גם תחת מצור: מדוע איראן עדיין דוחה את התנאים של ארה"ב?
איראן מסרבת לדון בתוכנית הגרעין ודורשת הסרת המצור הימי תחילה. למרות לחץ כבד, טהראן עדיין פועלת מתוך תחושת ניצחון - ורואה בהיסוסי טראמפ אישור לעמידה על עמדותיה • צפו בפרשנות של ד"ר רז צימט
ש: לאן טראמפ חותר כשהוא אומר שהפסקת האש "מורדמת ומונשמת"?
לשמחתי, אני אחראי לצד האיראני ולא לצד האמריקני. אני חייב להודות שלפענח ולפרשן את טהראן זה הרבה יותר קל: למרות הדיבורים בחודש האחרון על חילוקי דעות במשטר, על התפטרות קאליבאף או על כך שמסעוד פזשכיאן לא מתייצב לתפקידו כנשיא, בשורה התחתונה אנחנו רואים הנהגה קולקטיבית איראנית. אולי יש בה מחלוקות, אבל היא מתייצבת מאחורי מוג'תבא ח'אמנאי.
לפני כשבועיים דווח כי מוג'תבא הטיל וטו על הדיון בנושא הגרעין במשא ומתן, לפחות בשלב הראשון. כולם ציפו שאחרי מצור ימי של כמעט חודש, האיראנים יישברו ויגידו "די, אנחנו לא יכולים יותר, בואו נתפשר". אבל גם ההצעה האחרונה שלהם אינה חדשה. אין שום התגמשות בעמדה האיראנית לעומת מה שראינו לפני שבועיים, ואני אקצין – אין התפשרות גם לעומת מה שראינו לפני המלחמה. האיראנים אומרים ברורות: "כרגע אנחנו לא מוכנים לדון בתוכנית הגרעין. כשזה יקרה, אולי יהיו ויתורים על העשרה ל-60% או 20% – אבל קודם כול הורמוז". הם דורשים את הסרת המצור הימי בתמורה לשקט במצר הורמוז.
ש: מה אתה לומד מההתעקשות הזאת? הם באמת חיים בתחושת ניצחון, או שמצבם קשה כל כך שכבר אין להם מה להפסיד?
קודם כול, הם עדיין פועלים מתוך תודעת הישג או ניצחון. זה היה נכון גם לפני שבועיים או שלושה וזה נכון גם היום כשמביטים על אירועי השבועיים האחרונים: הם תקפו את איחוד האמירויות וטראמפ "הכיל" את האירוע; הם תקפו משחתות אמריקניות והתגובה הייתה נקודתית בלבד. האמריקנים כמעט התחננו לתשובה איראנית להצעה שלהם, וגם כשזו הגיעה באיחור של שבועיים – בוושינגטון מנסים לשדר שהיא "לא מאכזבת". אפילו "פרויקט החירות" הופסק אחרי יומיים.
אנחנו חוזרים לאותה נקודה: כשהאיראנים צריכים לבחור בין מלחמה לבין מה שנתפס בעיניהם ככניעה לתכתיב אמריקני – גם אחרי 40 ימי לחימה וחודש של מצור – המסקנה שלהם נותרת זהה: לא מוותרים על הנכסים האסטרטגיים שצברנו. לא חוזרים לסטטוס קוו הקודם.
ש: יש הערכה שטראמפ נלחץ בין שני לוחות זמנים: הפגישה השבוע עם נשיא סין, והמונדיאל שייפתח בעוד שלושה שבועות. הוא באמת ינסה להימנע מעימות קינטי בתקופת המונדיאל?
לגבי סין, זה עניין טקטי שיחלוף ברגע שהפגישה תסתיים. המונדיאל הוא אולי גורם משפיע על טראמפ, אבל הניתוח האיראני עמוק יותר: הם מבינים שהנשיא הזה פשוט לא מעוניין בעימות צבאי רחב. האם הם מעריכים שאחרי המונדיאל זה ישתנה? אולי. אבל מעבר לכך, האיראנים לא רואים בתרחיש של תקיפת כמה תחנות כוח או תשתיות משהו שישבור אותם או יגרום להם לשנות את עמדתם האסטרטגית.
>>> ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ומומחה לאיראן באוניברסיטת תל אביב