הפירמידה ההפוכה של בנט היא אשליה
התוכנית של ראש הממשלה לשעבר מבטיחה הרים וגבעות, אך עלולה להתברר כנטל כלכלי מסוכן שלא באמת יעזור למילואימניקים - שרק ייאלצו לשלם את המחיר • דעה


נפתלי בנט, האיש והמותג, חזר בשבוע שעבר למרכז הבמה. עם שרוולים מופשלים, רטוריקה של מנכ"ל הייטק ומצגת פאוור-פוינט מלוטשת, הוא הציג את "תוכנית המשרתים". על הנייר, זה נשמע מפתה, אפילו מרגש: מיליון שקלים לרכישת דירה ראשונה למילואימניקים, חשמל ומים בחצי מחיר, חינוך חינם מגיל אפס. בנט מבטיח "להפוך את הפירמידה".
כמילואימניק שבילה חודשים ארוכים בשירות, האינסטינקט הראשוני הוא למחוא כפיים. סוף סוף מישהו רואה אותנו. אבל כמי שעוסק יום-יום בניתוח כלכלי ומדיניות ציבורית, בפודקאסט "על המשמעות" ובהרצאות ברחבי הארץ, אני מביט בתוכנית הזו ורואה את אחת ההונאות הכלכליות המסוכנות ביותר שהוצגו כאן אי-פעם. בנט, שמנסה למכור לנו את עצמו כקפיטליסט ליברלי, הניח על השולחן תוכנית שהייתה גורמת אפילו לברני סנדרס להסמיק. זהו פופוליזם מסוכן שעטוף בנייר צלופן של פטריוטיות.
מיליון שקל לדירה: איך לשפוך בנזין על מדורה
בואו נצלול ליהלום שבכתר של התוכנית: מענק של מיליון שקלים לרכישת דירה ראשונה למשרתי מילואים. זה נשמע כמו פתרון קסם למצוקת הדיור, נכון? ובכן, זה בדיוק ההפך.
כל סטודנט שנה א' לכלכלה לומד את השיעור הראשון על היצע וביקוש. מחירי הדיור בישראל גבוהים כי ההיצע (התחלות הבנייה) נמוך ומוגבל על ידי המדינה, בעוד הביקוש קשיח וגבוה. מה קורה כשנותנים לקבוצה ענקית של רוכשים (עשרות אלפי מילואימניקים) צ'ק של מיליון שקל ביד, מבלי להגדיל את כמות הדירות בשוק? התשובה היא מתמטית ודאית: מחיר הדירה יעלה בדיוק במיליון שקל.
תחשבו על זה רגע. הקבלנים ובעלי הדירות לא טיפשים. אם הם יודעים שלכל זוג צעיר שמגיע למשרד המכירות יש עכשיו בכיס "קופון" של מיליון שקל מהמדינה, הם פשוט יעלו את המחיר בהתאם. המילואימניק לא יקנה דירה טובה יותר או זולה יותר; הוא יקנה את אותה דירה של 4 חדרים בחדרה, רק שהיא תעלה 3.5 מיליון במקום 2.5 מיליון.
מי ירוויח מזה? לא המילואימניק. הכסף יעבור מהכיס של משלם המסים, דרך הכיס של המילואימניק, הישר לכיסם של הקבלנים, בעלי הקרקעות והבנקים. בנט בעצם מציע את סבסוד העתק הגדול בהיסטוריה לטייקוני הנדל"ן, תחת הכותרת של "דאגה לחיילים". זהו תדלוק אינפלציוני שיהרוס את שוק הדיור סופית ויהפוך את החלום לדירה לבלתי אפשרי עבור כל מי שלא זכאי למענק - וגם עבור מי שכן, כי האינפלציה תשחוק את הערך של המענק תוך דקות.
הבלוף של "המקור התקציבי"
בנט טען בביטחון: "ניקח את 25 מיליארד השקלים שהולכים למשתמטים ולכספים הקואליציוניים, ונעביר אותם למשרתים". זוהי דמגוגיה זולה שמזלזלת באינטליגנציה של הציבור.
בואו נעשה חשבון פשוט. יש בישראל עשרות אלפי מילואימניקים פעילים שזכאים להטבה. נניח שרק 50,000 יממשו את המענק של מיליון השקלים (הערכה שמרנית מאוד). זה כבר עולה 50 מיליארד שקל. וזה רק סעיף הדיור. תוסיפו חינוך חינם, חשמל בחצי מחיר, מים בחצי מחיר, תארים בחינם. אנחנו מדברים על עלות תקציבית עצומה.
