המשא ומתן האמיתי התחיל: הפרשנים על המשבר בין נתניהו לחרדים

דפנה ליאל

כבר לפני שבוע וחצי דיווחנו במהדורה המרכזית שיש לחץ כבד של החרדים על ראש הממשלה נתניהו להקדים את הבחירות לחודש ספטמבר. למעשה, סדרי העדיפויות של החרדים הם כאלה: אם אפשר להעביר את חוק הפטור מגיוס בזמן שנותר - זה הכי חשוב להם. כן, גם עכשיו וגם אחרי ה"גט" שנתן הרב לנדו לנתניהו. גם כעת מנסים לבדוק אם אפשר לגייס רוב ואיך.

• הרב לנדו בהודעה דרמטית לדגל התורה: אין לנו אמון יותר בנתניהו

מאחר שזה לא פשוט ואין באמת רוב בכנסת שיקדם את חוק הפטור מגיוס בשלב הזה, בטח כשאנחנו במצב ביטחוני מתוח וגם נתניהו חושש מזה, אזי אופציה ב' מבחינתם היא לפחות ללכת על מועד בחירות שנוח להם. כשהם פותחים את היומן ומנסים להבין מה התאריך הנוח מבחינתם - הם מסמנים את חודש ספטמבר. או בתחילת החודש או באמצעו.

קודם כול צריך להבין עדיין אם כל החרדים הולכים למהלך כמקשה אחת וכולם תומכים. אני לא חושבת שהם ימהרו ללכת עם האופוזיציה לשיתוף פעולה. גם אם יעבור עוד שבוע מהיום ואז זה יעלה בקריאה טרומית (ביום רביעי הבא), אנחנו כבר מתקרבים לסוף חודש מאי ולא יישאר מספיק זמן כדי באמת לשנות משהו.

בשורה התחתונה, מה שאנחנו רואים הוא שהתחיל המשא ומתן האמיתי, וכל אחד משתמש במנוף שיש בידיו. החרדים אומרים: או חוק פטור מגיוס או לפחות תבואו לקראתנו בעניין מועד הבחירות.

בסוף הגוש עדיין יפעל כגוש, ויחפש מבין שלל האיומים, האילוצים והצרכים, לענות על סך כל הדרישות של כל הצדדים. נתניהו כמובן יכניס לתמונה גם את הנושא הביטחוני, כמו בפעמים קודמות, וינסה להפוך את כולם ל"שותפי סוד".

ירון אברהם

זה באמת הספין הכי עלוב בספר. באופן פלאי נזכרים גם החרדים שאין חוק פטור מגיוס ואין אצבעות בכנסת לאשר חוק כזה. זה ככה כבר למעלה משנה. לכן, מה שאנחנו רואים היום זה ניסיונות שיווק.

החרדים יגידו: אנחנו נלחמנו על עולם התורה, לא היינו מוכנים ללכת לשום חוק שלא מעגן את זכותם של לומדי התורה לשבת וללמוד. נתניהו מצדו יגיד: אני רציתי חוק עם סנקציות אמיתיות, ולכן לא הייתי מוכן להיכנע לתכתיב שיביא חוק בלי שיניים. כל אחד מהם ישווק את זה אחרת. אבל באופן פלאי, אנחנו מתכנסים לתאריכים דומים של בחירות.

גם אם נתניהו לא מודה בזה, אבל מה שהחרדים מעדיפים לגבי מועד הבחירות זה גם מה שהוא מעדיף. הרי גם נתניהו רוצה שהקול החרדי ימוצה בבחירות.

אגב, כל המהלך לא מפתיע. בסוף, פוליטיקאים כשהם מגיעים לרגע שבו הם מפרקים את החבילה, צריכים למצוא דרך ליחצן את זה החוצה ולהסביר לאזרחים למה הם עושים את זה. באורח פלאי, חוק הפטור מגיוס נותן גם לחרדים וגם לנתניהו את סדר היום שהם רוצים.

ישי כהן

לחרדים נוח תאריך בחירות בחודש ספטמבר, כלומר אמצע חודש אלול. אלו עיצומן של ימי הרחמים והסליחות. מתקיימות עצרות סליחות בכל רחבי הארץ. לכן, זה נוח בעיקר לש"ס. זו התקופה שבה הם יכולים לגייס את המצביעים שלהם שאינם חרדים, אותם אנשי כיפות שקופות המסורתיים שמצביעים עבור ש"ס.

בסוף הסיפור העיקרי הוא המשבר בין הרב לנדו לבין ראש הממשלה נתניהו. נתניהו יקח את האירוע וינסה למסגר אותו כמהלך לטובתו - שהוא לא נתן לחרדים חוק גיוס כזה כי הוא רוצה חוק "עם שיניים", ובלעדיו אין רוב להעביר את החוק. הרב לנדו מבחינתו, ובטקסטים חריפים ביותר, אומר שאין לו אמון בנתניהו, שהוא שיקר לו במשך שנים. יש כאן משבר אמון.

בהודעה שהוציאה דגל התורה כתוב שאין יותר מחויבות ל"גוש" נתניהו. זו אמירה שאמורה מצד אחד להדאיג את ראש הממשלה. מצד שני, השאלה הגדולה היא אם אחרי הבחירות החרדים מסוגלים ללכת עם בנט-לפיד. אני חושב שאם ביום שאחרי הבחירות יהיה תיקו בתוצאות, ובנט ולפיד יצליחו להגיע להסדר עם החרדים על חוק פטור מגיוס, אני חושב שזה יכול לקרות. ראינו דברים גם בהיסטוריה. אי האמון בין הרב לנדו לנתניהו הוא אמיתי, וכך גם תפיסתו לגבי ה"גוש".