N12
פרסומת

להגביל את הגיל

ניסיון וחוכמה הם נכסים יקרים, אבל הם אינם מנצחים את הביולוגיה • אדם בן שמונים אינו מסוגל לעשות את מה שעשה בגיל שישים - וראש ממשלה אינו יוצא מן הכלל ושונה משופטים, רופאים או רמטכ"לים • הכנסת הבאה תצטרך לקבל החלטה קשה • דעה

מנחם הורוביץ
פורסם:
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא יצחק הרצוג
ישנו רגע שבו גיל יכול להפוך לעניין ציבורי-לאומי (ארכיון) | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
הקישור הועתק

כשמפא"י התמודדה בבחירות לכנסת הרביעית, היא עשתה זאת תחת הסיסמה המפורסמת "הגידו כן לזקן!", שכוונה כמובן אל בן-גוריון. האם מישהו היום יכול להעלות בדעתו שהמילה "זקן" תופיע בסלוגן מסוים? אפילו בתי אבות ומוצרים לזקנים נמנעים מלהשתמש במילה הזו, ומעדיפים "גיל הזהב", "הגיל השלישי", "אזרחים ותיקים" וכו'.

כמה זקן היה ראש הממשלה הראשון (ועד אז היחיד)? בן-גוריון בדיוק חגג 73, כלומר לא ממש זקן במונחים של היום. עוד מישהו שזכה לכינוי "הזקן" היא האלוף המיתולוגי יצחק שדה, בן תקופתו של בן-גוריון, והוא בכלל פרש מהשירות בגיל 59.

גיל הוא אומנם מספר מוחלט, אבל זקנה זה עניין יחסי: לא כל בני האדם סובלים מירידה בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי באותו זמן, כמו שלא כולם גם נהיים חכמים ומנוסים לעת זקנה. אבל אי אפשר להתעלם מהביולוגיה, ומהעובדה שהזמן באמת עושה את שלו: אדם בן שמונים לא מסוגל לעשות את מה שעשה בגיל שישים, כפי שבן שישים לא מסוגל לעשות את מה שעשה בגיל ארבעים. הניסיון והחוכמה המצטברת לא יכולים לכסות המהלך של הטבע, ואין טעם להתכחש לכך.

"שקיפות" היא אשליה

הדיון סביב מצבו הרפואי של נתניהו, דיון שכבר נמצא בבית המשפט, מעלה הרבה נקודות בעייתיות וחוסר נוחות כללית. נכון שראוי שהציבור ידע באופן כללי מה מצבו של אדם שהוא עומד לבחור, אבל הדרישה לשקיפות מלאה של התיק הרפואי נראית לי בלתי סבירה. האם אנחנו צריכים לפשפש בכל ניתוח וכל הליך רפואי? האם צריך לדווח לנו על תרופות שראש הממשלה נוטל באופן קבוע או על טיפולים פסיכולוגיים שהוא עובר? ואם לא - איך נוכל להאמין לדיווח כללי של גורם רפואי, שיכתוב ש"ראש הממשלה במצב מצוין"?

עניין הגיל והמצב הרפואי שהוא מביא איתו מלווה את שני הנשיאים האחרונים של אמריקה: ג'ו ביידן ודונלד טראמפ הם הנשיאים המבוגרים ביותר בתולדות ארצות הברית. בסוף הקדנציה הראשונה שלו, טראמפ נדבק בקורונה והיה במצב לא פשוט (טופל בבית חולים צבאי בוושינגטון), וגם היום רבים מזהים את ההפכפכות וחוסר היציבות שלו עם גילו המתקדם (תכף בן שמונים!). ג'ו ביידן ירד מהבמה הפוליטית לאחר שהתברר כי למרות ניסיונות הסתרה והשתקה מצד כל סביבתו, הוא חווה נסיגה ניכרת בתפקוד הקוגניטיבי שלו, והספקות שהועלו לגביו עם היבחרו התבררו כאמיתיים. ועם זאת, ישנם אנשים בני שמונים פלוס שמתפקדים מעולה, פיזית ומנטלית, ועבורם גיל הוא באמת רק מספר.