מהיכן הכסף הזה יגיע? ה"כספים הקואליציוניים" הם טיפה בים (כמה מיליארדים בודדים). הקיצוץ בתקציבי הישיבות (צעד שאני תומך בו עקרונית) לא יגרד את קצה הקרחון של העלות הזו. המשמעות היא אחת: העלאת מיסים דרקונית. כדי לממן את ה"מתנות" הללו, המדינה תצטרך להיכנס לגירעון עתק, להדפיס כסף (מה שיגרום לאינפלציה שתשחוק את המשכורות של כולם), ולהעלות מיסים בצורה אגרסיבית.
ומי ישלם את המיסים האלה? נכון, המילואימניקים. הם אלה שעובדים, הם אלה שמייצרים. בנט בעצם לוקח כסף מהכיס הימני של המילואימניק, גוזר עליו עמלת בירוקרטיה שמנה, ומחזיר לו חלק קטן לכיס השמאלי כ"הטבה".
מפא"יניק עם אייפון
בנט מציג את עצמו כאיש הייטק, כמנהל, כמי שבא "לעשות סדר". אבל התוכנית הזו חושפת תפיסת עולם מיושנת, פקידותית וריכוזית. האמונה שהממשלה יכולה לחלק משאבים, לקבוע מחירים (חשמל בחצי מחיר? מי יסבסד את חברת החשמל?), ולנהל את חייהם של האזרחים מלמעלה – היא מפא"יניקיות בטהרתה.
חשמל ומים בחצי מחיר הם עיוות שוק קלאסי. כשהמחיר יורד מלאכותית, הצריכה עולה. בזמן שאנחנו מנסים לחסוך באנרגיה, בנט מציע לסבסד בזבוז. ושוב, מישהו יצטרך לכסות את הגירעון של חברת החשמל ומקורות. ה"חינם" הזה הוא היקר ביותר שיש.

בנט מדבר על "היפוך הפירמידה", אבל בפועל הוא בונה מערכת מעמדות בירוקרטית. הוא רוצה שהמדינה תנהל רישום מדוקדק של מי שירת כמה ומתי, ותחלק תלושי מזון והנחות בהתאם. זה לא חזון של מדינה ליברלית וחופשית; זה חזון של מדינת רווחה סקטוריאלית, שבה במקום שהחרדים יחלבו את הקופה, המגזר "שלנו" יחלה אותה.
מה צריך לעשות? (הפתרון האמיתי)
מילואימניקים לא צריכים נדבות, והם לא צריכים שהמדינה תהרוס את הכלכלה בשמם. הם צריכים שוק חופשי וכלכלה צומחת שתאפשר להם להרוויח בכבוד. במקום לחלק מיליון שקל (שילכו לקבלנים), בנט היה צריך להציע:
- שחרור קרקעות וביטול רגולציה: הדרך היחידה להוריד את מחירי הדיור היא להציף את השוק בדירות. לבטל את ועדות התכנון, לשחרר את אדמות המנהל, ולאפשר בנייה מסיבית. אז, המחיר ירד לכולם, בלי טובות מהשר.
- הורדת מיסים רוחבית: במקום לקחת מיסים גבוהים ולחלק אותם כ"מענקים", פשוט תורידו את מס ההכנסה למשרתים. תנו להם לשמור את הכסף שהם עבדו עבורו. זה תמריץ אמיתי לעבודה וליזמות.
- הפרטה ותחרות: רוצים חשמל זול? אל תסבסדו אותו. תפריטו את משק החשמל ותפתחו אותו לתחרות. זה מה שעובד בכל העולם.
תוכנית בנט היא אקזיט פוליטי ציני על הגב של המשרתים. היא מוכרת אשליות מתוקות שיתנפצו על סלעי המציאות הכלכלית. הציבור הישראלי, שמבין היום הרבה יותר בכלכלה ממה שהפוליטיקאים חושבים, צריך להגיד לבנט: תודה, אבל לא תודה. אנחנו לא רוצים להיות פושטי היד של המדינה. אנחנו רוצים כלכלה חופשית, שתאפשר לנו לבנות את הבית שלנו במו ידינו, ולא בחסדי הפקידים והפוליטיקאים.
>>> תמיר דורטל הוא מייסד ערוץ "על המשמעות"
