המכבש, הטלפון והסלפי בקלפי: מאחורי המינוי של פרקליטו של נתניהו למבקר המדינה

ההצבעה החשאית לתפקיד מבקר המדינה היא תמיד מותחת פוליטית, אך הדרמה שהתחוללה במשכן הכנסת חרגה מכל תסריט מוכר. בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו – פרקליטו האישי של ראש הממשלה – בתום סבב שני מורט עצבים ולאחר מהפך דרמטי בקלפי, סיפקה הצצה נדירה למכבש לחצים קואליציוני חסר תקדים, לסערת צילומי סלפי מאחורי הפרגוד ולכישלון מהדהד של האופוזיציה.

משינוי פני השירות הציבורי והחשש מ"טראמפיזציה" של המערכת, דרך שיתוק תחקור אירועי 7 באוקטובר ועד לביקורת הפנימית הנוקבת בליכוד: פרשני חדשות 12 מנתחים את המשמעויות של היום שיש מי שמגדירים כ"יום שחור" למוסד הביקורת, ואחרים כניצחון פוליטי מובהק של נתניהו.

עמית סגל

המספרים מצביעים על מהפך מדהים למדי. התוצאה של 61 מול 57 אומרת שיוסף אלרון איבד שלושה קולות שעברו לצד השני, אך במקביל קיבל ארבעה קולות אחרים. המשמעות היא כפולה: ראשית, הח"כ הפורש מיש עתיד הצביע בעד ראבילו; שנית, נתניהו הצליח לאתר ולשכנע שלושה חברי כנסת לשנות את הצבעתם מאחורי הפרגוד. המועמדים המיידיים לכך הם לא מהליכוד, אלא אנשי דגל התורה ואגודת ישראל. כך, למרות שגולדקנופף אמר בבוקר שיצביע לראבילו כי הוא "בחור נחמד", בפועל הוא הצביע בסיבוב הראשון לאלרון. כנראה שבין הסיבוב הראשון לשני התרחשה שיחת טלפון ששינתה את התמונה.

סביר להניח שהאירוע יגרור עתירה לבג"ץ, שבה יתנהלו שני ויכוחים. הראשון הוא עובדתי – האם אפשר להוכיח שגורם בליכוד הוריד הנחיה לאנשים לצלם את עצמם. השני, עשוי להכריע בוויכוח התיאורטי בשאלה האם לחבר כנסת באמת אסור לתעד את עצמו. בהסתמך על תקדימי העבר, ולמרות שזה אינו תקין, מדובר בפרקטיקה שכבר הייתה נהוגה בכנסת.

אך אם מסתכלים במבט רחב יותר, האירוע האמיתי הוא שאחרי שנות שלטון ארוכות, בחצי השנה האחרונה נתניהו ממנה את אנשי אמונו בלבד. זהו למעשה ניסוי של "טראמפיזציה" של המערכת, והדבר משתקף בשורת המינויים האחרונה: דורון כהן לנציב שירות המדינה, רומן גופמן לראש המוסד, אחרי מסע הייסורים שעבר ומינוי ראש המל"ל שמואל בן עזרא - וכעת, בחירתו של עורך דינו מיכאל ראבילו, שקיווה קודם לכן להיות שופט בבית המשפט העליון. יחד עם מינויים ביטחוניים נוספים מהחצי שנה האחרונה, מדובר בשינוי פני שירות המדינה במוסדות המשמעותיים ביותר.

במשך שנים נתניהו התמודד מול אנשים שלא הוא מינה, ואשר לשיטתו אף פעלו נגדו. ככל שנתניהו יפסיד בבחירות הקרובות, יש לשער שמי שיחליף אותו יחוש את אותה התחושה בדיוק, רק מההקשר ההפוך.

דפנה ליאל

ניתן לראות בבירור שהבחירות הללו זוהמו. עם תחילתו של מכבש הלחצים, חברי הכנסת כבר לא יכלו להצביע בהתאם לצו מצפונם. בסופו של דבר הם נאלצו להתיישר עם הדרישה, חלקם תחת מצלמות, ומי שלא עשה זאת הפך מיד לחשוד המיידי. האירוע הזה יתגלגל בוודאות לפתחו של בג"ץ, ובמפלגת 'יש עתיד' כבר מתכוונים לעתור נגד המהלך.

