ביטחון המדינה הופקד בידיים זרות

לוחמי אוקטובר 2023 הם מיומנים יותר, נבונים יותר, מוכשרים יותר. הם בני המאה ה-21. דורנו כשל בכשל הנורא מכול, באיוולת חסרת תקדים, בעיוורון לקרוא את המציאות, בבחירה מרצון שלא לטפל בסוגיות הליבה. ללא שום אסטרטגיה, חוץ מדחיית החלטות גורליות מפחד ואימה, הביאה ממשלת ישראל את האסון הנורא על המדינה הקטנה והאהובה שלנו. הנהגה המורכבת רובה ככולה מפוליטיקאים שכל מטרתם אינה לשרת את הציבור אלא את עצמם - לשרוד בשלטון כל אחד ממניעיו הפסולים, אשר טובת העם אינה לעיניהם ולו לרגע אחד. ממשלה ללא שום אסטרטגיה אשר הביאה את מדינת ישראל לשפל חסר תקדים, תוך שימוש כזב ברטוריקה ההופכת כישלון לניצחון במילים שקריות ותוך ניצול כוח ובריחה מאחריות.

לראשונה מאז הקמתה החליטה ממשלת ישראל להפקיד את ביטחון המדינה ואת חופש פעולתה בסוגיות ביטחון לאומי בידי מדינה אחרת, ארצות הברית. קודש הקודשים של כל ממשלות ישראל הייתה שמירת חופש פעולה בסוגיות ביטחון לאומי. בכל אחת מזירות הלחימה הפקירה הממשלה את עצמאותה באופן מוחלט. סוגיית עזה הופקדה בידי ארצות הברית לניהול ופיקוד מהמפקדה בקריית גת. שנתיים ושמונה חודשים מאז 7 באוקטובר הפקדנו את ביטחון עוטף עזה בידי גנרל אמריקני. בחזית הצפון, ארצות הברית קובעת באופן מוחלט את חופש הפעולה של צה"ל והבית הלבן מגדיר הפרמטרים הביטחוניים לתושבי הצפון. הסוגיה האיראנית הופקעה מאיתנו כבר אחרי מלחמת 12 הימים. אפילו נמל אילת ייפתח כאשר ארצות הברית תחליט; אוניות אמריקניות חוצות את באב אל-מנדב ונמל אילת סגור עדיין.

ממשלת ישראל ומנהיגי ציבור מהללים את לוחמי צה"ל על יכולות תעוזה ותחכום, נצמדים לעובדה כי בנינו, נכדינו וחברינו מקריבים את חייהם יום יום ושעה שעה. אך ניצחון לא נמדד בכמות חיסולים, ביכולת מודיעינית ומבצעית להשחיל טיל לחלון 2,000 ק"מ מהבית. העובדה היא כי שנתיים ושמונה חודשים מאוקטובר השחור, ועם כל היכולות המופלאות, לא השגנו שום הישג אמיתי. צה"ל מתוח עד קצה גבול היכולת ומתחנן על חוסר מבעית בכוח אדם לוחם, ומאיים בקריסה פנימה של מערך המילואים.

רק לפני יומיים טען ראש הממשלה כי ביטחון המדינה מופקד בידיו ובידיו בלבד. אמת ושקר במשפט אחד. אכן, ביטחון המדינה מופקד בידיו, הוא שכח עובדה זו לחלוטין. אך ביטחון המדינה אינו מופקד בידיו בלבד. ישראל אינה מונרכיה או דיקטטורה. עצם אמירה זו מצביעה על ליקוי מאוד בעייתי. ביטחון המדינה, על פי חוק יסוד הממשלה, מופקד בידי ממשלת ישראל ושותפים לה מערכת הביטחון - לא כפקידים המוציאים לפועל פקודות והנחיות, אלא שותפים מלאים בגיבוש תפיסת הביטחון וגיבוש האסטרטגיה, כאשר המילה האחרונה הינה של הדרג הנבחר.

