בלי הסחות דעת: לטראמפ יש תוכנית סדורה - והיא עובדת
ישראל שקועה בניתוח קדחתני של כל ציוץ של גורם רשמי אמריקני, אך מעבר לכל הרעש מתנהלת מערכה מחושבת ועקבית לריסוק משטר האייתוללות • דעה
אזרחי ישראל מכורים לחדשות ומנתחים כל הצהרה שולית כאילו היא חורצת גורלות. במציאות, נשיא ארצות הברית מנהל אסטרטגיה סדורה להפלת שלטון איראן נוכח אילוצי המשאבים הברורים שלו. הבנת המהלכים הגיאו-פוליטיים מייתרת את הצורך בפאניקה היום-יומית, ומבהירה כי המלחמה תסתיים רק בהחלפת השלטון בטהראן.
צריכה אובססיבית של התבטאויות טראמפ הפכה למחלה הלאומית של ישראל. באולפנים מקדישים שעות ארוכות לניתוח קדחתני של כל ציוץ, הדלפה או אמירה אגבית של פקידים אמריקנים, וזה מייצר פאניקה ציבורית מיותרת. הבנת אסטרטגיית-העל של המעצמות מייתרת לחלוטין את הצורך לעקוב אחר ההתפתחויות בכל שעה עגולה. מתחת לרעש התקשורתי, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מנהל מערכה מחושבת, קרה וסדורה להפליא במסגרת מבצע "שאגת הארי".
היעד האסטרטגי העליון של ארצות הברית ממוקד במניעת הגמוניה סינית באסיה. המזרח התיכון שואב כבר הרבה שנים משאבים וקשב יקרים מוושינגטון, ומפריע לריכוז המאמץ מול סין. בחינה ריאליסטית של מגבלות הכוח האמריקני מסבירה את המהלך הנוכחי במדויק. משאבי המעצמה סופיים בהחלט, וכל סוללת פטריוט המופנית למזרח התיכון חסרה בזירת אסיה. נשיא ארצות הברית נדרש לבצע טרייד-אוף בין סין לכל השאר. חלון ההזדמנויות ההיסטורי נפתח דווקא כעת משום שאויבי המערב נמצאים במצב קשה. משטר האייתוללות מדמם, הכלכלה האיראנית קורסת, ויכולותיו הצבאיות של ציר הרשע נשחקו מאוד בשנתיים האחרונות. הפעולה האמריקנית מכוונת ישירות להפלת המשטר הדיקטטורי בהזדמנות הפז שנוצרה. סילוק האיום האיראני מהלוח יפנה לאמריקנים את הדרך להתמודדות עם סין. המלחמה צריכה ואמורה להסתיים אך ורק בהחלפה מלאה של השלטון. שום משא ומתן דיפלומטי חלול לא יביא לפתרון אמיתי.
התמוטטות משטרים טוטליטריים מתרחשת תמיד באופן פתאומי. מערכת רודנית מקרינה יציבות מלאה כלפי חוץ, עד לרגע המדויק שבו חומת הפחד נסדקת והשלטון מתפורר בבת אחת. במסגרת הניתוחים שאני מעביר לפורומים בכירים, אני מקפיד להציג את מנגנון הקריסה הזה. הציפייה הציבורית להתקדמות יום-יומית ומדורגת מנותקת לחלוטין מההיסטוריה הפוליטית. פעולות כתישה עקביות מחלישות את המשטר מבפנים, גם כאשר התוצאה הסופית אינה מוקרנת מיד בטלוויזיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל זמיר מתמקדים כעת בשחיקה שיטתית של מנגנוני ביטחון הפנים באיראן. מהלך זה שולל את יכולת הדיכוי המשטרתית ומכין את הקרקע להתקוממות עממית נרחבת.
הזירה הפוליטית והתקשורתית בישראל מסרבת להפנים את שינוי המשוואה ומשדרת היסטריה מכל כותרת. פוליטיקאים פופוליסטיים מטפחים תפיסת עולם אוטופית, ומנסים למכור לציבור אשליות על הסדרים דיפלומטיים מול משטרים רדיקליים. הם מפרשים כל מהלך אמריקני כגחמה, משום שהם מתעלמים מהפעולות העקביות בשטח. אירועי השבועיים האחרונים מוכיחים את האסטרטגיה הסדורה הזו הלכה למעשה: האולטימטום שהציב טראמפ לאירופה להצטרף לאבטחת מצר הורמוז מאלץ את בעלות הברית לשאת בנטל הכלכלי של ריסוק האויב, בעוד שעוקץ המודיעין המבריק נגד טאקר קרלסון מנקה את השורות מבדלנים מבית. המהלכים האמריקניים הללו משתלבים באופן מושלם עם הדיון האסטרטגי שנחשף בקבינט, שבו הוביל ראש המוסד דוד ברנע את ההחלטה לתקוף את תשתיות ה"בסיג'' בדיוק למען אותה מטרה – ערעור יציבות המשטר האיראני מבפנים. חברה חפצת חיים מחויבת להתפכח מאשליית המשא ומתן ולדרוש אורך רוח עד להכרעה צבאית חותכת.
מבצע "שאגת הארי" מיועד לעצב מחדש את המזרח התיכון כולו. הבטחת שקט ארוך טווח עוברת דרך הקרסת שלטון האייתוללות והעברת השליטה לעם האיראני. אזרחי ישראל נדרשים לכבות את ההתראות והפושים, להפסיק להתרגש מכל חצי הצהרה של גורם רשמי, ולסמוך על ההיגיון האסטרטגי הקר המנהל את המערכה. ניצחון יושג בכוח הזרוע, הרחק מהכותרות והציוצים.
>>> עו"ד תמיר דורטל הוא יוצר ערוץ "על המשמעות"