אין בעל בית: הכאוס בצמרת האיראנית מרחיק את סיום המלחמה
איראן נמצאת בעיצומו של משבר הנהגה חריף ותהליך מעבר מתיאוקרטיה דתית לדיקטטורה צבאית חלושה של משמרות המהפכה • מותו של עלי ח'אמנאי וחוסר תפקודו של יורשו, מוג'תבא, יצרו ואקום שבו מאבקי כוחות פנימיים ופחד משיתוק כלכלי ומהתקוממות עממית מונעים מהמשטר לקבל החלטות מכריעות על מלחמה או הסדר עם ארה"ב • פרשנות
אין כרגע מי שיקבל החלטות מכריעות בטהראן: פרישתו של מוחמד באקר קאליבאף מניהול המשא ומתן עם ארצות הברית – בין מפני שקצה נפשו בהתערבות מפקדי משמרות המהפכה ובין שהראו לו את הדרך החוצה – משאירה את שר החוץ עבאס עראקצ'י, איש שאין לו משקל של ממש בצמרת האיראנית, לבדו בחזית הדיפלומטית. שעל כן, הסיכוי לפריצת דרך לסיום המלחמה נשאר מצומק.
חלף זאת, נשמעים איומים חדשים מאיראן: מקימים מחנות מעצר גדולים לשבויים אמריקנים, מזהירים שינתקו את כבלי האינטרנט התת-ימיים במפרץ הפרסי ועוד. זאת בשעה שהמדינות "המתווכות" עוסקות בלחץ על ממשל טראמפ יותר מאשר בשידול מפקדי משמרות המהפכה לחתור לסיום. פקיסטן למשל, שפעלה בחשאי במשך שנים רבות נגד ארצות הברית במלחמת אפגניסטן, אירחה בתחומיה את אוסמה בן לאדן ואת ראשי הטאליבאן. חביביו של טראמפ באיסלאמאבד מציעים לו כעת להסיר את המצור על נמלי איראן כדי שיואילו אלה לשבת למשא ומתן עם שליחיו. עומאן ספגה פגיעות מאיראן, אבל ממשיכה להתרפס בפניה. המצרים מקפידים שלא להיות מחויבים לדבר, מה שמתפרש כתקיעת סכין בגב על ידי איחוד האמירויות, למשל.
אנו בעיצומו של המעבר מתיאוקרטיה איסלאמית מוצקה לדיקטטורה צבאית חלושה. מפקד משמרות המהפכה גנרל אחמד ואחידי, וראש המטה הרב-זרועי גנרל עלי עבדאללהי, אומנם נותנים את הטון באופן ברור אבל טרם לקחו לעצמם בגלוי את השלטון. ועכשיו זו שאלה בוערת, שהרי בעיר הקודש משהד כבר חנכו אתמול אנדרטת זיכרון למנהיגים שחוסלו ועליה מופיעים גם שמו ותמונתו של מוג'תבא ח'אמנאי. מבחינתם, גם אם הוא עדיין נושם – אין הוא מתפקד.
לפי הדיווחים שבידיי, ראש הרשות השיפוטית, עלי ריזא עארפי, שהיה מועמד מוביל לתפקיד המנהיג העליון, כבר לוחץ להיבחר למשרה זו. נזכיר: לאחר הריגתו של עלי ח'אמנאי, קמה בטהראן באופן בלתי רשמי "ועדת החמישה", שבה השתתפו מזכיר המועצה לביטחון לאומי עלי לאריג'אני, שכבר סוכל, הנשיא מחמוד פזשכיאן, עארפי, גנרל ואחידי ומפקד הצבא הסדיר הגנרל אמיר חאתמי. הוועדה הזו אמורה הייתה למלא את החלל שיצר מצבו הבריאותי הקשה של מוג'תבא ח'אמנאי, אבל היא שותקה עד מהרה. פזשכיאן ועימו עשרות אישים אחרים, בכירים במוסדות המהפכה האיסלאמית, חתמו על עצומה שהבהירה כי המשק האיראני קורס במהירות ומצב הכלכלה מחייב הסדר עם ארצות הברית על הסרת הסנקציות. ואולם, אחד מאנשי הפלג הקיצוני, מנהל הוועדה לאנרגיה אטומית עלי באקרי חאני, הדליף את המסמך לאחרים ובכך טירפד את המהלך. הדברים עוררו תגובות זעם ברשתות החברתיות. פזשכיאן נרתע לאחור ועכשיו הוא רק מתחנן לציבור לחסוך בצריכת חשמל.
וכך, את רשות המועצה לביטחון לאומי קיבל לידיו הגנרל בדימוס מוחמד באקר זו אל-קדר, מנאמני משמרות המהפכה, במקומו של הגנרל בדימוס עלי אכבר אחמדיאן, שנחשד במתינות. לשעברים המוכרים בתפיסותיהם הנוקשות ובאמביציות מרחיקות הלכת שלהם כמו סעיד ג'לילי ועלי אכבר ולאיתי, מנסים להידחף וליטול את מושכות ניהול מדיניות החוץ. הניסיון של איש האגף הפרגמטי, שר החוץ לשעבר מוחמד ג'וואד זריף, להציע בכתב עת אמריקני מתווה של פשרה הכולל ויתורים משמעותיים – אך לא מספיקים – של איראן, רוסק בתוך יממה אחת בלבד וכבר לא נותר ממנו מאומה.
אפשר להמשיך עוד כהנה וכהנה בתיאור המאבקים הפנימיים בטהראן, אבל פרטים מרובים מדי עלולים לטשטש את המצב לאשורו: משמרות המהפכה חוששים מאוד מ"היום שאחרי" – כיצד יגיב העם האיראני לשלטונם כשיוכרז על סיום המלחמה, ואפילו יתחילו מיליארדים לזרום כתוצאה מהפשרת נכסים מוקפאים והסרה מדורגת של סנקציות. מקורות הבקיאים יפה בנעשה בתוך איראן מאמינים שהחששות האלה הם כעת המחסום שמפריע להנהגה בטהראן להכריע.