מלחמה באיראן: פרשני חדשות 12 מעדכנים

מתקפת פתע בשבת בבוקר זה לא דבר שזר לנו, אבל הפעם אנחנו בצד הנכון. צריך להתייחס לשאלה שהרבה ישראלים שואלים את עצמם, ודאי כאלה שפותחים עכשיו את הטלוויזיה, ואומרים - רגע, אבל הסבירו לנו שמבצע "עם כלביא" הסתיים בהכרעת פרויקט הגרעין האיראני. דונלד טראמפ אמר הושמד לחלוטין. אז איך יכול להיות שטראמפ ונתניהו אומרים היום (שבת) שהמטרה היא "השמדת פרויקט הגרעין האיראני"?

צריך להסביר: מי שאמר שפרויקט הגרעין האיראני הושמד לחלוטין, היה נשיא ארצות הברית. ישראל לא השתמשה ברטוריקה הזאת, אלא אמרה שהחזרנו אותם שנים לאחור וזה אכן היה נכון.

קרה פה שילוב של שלושה דברים דרמטיים: אחד, לדעתי, יחסית הקטן שבהם, הוא שהאיראנים ניסו להוריד את מערך ההנשקה, קרי לשים את הגרעין שכרגע הם התרחקו ממנו אבל להתמקד במערך של הטיל שאיתו אמורה להגיע חלילה לישראל, ולהוריד את כל המערך הזה מתחת לאדמה. ולא סתם מתחת לאדמה, אלא למקום שאליו שאפילו פצצות אמריקניות לא יכולות להגיע. ושם זו נקודת האל-חזור.

דבר שני הוא מערך הטילים הבליסטיים שכן היה איום על ישראל. לזה הצטרפה ההזדמנות שיצר מבצע "עם כלביא" - המרד באיראן, שאלמלא היה נתקל בטבח של 30 אלף איראנים, כבר היה כנראה מביא לנפילת המשטר. ישראל וארצות הברית יחדיו החליטו, אגב כבר לפני שבועות ארוכים, בסך הכול לתת את הדחיפה הנוספת הזאת, וזאת חתיכת דחיפה.

צריך להסביר בשביל הפרופורציות: מבצע "עם כלביא" כלל אלף תקיפות. המלחמה של ארצות הברית בעיראק, ב-2003, כללה 116 אלף תקיפות. אז כשמצטרף אליך אותו פיל ענק, ההשלכות על המערכה הן דרמטיות. לא סתם נתניהו אמר היום שמבצע "עם כלביא, יחוויר לעומת מה שקורה במערכה הזאת.

בדרך כלל, פגיעה באישים שיש להם משקל סגולי גבוה יוצר אפקט משמעותי מאוד ביכולת של המדינה, כשהיא נמצאת תחת מלחמה, לתפקד. זה גם משבש את יכולת המערכים, את יכולת הפיקוד והשליטה. עם זאת, לאיראן יש חלופות והאיראנים נערכו למצב כזה. אחד המרכיבים שצריכים להטריד אותנו זו העובדה שמדובר במעצמה איראנית לפחות בתפיסה שלהם, ומאחוריהם יש גם עולם איסלאמי שיעי מאוד מאוד קיצוני. למשמעות של חיסול של מנהיג כזה יכולה להיות משמעות ארוכת טווח.

האיראנים יודעים לנהל מערכה בסבלנות ובעקביות. לכן, אני מעריך שיהיה איזשהו שובל שילווה אותנו גם בסוגיה של פיגועי טרור חו"ל וגם במערכה עצמה, אם המודיעין שמגיע כרגע לגבי ח'אמנאי יתאמת.

האיראנים התכוננו לחיסול הבכירים במקרה של מלחמה. הם כבר הודיעו בעצמם שמינו מחליפים. גם המנהיג העליון ח'אמנאי יצא מתוך הנחה שיכול להיות שהוא יחוסל, ותהיה מערכת שאמורה להמשיך לתפקד. יש כמובן גם את הצוואה שלו - להמשיך להתנגד ולא להיכנע.