נשברו כאן היום שני שיאים: הראשון הוא שראש ממשלה מעז בכלל להציב את עורך דינו הפרטי כמועמד לתפקיד מבקר המדינה. ראינו שלפחות תשעה חברי קואליציה הרגישו עם זה מאוד לא בנוח בסבב הראשון, אך בסבב השני, תחת איומים ולחץ בלתי פוסק, הם שינו את הצבעתם. השינוי הזה התרחש כאשר חברי כנסת נאלצו להיכנס לקלפי עם מצלמות, ומעריכים במשכן כי לפחות חבר כנסת אחד שינה את הצבעתו רק משום שנאלץ לצלם את עצמו.

כך או כך, וגם מבלי לדעת כיצד יכריע בג"ץ בנושא, מוסד מבקר המדינה חטף היום מכה אנושה. כשיתיישב בתפקיד פרקליטו האישי של ראש הממשלה, ספק מי בכלל ייקח את חוות הדעת שלו ברצינות. קל וחומר כאשר בחירתו לתפקיד נעשתה תחת צילומי סלפי, שנועדו להוכיח לנתניהו כי הח"כים הצביעו לו רק כדי שלא 'יחסל' אותם בפריימריז.

במקביל למהלכי הקואליציה, מדובר גם בכישלון מהדהד של האופוזיציה. רכזת האופוזיציה, חה"כ מירב בן ארי, שהתה בחו"ל בתחילת השבוע – בדיוק בזמן שראבילו 'שרף סוליות' במסדרונות הכנסת. לצד הטענות על עריק אחד לפחות מתוך 'יש עתיד', האופוזיציה גם לא השכילה להעמיד מועמד מטעמה לבחירות לוועדה למינוי דיינים, צעד שדרכו יכלה לסחור בקלות מול המפלגות החרדיות.

אלמוג בוקר

צריך להזכיר גם פרט אחד, והוא לא קטן בכלל: גם את מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, שיתקו. במציאות שבה אין ולא הייתה כוונה למנות ועדת חקירה ממלכתית, וכשמי שמתחקר את אירועי ה-7 באוקטובר הוא הצבא – שהיה חלק בלתי נפרד מהאירוע, ולכן לא באמת יכול לעשות עבודה אובייקטיבית כמו שצריך – בא מבקר המדינה ורצה לעשות את זה בעצמו, אך מצא את עצמו נלחם.

הגוף הזה הוא אולי היחיד שיכול לאסוף חומרים בזמן אמת, כך שאם תקום אי פעם ועדת חקירה ממלכתית, יוכלו להשתמש בהם. אלא שגם את המהלך הזה לא אפשרו לו לעשות. על רקע הדברים הללו, האירועים שהתרחשו היום בכנסת מהווים מכה קשה נוספת למשרד מבקר המדינה.

ישי כהן

הבחירה בעורך דינו של ראש הממשלה לתפקיד זוכה בימים האחרונים לביקורת רבה, ולא רק מצד האופוזיציה או ממתנגדי נתניהו. הביקורת הזו נשמעת גם מתוך שורות הליכוד, שם חברי כנסת אומרים כי מדובר בחציית קו ובשבירת אמון. לקחת אדם שמייצג את נתניהו בתיקיו האישיים, במשא ומתן קואליציוני ובעתירות לבית המשפט, ולהפוך אותו למי שאמור לבקר את ראש הממשלה – יש מי שהגדירו זאת כ'יום שחור'. ועדיין, הח"כים ברובם התיישרו בסופו של דבר, אולי בשל סוגיית הצילומים. יש לציין, אגב, שבליכוד מדגישים גם ברגעים אלו שאף חבר כנסת לא נדרש לצלם את עצמו, ועוד מוקדם לדעת כיצד הסוגיה הזו תסתיים בבג"ץ.

אך גם אם עו"ד ראבילו יכהן בסופו של דבר כמבקר המדינה, זהו יום לא טוב, ואולי אף יום שחור, למוסד מבקר המדינה. כשהוא יפרסם דוחות בעתיד, וגם בהנחה שתקום כאן קואליציה אחרת שלא תדיח אותו, עולה השאלה: האם מישהו ייקח אותם ברצינות? מספיק לראות את היחס לדוחות של מתניהו אנגלמן.

למרות שאינו עורך דינו של נתניהו, הוא עדיין נחשב לאיש שלו, ורבים מזלזלים בדוחותיו – ולדעתי הרבה פעמים שלא בצדק. המהלך הזה צורם במיוחד כשאתה בוחר בעורך דינך הפרטי מול שופט עליון שאתה עצמך יזמת ותמכת במינויו בתחילה, וכעת יוצא נגדו. בשורה התחתונה, מדובר אומנם בניצחון פוליטי של נתניהו, אך בהפסד גדול למוסד מבקר המדינה.