מה שקיש מכנה "ניטרליות" - הוא בעצם כניעה לשלטון

שר החינוך יואב קיש פרסם דרישה מראשי האוניברסיטאות להתחייב "לשמור על ניטרליות מוסדית בנושאים פוליטיים", והוסיף כי אם הם "מעוניינים לקדם אג'נדה פוליטית, הם מוזמנים להתפטר מתפקידם ולהתמודד בבחירות". לכך נלווה הצעת חוק לשלילת תקצוב מאוניברסיטה שתקיים "שביתה פוליטית". דברי השר הם הזדמנות להבהיר את שני המושגים שבהם הוא משתמש - "ניטרליות מוסדית" ו"נושאים פוליטיים".

נושאים "פוליטיים" הם אלה שמסורים לסמכותן של הרשויות שנבחרות על ידי הציבור, כלומר הכנסת והממשלה. מכאן גם האפיון שלהן כ"רשויות הפוליטיות", כלומר הרשויות שאמורות לעסוק בנושאים "פוליטיים". מהם אם כן הנושאים שבהם הרשויות הפוליטיות אמורות לעסוק?

בניגוד למה שכנראה סובר שר החינוך, הסמכות של הרשויות הפוליטיות מוגבלת. כמו בכל מדינה דמוקרטית, גם במדינת ישראל הסמכות של הרשויות הפוליטיות מוגבלת מכוח עקרונות היסוד של המדינה. יש חמישה עקרונות עיקריים כאלה, שמגדירים דמוקרטיה ליברלית: א) קיום בחירות חופשיות וכלליות לכנסת, שבוחרת את הממשלה; ב) שלטון החוק; ג) הפרדת רשויות (לרבות עצמאות הרשות השופטת והסמכות לביקורת שיפוטית); ד) כיבוד זכויות האדם, לרבות החובה להתייחס לכל האזרחים כאל שווים; ו-ה) הגבלת סמכויות רשויות השלטון מכוח העקרונות הללו.

בהתאם לכך, "נושא פוליטי" הוא הכרעה של הכנסת או הממשלה שעולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של המדינה. לצד הרשויות הפוליטיות, לכל אזרח - וממילא, גם לחברי הסגל באוניברסיטאות, כפי שציין גם השר קיש - הזכות להביע את עמדתו בנושאים הפוליטיים השונים ולהשתתף בשיח הציבורי בנושא. לעומת זאת, מוסדות מסוימים, שמוגדרים "לא פוליטיים" - ובהם, בית המשפט, המוסדות האקדמיים וגם גופים עסקיים - מחויבים ל"ניטרליות". משמעות הדבר שהם אינם רשאים לפעול לקידום עמדה מוסדית שמבטאת העדפה של עמדה מסוימת מבין מגוון העמדות שעולות בקנה אחד עם עקרונות היסוד של המדינה ואינם רשאים לפעול נגד מדיניות ממשלתית כזו.

לעומת זאת, חוק או מדיניות ממשלתית שמפירים את עקרונות היסוד של המדינה הם בהגדרה לא עניינים פוליטיים, שכן הם חורגים מסמכותן של הרשויות הפוליטיות. בהתאם לכך, החובה לניטרליות אינה מגבילה את כוחם של המוסדות הלא-פוליטיים לפעול כדי למנוע פעולות שלטוניות מסוג זה.

ניטרליות כן - אבל לא עיוורת

השר קיש צודק בדרישה שלו שהאוניברסיטאות לא יעסקו ב"עניינים פוליטיים", אבל הוא טועה במה שמשתמע מעמדתו, שכל דיון ביקורתי במדיניות הממשלה הוא עיסוק "פוליטי" שמפר את הדרישה לניטרליות. גוף לא-פוליטי כמו אוניברסיטה רשאי לבטא עמדה מוסדית שלפיה מדיניות מסוימת מפירה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל. למשל, אוניברסיטה רשאית לנקוט עמדה מוסדית נגד הכיבוש (שליטה על מי שאינם זכאים לבחור לכנסת), נגד הפרת שלטון החוק והפרדת הרשויות (למשל, הניסיון לפגוע בעצמאות של בית המשפט ושל היועצת המשפטית לממשלה, אי-ציות של הממשלה לפסיקת בג"ץ או ניסיון לפטור את ראש הממשלה מהחובה לתת את הדין על מעשיו) ונגד פגיעה בזכויות אדם (למשל, המחדל של הממשלה להגן על חיי האזרחים הערבים, הפקרת פלסטינים תושבי השטחים למעשי פוגרום של אזרחים יהודים, פגיעה בשוויון, בחופש הביטוי ועוד). כל אלה אינם עיסוק פוליטי: מדובר בהם בהתנגדות למעשים שלטוניים שמפירים את עקרונות היסוד של המדינה ולכן חורגים מסמכותן של הרשויות הפוליטיות.

עמדתו של השר קיש ושל הממשלה הנוכחית כולה היא כנראה שלרשויות הפוליטיות סמכות בלתי מוגבלת. אבל זו עמדה שסותרת, כאמור, את אחד מעקרונות היסוד של מדינת ישראל ושל כל דמוקרטיה ליברלית. אוניברסיטה שתקבל את הדרישה לניטרליות במובנה הבלתי-מוגבל שהשר קיש טוען לו, תאמץ לכן את העמדה שמדינת ישראל אינה דמוקרטיה ליברלית.

למוסדות האקדמיים הזכות להתנגד למדיניות שמפירה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל. למעשה, ההכרה במעמד המחייב של עקרונות היסוד מטילה על כל מוסד "לא פוליטי" שבידיו הסמכות (בית המשפט) או יכולת ההשפעה ציבורית (למשל, האוניברסיטאות ובעלי העסקים) חובה לפעול למניעת הפרת העקרונות הללו.

במקרים מסוימים תיתכן מחלוקת כנה בשאלה אם מדיניות מסוימת מפירה את עקרונות היסוד, ולכן התנגדות לה "אינה פוליטית". יש לנקוט הקשר זה זהירות, ולפעול רק במקרים שבהם הפגיעה בעקרונות היסוד היא קשה במיוחד. נוסף לכך, על המוסדות לקיים דיון פתוח בהשתתפות חברי הקהילה האקדמית ולנמק את הכרעתם. האוניברסיטאות יכולות להשפיע על הציבור, או להוביל גורמים בעלי מנופי לחץ על הממשלה להצטרף למאבק, רק אם יצליחו לשכנע בצדקת עמדתן. זהו מנגנון בקרה שמפחית את הסיכון לשימוש בלתי מוצדק בחובת המוסדות האקדמיים לפעול להצלת הדמוקרטיה הישראלית.

אבל העיקר הוא הטיעון העקרוני: ניטרליות עוסקת באיסור המוטל על מוסד "לא פוליטי" להתערב בבחירה בין חלופות שכולן עולות בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה, ונתונה לכן לסמכותן של הרשויות הפוליטיות. דרישת הניטרליות אינה חלה על מאבק למנוע חריגה של הרשויות מסמכותן ופעולה לשם הגנה על עקרונות היסוד של מדינת ישראל.

>>> ברק מדינה הוא פרופ' למשפטים, רקטור האוניברסיטה העברית לשעבר, דקן הפקולטה למשפטים לשעבר