עם זאת, ככל שיהיו יותר נפגעים ויותר אישורים לזה שאנשים בכירים נפגעו, לצד זה שהמנהיג העליון יחוסל, אזרחים איראנים צפויים לצאת בכמויות גדולות יותר החוצה. רק אז, יכול להיות שיתחיל איזשהו סדק במערך הביטחוני של המשטר.

הרמטכ"ל הוא מי שהוביל את הצבא לקראת הפעולה הגדולה הזאת באיראן. הוא הוביל את ההכנות ואת התיאום מול האמריקנים ומול מדינות באזור, כולל שיחות אינטימיות שהיו לו עם ראש המטות המשולבים של צבא ארצות הברית. אבל לא רק, גם עם בכירים אחרים ממדינות שכנות. יחד עם מפקד חיל האוויר, ראש אמ"ן וראש אגף המבצעים, זו בעצם הנבחרת שמובילה עכשיו את המערכה הצבאית אל מול איראן. למעשה, הם איש הקשר אל מול האמריקנים בפעולה הזו.

לרמטכ"ל הייתה השפעה גדולה מאוד על האופן שבו אותם מפקדים, כולל מפקד סנטקום, שיקפו להנהגה ולנשיא ארצות הברית את העמדה הישראלית, וחשיבות ההליכה לפעולה הזו ולא למשא ומתן. היה מי שהגדיר את הפגישה של הרמטכ"ל בארצות הברית כדרמטית, וככזו שתשפיע על ההיסטוריה. שם הוצגו כל התוכניות המבצעיות, ושם האמריקנים אמרו "כן". למעשה, באותו רגע התחיל התכנון המשותף של המבצע המשולב.

בהצהרה ראשונה רשמית של חיזבאללה שיוצאת עכשיו, הם מגנים את התקיפות הישראליות-אמריקניות באיראן, מביעים סולידריות, אבל - הם נמנעים מלהתחייב על איזושהי תגובה. זה דבר חשוב בהחלט. גורמים בחיזבאללה, כולל נעים קאסם עצמו, דיברו על כך שבוודאות תהיה תגובה במקרה של חיסולו של עלי ח'אמנאי. הם אמרו את זה שוב ושוב, וטיפסו על הסולם. יש עכשיו סימן שאלה גדול סביב גורלו של ח'אמנאי, אבל חיזבאללה נמנע מלהגיב. הם מסמנים: כל עוד מדובר במתקפה מוגבלת אמריקנית הם לא מתחייבים להיכנס למערכה. אם ישראל מצליחה להשאיר את חיזבאללה בחוץ בגלל לחץ ישראלי-אמריקני - זה מאוד דרמטי.

בניגוד למלחמת 12 הימים בחודש יוני, במערכה הנוכחית יש לנו משתנה גדול וחדש - וקוראים לו האזרחים באיראן. בחודש שעבר היו מאות אלפים, אולי מיליונים, שיצאו לרחובות. גם עכשיו יש שם מיליונים של אנשים שממתינים בקוצר רוח למתקפה הזו. שמענו היום (שבת) גם את טראמפ וגם את רזה פאהלווי, שניהם כמעט באותה שפה: פונים לאזרחים באיראן, אומרים להם שבו בבית ותמתינו להוראה, וברגע שהיא תגיע - מקווים שהם יצאו לרחובות ו"יכבשו" את המדינה. ואכן, יש באיראן אנשים שעושים את זה. הם יושבים, ממתינים, וזה משתנה חשוב מאוד שיכול להיות שיוטל בשלב מסוים למערכה, או לפחות ינסו לעשות את זה.

כלפי הכטב"מים שמשגרת איראן, להבדיל מהטילים האיראניים, מה שבא לידי ביטוי בהגנה האווירית בישראל זו מערכת הלייזר החדשה. גם היא נכנסה למערכה. אם יגיעו כטב"מים לגבולות ישראל, ולא יצליחו ליירט אותם עד ההגעה, אז מערכת הלייזר שמוצבת במקומות שונים בישראל תיכנס לפעולה.