כמה מילים על "קטארגייט", אירוע מהחמורים ביותר המצביע יותר על ישראל כרפובליקת בננות מסואבת מאשר על מדינה מסודרת. השם מטעה ונוצל ליצירת נרטיב שגוי. בכל מדינה שפויה בלשכת ראש הממשלה או כל משרד ממשלתי לא יכול להיות מועסק אדם העובד עבור מדינה אחרת ומקדם את אינטרסיה. אין זה חשוב אם האדם ישרת את הידידה הגדולה ביותר, ארצות הברית, או בריטניה או איסלנד. בארצות הברית זו עבירה פלילית חמורה אשר דינה כמה שנות מאסר. אם אדם זה ניצל את קשריו על מנת להטות אינטרס לאומי, העבירה הופכת לבגידה אשר דינה יגיע למאסר עולם. הבאשת מצרים נופלת בדיוק בקטגוריה זו. קטאר אינה מדינת אויב, והעובדה שישראלים ניהלו עמה קשרים עסקיים ברשות ובסמכות תוך עידוד המדינה הפכה קרדום לחפור בו ולשמש הצדקה לעבירות חמורות. זו אותה מדינה, שממשלת ישראל ירדה על ארבע והתחננה כי תממן את חמאס. המחריד באירוע הינה התנהגות ראש הממשלה והממשלה כולה: שנייה אחת לאחר חשיפת האירוע, ראש הממשלה היה חייב להרחיק אותם ולדרוש העמדתם לדין באופן מיידי.

סוגיה שנייה קשורה במלחמת ארבעים הימים: ראש הממשלה מצהיר בכל הזדמנות כי שום הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל. הוא חוזר שנה אחרי שנה כי אין הסכם קביל על מדינת ישראל. ואז נשאלת השאלה: ומה כן? והתשובה הינה הפלת משטר או במילים אחרות מלחמה מתמדת עד נפילת משטר והגעה למשטר ידידותי. לאחר מלחמת 12 הימים, שאחריה הוצהר כי הושג "ניצחון לדורות" – הגדרת זמן מעניינת שכן הדורות הסתיימו אחרי חודשים ספורים והאיום הקיומי שב לזירה. ואז המכה הראשונה, השנייה ובכלל לא הייתה ממוקדת בתחום הגרעין אלא בחיסול שיטתי של צמרת המשטר מח'אמנאי ודרומה. הנשיא טראמפ באמירה לא מתוכננת ציין כי ציפה תוך ימים להפלת המשטר. טראמפ ונתניהו קראו בקולם לאזרחי איראן להמתין לאות לצאת לרחובות. אפשר להמשיך ולשקר, אך הנסיגה האיטית ממטרת העל לא תשנה את העובדות. זו איוולת מהמעלה הראשונה. נפילת משטר האייתוללות תתממש אולי מחר, אולי בעוד שנה ואולי בעוד עשור. אין שום רבותא כי מי שיחליף אותו יהיה חובב ציון וברור כי לא יתממש על ידי חיסולים ומהלכים עוצמתיים ככל שיהיו מהאוויר. החשיבה כי פגיעה בתשתיות ופגיעה במטה לחמם של אזרחי איראן תביא למשטר אוהד ישראל מוטלת בספק.

נקודה שלישית ואחרונה: אני בן לאימא ניצולת שואה, בת 97 בעוד כחודש. יחידה מכל משפחתה המצומצמת והרחבה. מאז הייתי ילד משפט שחזר על עצמו: שואה לא תיתכן במדינה ריבונית; אם נמות - נמות בקרב שהנשק בידנו; לעולם לא ייתכן כי יעלו אותנו על רכבות למוות. 7 באוקטובר היה אסון שנבע ממחדל נורא שעוד ילובן. אך לישראל לא נשקפה סכנה קיומית וגם אם חיזבאללה היה מצטרף, צה"ל היה מנקה את השטח תוך יממות בודדות. אין שום איום קיומי לא מחמאס ולא מחיזבאללה.

אבל אני מזהה איום אחר מסוכן ועלול להיות קטלני לחלום הציוני. כאשר ראיתי יהודי צועד באדנות בתוך מאהל בדואי בשומרון, כאשר צמוד אליו כלב תקיפה בגובה של ילד בכיתה ד', וילדים ונשים שאימה בעיניהם וחסרי אונים לחלוטין – אני בטוח שנוכל להסכים שזה זרק אור אדום בוהק הקורא לכולנו לבחון את עצמנו ולערוך בדק בית. תוכנית ההכרעה לא אומצה על ידי אזרחי מדינת ישראל, אך ממשלת ישראל אימצה אותה לחיקה ללא הסכמה ופועלת למימושה. זה האיום הקיומי על מדינת ישראל.

>>> תמיר פרדו הוא ראש המוסד לשעבר, הדברים נאמרו ב"כנס דגן" במכללה האקדמית נתניה