הנוסחה לפירוק ארגוני הפשע ידועה - אז למה הממשלה לא משתמשת בה?
הפשע המאורגן לא מנצח את המדינה כי הוא חזק יותר - אלא כי הממשלה מעדיפה משטרה מוחלשת ומרחב אפור שבו היא עצמה פועלת ללא פיקוח • הכלים קיימים, הרצון הפוליטי - לא • דעה


המאבק בפשיעה הסקטוריאלית על גווניה השונים כולל שימש באותם כלים. המלחמה בפשיעה הערבית, הלאומנית או החרדית, סובלת מעומס תדמיות ודימויים, אבל בסוף הפתרונות זהים. כדי לחדור נקודתית לתוך ארגון פשע ערבי, לתוך כנופיית גבעות משיחית או לתוך פלג דתי-חרדי, צריך להפעיל מקורות אנושיים מבפנים, לגייס סוכנים ו/או להחדיר אמצעים רגישים ומוסווים. כל הארגונים חדירים במידה כזאת או אחרת, השונות היחידה היא עד כמה רוצה בכך המערכת האחראית. לצורך הדוגמה, אם משטרת ישראל מעוניינת בפירוק ארגון פשע מסוים היא יכולה להמטיר אין-סוף אמצעים ומשאבים, עד שסודות הארגון יחשפו ויובילו להעמדה לדין. ההצלחות אל מול ארגוני הפשע של אברג'יל, רוזנשטיין, אבוטבול ואחרים בעשורים קודמים, הם הוכחה ניצחת לכך.
המאבק בארגון פשע כזה או אחר מצריך תקציב, אמצעים, כוח אדם מיומן ואיכותי וזמן. המשאבים מוגבלים, ארגוני הפשע מתרבים, הפוליטיקאים מתחלפים ודורשים ניצחונות מהירים. על כן, משטרות רבות בעולם, גם משטרת ישראל בתוכן, נוטות לטפל בארגוני הפשע באמצעות מופעי אכיפה טקטיים; פעם מבצעים פשיטה על פי ידיעות ותופסים נשקים, פעם סוגרים משרד חלפנות משויך לחברי הארגון, פעם עוצרים חיילים בארגון על עבירות מס ותנועה, אבל ללא חשיבה אסטרטגית רחבה. אם באמת רוצים לפרק ארגון פשיעה, מדובר במלאכה ארוכה ומורכבת.
להבדיל מהמאבק הסזיפי בארגוני הפשע השונים ("פירקת" אחד יצוצו שניים חדשים), המאבק בפשיעה המאורגנת ובכשלי השוק, המשמשים מצע פורה לפעילות העבריינית של ארגוני הפשע, הוא שובר השוויון המאפשר למדינה לתמוך את המאמץ המשטרתי. אם המדינה תפעל לצמצום הכסף המזומן ולהסדרת פעילותם של עמותות וגמ"חים במתכונת המייצרת היפוך נטל ראייתי למחזיקי סכומים גבוהים וחובת רישום מפורטת למקורות כספיים, הדבר ישפיע ישירות על צינורות החמצן הכלכליים של ארגוני הפשע השונים. אם המדינה תעמיד מסגרות אשראי מוסדיות, מנגנון אמין של הלוואות לצד איסור מוחלט ועונש מרתיע לתת אשראי באמצעות גורמים פרטיים, הדבר ישפיע ישירות על מקורות הכנסתם של עבריינים. החמרת החזקה והיפוך הנטל הראייתי באחזקה של כלי נשק, איסור החזקת מזומן בסכומים גבוהים, דרישת פירוט רחבה בדבר מקורות מימון ורכישה של נכסים, חובת דיווח מחמירה על מקורות הון וחילוט לטובת המדינה של כל רכוש שאין לו הסבר - כל אלו צעדים אסטרטגיים שהממשלה יכולה באמצעותם לצמצם את הפשיעה באחוזים רבים.
לשאלתכם, מדוע הממשלה אינה פועלת למימוש יתרונותיה במאבק נגד הפשע המאורגן? התשובה היא, משום שהיא מעדיפה משטרה מוחלשת וכושלת, משום שהיא מעדיפה לפעול בסביבה כלכלית גמישה, שבה מתאפשר לה לפעול באין מפריע, לגייס כספים ללא הסבר, להעביר אותם לחבר כזה או אחר, למנות מקורבים, להתנהל בניגוד לכללי מנהל תקין. בפשיעה תטפל כבר ממשלה אחרת, הם כאן כדי לקחת כמה שיותר, לפני שזה יגמר.
>>> עו"ד ערן קמין הוא תת ניצב בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה. כיום מומחה למשפט וחקירה
