערבית של תימן, שהושג בחסות הקמפיין שלהם למען עזה במלחמת חרבות ברזל והודות ליכולות הצבאיות שסיפקה להם איראן. בעבר קצרו החות'ים רווחים מהמצור הימי שהטילו בדרום ים סוף והצדיקו אותו כמנוף להפעלת לחץ בין-לאומי על ישראל להפסיק את פעולותיה בעזה או כפעולת נגד למצור הימי שהטילה ישראל על עזה. עמידתם האיתנה, ה"צומוד", עומדת כעת במבחן מחודש גם בזירה הימית.

>>> ענבל נסים לובטון היא מומחית לתימן מהאוניברסיטה הפתוחה וחוקרת במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב. דרור מגל הוא מזרחן וערביסט