אורי בן דב: אם הדולר יגיע ל-2.5 - לא יישאר הייטק בישראל
המלכודת של השקל החזק, המציאות הקשה של היצואנים והסכנה לעובדים בהייטק • וגם: מה גורם להתחזקות השקל וכיצד בנק ישראל יכול לפעול? • צפו בפרשנות מ"שבע עם קרן מרציאנו"
רק לפני שבועות ספורים עוד עסק השיח הציבורי בשאלה אם שער הדולר יירד מתחת לרף שלושת השקלים. כעת, לא רק שהמטבע האמריקני חצה את הרף הזה כלפי מטה, הוא נראה כמי שמתייצב סביב שער של 2.90 שקלים. המניע המרכזי לתהליך זה הוא העלייה המתמשכת במדד ה-S&P 500, אך חשוב לעצור ולהסביר את המשמעויות העמוקות של התופעה.
בעולם, הציפייה היא שעליית מחירי הנפט תיבלם כדי למנוע ריסוק של הכלכלה הגלובלית. בהקבלה לשוק הישראלי - המשך היחלשות הדולר אל מול השקל עלול להוביל לתוצאה הרסנית עבור המשק. ענף ההייטק, שמהווה את קטר הצמיחה ומקור המיסים המרכזי של ישראל, לא יוכל לשרוד במציאות של דולר בשער של 2.5 שקלים. במצב כזה, לא יישאר בישראל עובד הייטק אחד.
תעשיית הטכנולוגיה הישראלית מתחרה בשוק גלובלי. כאשר השקל מתחזק בשיעור של קרוב ל-25% בתוך חצי שנה, ההכנסות של החברות הללו במונחים שקליים נחתכות בעשרות אחוזים. מנגד, ההוצאות שלהן - משכורות, דמי שכירות וארנונה - נותרות שקליות וקשיחות. זהו הסיפור של היצוא הישראלי בחודשים האחרונים, והוא הנפגע העיקרי מהמגמה. ההייטק הישראלי חזק מאוד, אבל עד רמות מסוימות. ישנן כבר חברות הייטק שהחלו בהליכי פיטורים בגלל ההשפעות.
אנו עומדים בפני מצב שבו "גם אכלנו את הדגים המסריחים וגם גורשנו מן העיר". מן העבר האחד, ניתן היה לצפות שייסוף השקל יסייע במלחמה באינפלציה דרך הוזלת היבוא, אולם בשל היעדר תחרות מספקת בשוק המקומי, יבואני הרכב לדוגמה וגורמים נוספים אינם מגלגלים את ההנחה לצרכן. כך נוצר מצב שבו האינפלציה אינה יורדת באופן ניכר, והיצואנים הם אלו שסופגים פגיעה אנושה.
המצב הנוכחי הוא בבחינת "הזנב מכשכש בכלב". הייסוף אינו נובע מהתחזקות ריאלית של המשק הישראלי, אלא מהתנהלות הגופים המוסדיים. עלייה במדדי המניות בחו"ל מאלצת אותם למכור דולרים כדי לגדר את חשיפתם, ועל דפוס זה מתלבשים ספקולנטים המחריפים את המגמה. חשוב לזכור: הדולר לא נחלש בעולם; מתחילת השנה שער המטבע האמריקני מול סל המטבעות העולמי נותר ללא שינוי. הוא נחלש בעיקר מול השקל, בין היתר בשל אופטימיות זהירה בשוק המקומי ורגיעה זמנית בזירות אחרות.
כאשר המשתנים המאקרו-כלכליים והפוליטיים, כמו המלחמה והמהפכה המשפטית, נראים יציבים כביכול, המתאם הזה הופך למסוכן. בחודשיים האחרונים עלה מדד ה-S&P בכ-15%, בעוד הדולר נחלש בכ-7%. השפעות אלו כבר ניכרות בשטח בדמות גל פיטורים בחברות טכנולוגיה רבות.
הפתרון המצוי בידי בנק ישראל, כמו הורדת ריבית, לא יעזור. מקור החולשה של הדולר אינו הפרשי הריביות, אלא המנגנון המכני של השוק והגופים המוסדיים. מה שבנק ישראל צריך לעשות זה לנטרל את המוסדיים והספקולנטים משוק המט"ח הישראלי - ולהעביר את כל גידורי המט"ח דרכו. כך שער השקל/דולר יחזור לאיזון תקין. לא ייתכן שיצואן פלפלים מהערבה ייאלץ לבחון את ביצועי המניות של גוגל או אנבידיה כדי לדעת אם היצוא שלו עודנו רווחי. זהו מצב אבסורדי שחובה לקטוע.
>>> אורי בן דב הוא מנכ"ל IBI קרנות נאמנות