אחד הדברים שהם באמת תעלומה, ואני מעריך שחשבו עליו וגם בונים ומתכננים אותו, זה היום שאחרי המלחמה. גם אחרי שאולי פגענו בח'אמנאי, פגענו במשמרות המהפכה, פגענו ביכולות הטילים והגרעין האיראני - מה אז? הרי בסוף צריך לתפוס את השלטון באיראן, לקחת את המושכות ולהוביל את איראן למקום אחר.

לכן, אחד הדברים המרכזיים שכל המדינות באזור היו שותפות לו בשקט מאחורי הקלעים זה לייצר את היכולת הזו, וזה באמת יעמוד למבחן בימים ובשבועות הבאים. עוד אין על זה תשובה, ולא יודעים כמה זה יכול להצליח, ואולי עוד מוקדם בכלל לדבר על זה, אבל גם המסרים שהמוסד ששולח אל הקהל ואל הציבור האיראני - הם חלק מהעניין. הכול כדי להעיר אותם, להניע אותם, להתחיל לדחוף מלמטה, לא רק ההתקפות האוויריות מלמעלה.

לאפשרות של חיסול המנהיג העליון ח'אמנאי, אם אכן זה קרה, יש השלכה דרמטית לגבי כל מה שקורה באיראן. הוא המנהיג העליון מאז 1989. דובר לפני המלחמה על מלחמה אזורית, ואיראן אמרה את זה בעצמה - שהמלחמה היא כבר לא רק נגד ארצות הברית וישראל, אלא מלחמה אזורית. הוא תקף בסיסים אמריקניים בכל רחבי המזרח התיכון, אבל זו עדיין לא מלחמה כוללת. זה כבר יהיה אירוע אחר - ולאיראן יש מה לעשות יותר. באיראן עצמה מדגישים את השיגורים לעבר הבסיסים במפרציות כי יש פה הרחבה של התגובה האיראנית. בסוכנות פארס האיראנית כבר מדווחים על כך שהחלו לעצור תנועה של מכליות נפל במצר הורמוז.

אם הדיווחים נכונים, וגם יתברר בסוף שהמנהיג העליון חוסל, מדובר כאן בסל תגובות איראניות שהולך ומסלים. זה רק מדגיש עד כמה אנחנו בתחילת האירוע.

למרות ההצהרות של שר החוץ האיראני, שאומר במפורש שח'אמנאי לא חוסל, אפשר להניח בזהירות המתבקשת שמכיוון שמדובר במבצע אמריקני-ישראלי, אם וכאשר יהיו חדשות ודאיות לגבי חיסול ח'אמנאי - את ההודעה נשמע מטראמפ.

כמה נקודות ראשונות בעקבות מהלכי הפתיחה של המלחמה שאין לה תקדים משום שהיא מנוהלת במשותף באופן הדוק מאוד בין צה"ל וכוחות ארצות הברית:

1. המלחמה היא תוצאה של חישובים מוטעים מצד המנהיג העליון ח'אמנאי (שכרגע אין ודאות ששרד את התקיפה על הבונקר שלו) וראשי משמרות המהפכה. הם לא רצו בשום פנים למצוא עצמם במלחמה עם ארצות הברית והעריכו שיש להם סיכוי לרצות את הנשיא טראמפ באמצעות הסדר ביניים שיפיג את המתח ויסלול את הדרך להמשך המשא ומתן. אבל הם עשו זאת בצורה שלומיאלית. ההצעות שהגיש שר החוץ עראקצ'י לוויטקוף וקושנר היו קמצניות וזרועות מוקשים, ולא עסקו בסוגיות שמעבר לנושא הגרעיני. הם העריכו כנראה שיוכלו לגרור את המשא ומתן הזה על פני פרק זמן ממושך ושכחו שטראמפ פתילו קצר וסבלנות איננה התכונה הבולטת שלו. הוא כנראה הרגיש כמי שמנסים להתל בו. את מחיר השגיאה האיומה הזו משלמת ההנהגה האיראנית מהבוקר (שבת). מי שסייע לאיראנים לטעות כך הוא מנכ"ל הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית בווינה, רפאל גרוסי, שרצה הסכם בכל מחיר כדי לקדם את סיכוייו להיבחר למזכ"ל האו"ם הבא. גרוסי נעזר לא מעט במתווך, שר החוץ של עומאן בדר בוסעידי, שכבר מיהר להכריז שמתווה ההסכם סגור וצריך "רק ניסוחים טכניים".
2. עד לרגע כתיבת שורות אלה, נכשלת איראן במאמץ להפוך את המלחמה ממערכה אמריקנית-ישראלית נגדה להתמודדות כוללת עם "הציר השיעי" כולו. הלחץ על חיזבאללה להצטרף לירי מבושש להניב תוצאות מבחינתם ויושב ראש הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, שבלעדיו אין לשיח' נעים קאסם אחיזה בשדה הפוליטי בביירות, יוצא מגדרו כדי למנוע את גרירת ארצו למלחמה. הפעילות המקדימה של חיל האוויר בימים האחרונים רק מוסיפה לו טיעונים. גם המיליציות השיעיות בעיראק - כמו בחודש יוני, מהססות מאוד להצטרף למעגל הירי - כך לפחות עד כה. גם החות'ים לפי שעה אינם נלהבים לחזור ללחימה.
3. שגיאה קשה נוספת עושים האיראנים בשיגור טילים וכטב"מים אל הבסיסים האמריקניים - שפונו ברובם ממילא - בכווית, קטאר, האמירויות וכורדיסטאן העיראקית, וכצפוי גם נגד מפקדת הציר החמישי האמריקני בבחרין. ההחלטה הזו מחייבת אותם להקצות פחות כלים להתקפות על ישראל ועל הספינות האמריקניות. יתרה מזאת, המציאות הזאת עשויה לחייב את שליטי מדינות המפרץ לשנות מדיניות כלפי איראן אחרי שהיו השתדלנים הבולטים למען מניעת מלחמה.
4. המערכה מבחינת ישראל ראוי לה שתימשך יותר משבוע, כדי להשלים טיפול במטרות שסומנו. אין ודאות שכך יקרה, משום שטראמפ איננו נלהב מהתכתשות ארוכה והאיראנים עשויים לחתור לצמצם את הפסדיהם.

בישראל מעריכים שמכת הפתיחה הייתה מוצלחת ויש פגיעה משמעותית מאוד בכל הצמרת הצבאית והשלטונית של המשטר באיראן. זה מתחבר לדברים שגורמי ביטחון וגם גורמים מדיניים שעקבו מקרוב אחרי האירועים ואמרו שח'אמנאי וסביבתו לא הבינו שהם משחקים באש, שלא ראו לאן זה הולך. הם לא הבינו שהאיום הזה צפוי להתממש מתממש עד כדי חיסול.

גם אם המנהיג העליון ח'אמנאי חוסל, זה עוד לא אומר שהמערכה הזאת מסתיימת. אנחנו צפויים לכמה ימים משמעותיים. טראמפ סימן באופן ברור את ח'אמנאי לאורך הימים האחרונים ודיבר על איום מפורש לגביו. הדבר הזה היה בראש סדר העדיפויות גם של ארצות הברית וגם בישראל.

אנחנו מבינים שמדובר בכמות יחסית קטנה של טילים ששוגרו לעבר מדינת ישראל. לצורך השוואה: במבצע "עם כלביא", בימים הראשונים הם שיגרו לעבר ישראל בערך שלוש מאות כלים, חלקם טילים בליסטיים וחלקם כטב"מים. זאת כמות עצומה ביחס למה שיש עד כה. יש שלוש סיבות לעובדה הזאת: מערכת הפיקוד שלהם היא כרגע די מקרטעת. הדבר השני הוא שהם צריכים לפזר את הטילים על פני כל מזרח התיכון. כלומר, על יותר ממטרה אחת ולא רק ישראל. הדבר השלישי: הם גם לוקחים בחשבון שעלול להיות מדובר במערכה יחסית ארוכה, אז הם צריכים לתכנן את צריכת החימוש ולא לסיים אותה ממש בימים הקרובים. הדבר הנוסף הוא שהם רוצים לפענח את תוצאות הפגיעה. מבחינתם זה חשוב מאוד גם לגבי ההמשך וגם כדי להבין את היעילות.