אם נצא מהפוליטיקה ונבחן מה קורה בצמרת הביטחונית, למשל, הרי שגם בלי הגבלת גיל רשמית אנשים לא מגיעים לגיל הפנסיה הישראלי (67 לגברים) כשהם בתפקיד: בגיל שישים רא"ל אייל זמיר הוא הרמטכ"ל המבוגר ביותר בתולדות צה"ל. ראש השב"כ דוד זיני נכנס לתפקיד בגיל חמישים ואחת, ורומן גופמן אפילו יחגוג את יום הולדת חמישים שלו כראש המוסד. אפילו שופטי בית המשפט העליון, שקשה עד בלתי אפשרי להזיזם ממקומם, נאלצים על פי חוק לפרוש בגיל 70. גם במגזר הפרטי נדיר לראות מנהלים בשנות השבעים לחייהם, בטח לא כאלה בני שמונים.

פרסומת

מול כל אלו, יש עדיין מקומות בהם אפשר למצוא אנשים שנושאים בתפקידם עד יומם האחרון. הרב חיים קנייבסקי (94) והרב גרשון אדלשטיין, למשל, הנהיגו את הציבור החרדי ליטאי בגיל מופלג, הנסיך צ'רלס קיבל את המלוכה בגיל 74 מאימו שהלכה לעולמה בגיל 96, ולא צפוי לשחרר את הכתר בקרוב. כשבוחנים את רשימת המנהיגים המבוגרים בעולם מגלים שם בעיקר בני משפחות מלוכה ומנהיגים דתיים. האם יש יתרון לרב בעשור העשירי לחייו על פני רב בן שישים או שבעים? האם הוא באמת מוסיף ידע ושומר על חדות עד יומו האחרון, או כפי שקורה לפעמים - מתקבצת סביבו חבורה של מקורבים ובני משפחה שמנהלים בעצמם את העסק?

יש גבול שצריך למתוח

רגע, אולי העובדה שאין זקנים בצמרת מקבלי ההחלטות לא דווקא מעידה על אנשים מבוגרים אלא על היחס המפלה שהם מקבלים, מה שנקרא "גילנות"? יכול להיות שהחברה שלנו הייתה מרוויחה אם היינו רואים מנכ"לים וראש מערכות בני שמונים ואולי גם תשעים, והאילוץ לפרוש בגיל מסוים פוגע לא רק באדם הפורש אלא גם בחברה כולה?

גם אם זה נכון במקרים מסוימים, נראה שבכל זאת צריך למתוח את הגבול. אבל מה שאפשר לעשות בקלות עם שופטים או מנהלי בית ספר או רופאים, קשה הרבה יותר כאשר מדובר בפוליטיקאים. כל מי שלמד קצת אזרחות בבית הספר יודע עד כמה חשובה ומקודשת היא הזכות לבחור ולהיבחר. כל ישראלי מעל גיל 21 יכול להיות חבר כנסת, וההגבלה היחידה על התמודדות לכנסת קשורה בהרשעות פליליות.

ואם חושבים על הגבלת הגיל של ראש הממשלה, מה בדבר יתר השרים - האם התפקיד שלהם לא מלא בלחצים, החלטות קריטיות, דרישות פסיכולוגיות ולפעמים גם פיזיות קשות?

התשובה לשאלה הטובה הזו היא שראש ממשלת ישראל הוא באמת תפקיד יוצא דופן, ומי שמאייש אותו נדרש לעמוד בלחצים בלתי הגיוניים. מכיוון שאנחנו לא באמת יכולים לדעת את מצבו, וקשה לנו מאוד אפילו להעריך אותו במציאות שבה אפשר להסתיר ולטשטש תמונות וסרטונים, המושב הבא של הכנסת יצטרך לקבל החלטה קשה ולקבוע גיל מקסימום לראש ממשלה מכהן.