מחלה בלי מנהל

מאות אלפי ישראלים נאלצו להכיר את הסיטואציה הזו. אדם יושב מול הרופא ושומע כי אובחן במחלה קשה. הוא נדרש לבצע עשרות משימות, תיאומים, בדיקות, התחייבויות, לצד פרוצדורות טכניות של היערכות למצב החדש. בשעות הקשות והקריטיות ביותר, כשכל עולמו מתערער עליו, הוא ומשפחתו מוצפים בשפע של מידע שגורם לא פעם לאיבוד ידיים ורגליים.

המציאות הישראלית כופה עליו תפקיד אכזרי. ברגע אחד, ללא שום הכשרה קלינית, החולה ובני משפחתו, נאלצים להפוך למתאמי הטיפול הרפואי של עצמם. המטופל מתרוצץ בין האונקולוג, הקרדיולוג, האנדוקרינולוג, מכוני הדימות, ובין לבין בעמדת המזכירות. תפירת רצף הטיפול ומניעת התנגשויות קטלניות בין תרופות או בדיקות, מוטלים כולם על כתפיו השפופות. את המשפט "בסוף, מה שיהרוג אותי זו הבירוקרטיה", שמעתי מאות פעמים בחיי.

בעולם המודרני, ישנו גורם מקצועי (Case Manager) - מנהל תיק. אוטוריטה מקצועית, אובייקטיבית ובלתי תלויה, שתפקידה לראות את תמונת המצב המלאה של המטופל, לתכלל את האירוע, להתוות את האסטרטגיה הרפואית, ולוודא שתוצאה של בדיקה מתורגמת מיד לעדכון בפרוטוקול הטיפולי של רופא אחר, וששום בדיקה קריטית לא תתפספס בדרך.

בשנת 2011 קבע משרד הבריאות בחוזר רשמי כי קיימת חובה למנות רופא שישמש "מנהל תיק" למטופלים עם מורכבות רפואית רב-תחומית או לחולים בסכנת חיים. אלא שבמבחן המציאות, ההנחיה הזו נותרה אות מתה על הנייר. בשל מחסור כרוני בתקנים ועומס בלתי נסבל במערכת הציבורית, המשרה הזו לא קיימת בשטח. רופאי המשפחה בקהילה עושים עבודת קודש, אך כשהמערכת מקציבה להם דקות בודדות למטופל, אין להם שום סיכוי פיזי לצלול לעומקם של תיקים רפואיים סבוכים ולנהל רצף טיפולי חוצה מוסדות.

אל הוואקום הניהולי המופקר הזה נשאבים בני המשפחה, שהופכים בעל כורחם למנהלי תיק רפואי. המחיר שהם משלמים על העיסוק האינטנסיבי באדמיניסטרציה רפואית במקום בתמיכה בחולה הוא כבד מנשוא: שחיקה נפשית אדירה, חרדה קיומית, אובדן ימי עבודה ופגיעה ישירה בבריאותם שלהם

הנזק אינו נעצר בחולים ומלוויהם, הוא מכה בעוצמה אדירה במערכת הבריאות עצמה וגוזל ממנה משאבים קריטיים ושעות עבודה יקרות של אנשי צוות. היעדר גורם מתכלל מייצר לא פעם כפל בדיקות רק בשל היעדר סנכרון. אבחונים מאוחרים ועומסים בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז עקב חולים שנפלו בין הכיסאות הקליניים של הקהילה ובית החולים, הם מעשים שבכל יום. צריך לומר זאת בקול צלול: שעות יקרות של רופאים בכירים, אחיות וטכנאים מתבזבזות על ניהול משברים שהיו נמנעים אילו מישהו היה מנווט את האסטרטגיה הרפואית של התיק.

מערכת בריאות חפצת חיים חייבת להרים את הכפפה שזרקה לפני 15 שנה ולתרגם את ההנחיות והניירות למעשים בשטח: תקנון מחייב ותקצוב שישלב את מנהל התיק כחלק אינטגרלי, מובנה וממומן בסל הבריאות הציבורי עבור כל חולה מורכב או אונקולוגי בישראל. עצימת העיניים מול העורף הטיפולי המופקר והמבולבל גובה מהרופאים והחולים מחירים קשים. הגיע הזמן לעצור את הסחרור הביורוקרטי ולהחזיר לחולים את הזכות הבסיסית להתמקד אך ורק בהחלמה ובשקט הנפשי שלהם.

>>> יוסי ערבליך משמש כיו"ר ומייסד אגודת "למענכם", המעניקה ייעוץ והכוונה רפואית ללא עלות