לא היית בחופשה, אדוני ראש הממשלה: מי שבנה את חמאס לא יכול להאשים את צה"ל

ככל שהימים נוקפים, הולך ומתברר היקף המילכוד הביטחוני שישראל מסונדלת בו. אחרי האסון הגדול בתולדותינו, אחרי שנתיים של המלחמה הארוכה בתולדותינו, מתברר שנקלענו למצוקה מדינית-ביטחונית גדולה. ההמתנה מורטת העצבים של מדינה שלמה כבר שבועות רבים בציפייה למה שיקרה באיראן, עם אפס השפעה וללא שמץ של מושג מה הולך להתרחש בטווח של שעות שעלול לשתק מדינה שלמה, מעידה על כך שאמריקנים לא באמת סופרים אותנו; איננו אלא שוליים תוצאתיים להחלטותיהם, מנוטרלים מכל השפעה על גורלנו.

זאת, לצערנו, גם תמונת המצב הכוללת: ישראל שבויה לחלוטין בידי אמריקנים. ראש הממשלה, בשל תלותו האישית המוחלטת בהם, אינו מעיז אפילו לצייץ מול טראמפ - שיתוק וחוסר מנהיגות מסוכן ביותר לביטחונה של ישראל. על רקע הקריסה ב-7 באוקטובר והכישלון של "הניצחון המוחלט" במלחמה, למרות ההישגים שהביאה איתה, הכישלון הניהולי של הממשלה מתברר כטוטלי. מדינת ישראל חוזרת בגדול למציאות ה-6 באוקטובר, בלי שום הסדרים מדיניים אפקטיביים לישראל, ונותרה עם הסדרים כפויים ומשתקים. כל אויבינו, אף שהוכו קשה, מתאוששים כבר חודשים באין באמת מפריע, והמציאות הקודמת חוזרת לעצמה בהבדל אחד: כעת איבדה ישראל את היכולת המדינית להשפיע וגם את העצמאות הביטחונית.

מאז הסיום הכפוי של המלחמה, עזה מבונאמת על ידי האמריקנים. עם כינון מועצת השלום והקמת הממשלה הטכנוקרטית, עבר לאחרונה הניהול בשטח לידי הרשות הפלסטינית. לישראל, למעט מימון כנופיות השוליים שיעלמו בקרוב, אין יותר השפעה על המתנהל בעזה. תהליכי השיקום מתנהלים מעל ראשה ללא שיתופה, ולרוב היא מעודכנת בדיעבד. היקף הסיוע נקבע על ידי האמריקנים ללא שליטה ישראלית, והשוק השחור שפורח שם הביא רק בשבוע שעבר לכתב אישום חמור נגד אחיו של ראש השב"כ - וזה רק קצה הקרחון של המתרחש שם. בחסות קטאר וטורקיה, חמאס התחזק מאוד ושליטתו שם מלאה. כל הפקידות, המשטרה וגם למעלה משלושים אלף מחבלי חמאס הופכים לעובדה קיימת בעזה החדשה. זהו הישג לחמאס, על גב הכישלון הישראלי למגר אותם לגמרי. ישראל, במוקדם או במאוחר, תיאלץ לסגת לגבול ומשם לא תוכל עוד לפעול ככל ששלב ב' ימשיך ויתקדם. בלבנון ישראל עושה עוד מאותו דבר, אבל מתחת לעין הבוחנת האמריקנית, ובסוריה הולך ונבנה צבא אל-קעידה תחת מדינת אחים מוסלמים בחסות טורקיה.

לנתניהו, שחשוב לו בשנת בחירות להראות הישגים, אין מה להראות במצב הכושל שנוצר על רקע החידלון האסטרטגי של ניהול המלחמה. בלית ברירה, הוא חוזר לשכתב מחדש את ההיסטוריה שלפני 7 באוקטובר. בעדות המודלפת למבקר המדינה - הדמות שדרכה הוא ביקש להימנע מוועדת חקירה ממלכתית - בונה נתניהו פסיפס מחודש של מקטעים וחצאי דברים על ראשם של ראשי מערכת הביטחון וצובע את אחריותם הבלעדית, כאילו הוא עצמו היה בחופשה צבורה כל השנים האלה. כל מי שמעט בינה בראשו שואל את השאלה הבסיסית שזועקת לשמיים: היכן היית כל העת הזאת, אדוני ראש הממשלה? אתה המנהיג הנבחר, ראש הפירמידה שמחובתך העליונה הייתה לשאול את כל השאלות הכי קשות, להטיל ספק בכל דבר כמי שאמור להבין את גובה האחריות והפרספקטיבה שרק ראש הממשלה רואה מעל הכול. והכי חשוב: לקבל את ההחלטות הקשות גם נגד אמירות חברי הקבינט אם נאמרו, כי אתה האחראי הראשי; ואם קיבלת את דבריהם, הפכו אלה לדבריך והחלטותיך אתה. כל אזרחי ישראל אמורים לישון בשקט כי ראש הממשלה אמור לעשות את תפקידו, ואין שום זכות לראש הממשלה להשיל מעליו את האחריות לתוצאות. אין במדינה כמו בישראל מקום לראש ממשלה תוצאתי שמסתתר מאחורי הכפופים לו ובורח מאחריות.

אבל האמת היא הרבה יותר חמורה: כל הקונספציה שיצרה אשליה של ביטחון מופרז וזלזול באויב נוצרה בבית מדרשו של ראש הממשלה. המדיניות המופרכת להעלים את הבעיה הפלסטינית, המהלך הגדול לבנות ולחזק את חמאס כנכס על מנת להחליש את הרשות הפלסטינית, מסע ההתמכרות לשקט כהוכחה להרתעה יעילה, ההחלטה שלו, נתניהו, על המעבר מ-2018 לפרוטקשן ביטחוני של קניית שקט בכסף רב - כולל העברת תשלום רק ימים לפני המתקפה ב-7 באוקטובר - הייתה מלכודת יזומה מבית מדרשו של נתניהו, שסיממה את המערכת כולה עד להתרסקות הגדולה באותו בוקר באוקטובר. כעת, בוחר נתניהו להימלט מכישלונו האישי ולברוח מאחריותו, ולהאשים בחטאו את מי ששירת אותו. פסיפס השקרים והעיוותים שפרסם הוא מסמך קלון מביש. אף אזרח בישראל לא יכול לישון בשקט כל עוד מנהיג שבורח מכל אחריות עומד בראש המדינה.