הסיכוי של המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, להוציא הצהרה ולדבר בשידור חי הוא סיכוי לא גבוה, ואפילו קלוש. לא בטוח ששידור חי זה משהו שהוא יכול להוציא עכשיו ממקומו. יכול להיות שהוא היה יכול להוציא בעבר הצהרה מוקלטת ולשגר אותה עכשיו שידור חי, אבל לפחות ממה שאני שומע, עם כל ההסתייגויות הנדרשות, יהיה לו קצת קשה להנפיק הצהרה כזאת. הנחת העבודה בישראל היא שהסיכוי שח'אמנאי שרד את התקיפה הוא קלוש עד לא קיים. הנחת העבודה בישראל היא שהחיסול צלח. המידע הזה הועבר גם לראש הממשלה ולשרים. לכן, הדיווחים שהוא יצא להצהרה בשידור חי הם מופרכים. בישראל אומרים: אנחנו ניפול מהכיסא אם הוא יבצע הצהרה בשידור חי.

לאיראנים הייתה תוכנית אש מסודרת שהם בנו אותה לקראת מלחמה כזאת. הם גם הרכיבו את היכולות שלהם ופרסו אותן על פני המדינה הענקית הזו, כדי שהם יוכלו לממש את תוכנית האש שלהם בבוא העת. תוכנית האש, כפי שהיא נפגעה, מעידה שמישהו הכיר אותה. אנחנו רואים שהם מתקשים להוציא את השיגורים כמו שהם רצו, והם רק עושים את מה שהם יכולים. מה שאפשרי מבחינתם - יוצא. לכן זה פחות מסודר, זה יותר ספורדי, אבל זה לא אומר שהשיגורים הללו פחות מסוכנים.

אחרי ששומעים את נאום הנשיא טראמפ, לדעתי כבר אפשר לתת כותרת חדשה לכל מה שאנחנו רואים שקורה באיראן עכשיו: מטרת המבצע היא הפלת המשטר האיראני. זה לא נאמר בעדינות, אלא בצורה המפורשת ביותר, הברורה ביותר. טראמפ אומר לעם האיראני שלא יצאו מהבתים כי יהיו הפצצות, אבל ברגע שהם יסיימו את העבודה - העם האיראני צריך לקחת את השליטה. המסר הוא: זו הזדמנות שלא תהיה לכם דורות קדימה, ואני הראשון שנותן לכם את ההזדמנות.

יש כמה דברים שמתכתבים עם מה שאנחנו שומעים מהנשיא טראמפ: הוא סימן את היעדים, הם ברורים לכל מי ששמע. התקיפה שמתבצעת עכשיו באיראן מתכתבת בדיוק עם דבריו: גם מטרות משטר, גם מטרות צבאיות. היעדים המרכזיים הם כל משרדי הממשלה, משרד המודיעין, משרד ההגנה, מתחם המנהיג, הסוכנות לאנרגיה אטומית ועוד. יעדים בכל רחבי איראן הותקפו, לא רק בטהראן.

יש כאן למעשה פעולה משולשת משולבת, שהרמטכ"ל מוביל אותה עם מפקד חיל האוויר, ראש אמ"ן ואגף המבצעים. אלו כל האנשים שאמורים לסנכרן את המתקפה מול האמריקנים. מה ההבדל הגדול? ההבדל הגדול כעת הוא שארצות הברית All In בתוך המהלך. זה לא רק ישראל.

זהו רגע היסטורי גם מבחינת ארצות הברית וגם מבחינת ישראל. עשרים שנה ישראל מנסה להגיד לעולם - איראן זה לא בעיה שלנו, איראן היא קודם כל בעיה של העולם. והנה, נשיא ארצות הברית, האיש החזק בעולם, עומד ואומר בפומבי: "אנחנו נעשה את זה. אנחנו נשמיד את היכולות של איראן. אנחנו נשמיד את משמרות המהפכה, אנחנו נאפשר לעם באיראן לעשות שינוי היסטורי, ואנחנו נדאג שאיראן לא תאיים גם על בנות הברית שלנו. זה רגע היסטורי ללא ספק".