N12
פרסומת

הכלכלה הישראלית מחכה לתיקון עמוק

ישראל מתמקדת כרגע בליצור עוד ועוד הישגים ביטחוניים - אבל חברות הדירוג, שוק ההון ויחס החוב-תוצר לא מתרשמים רק מניצחונות צבאיים: הבעיות המבניות של המשק הישראלי לא נפתרות בשדה הקרב • פרשנות

יובל שדה
פורסם:
בנימין נתניהו בחמ״ל הבריאות הלאומי
ההתלהבות של תחילת המלחמה התחלפה בריאליזם אפור (ארכיון) | צילום: קובי גדעון , לע"מ
הקישור הועתק

בסוף השבוע הזה אנחנו מציינים חודש לפתיחת המלחמה עם איראן. המלחמה, שהחלה במכת פתיחה מפוארת ובמפגן כוח משותף של ישראל וארצות הברית, הלהיבה את השווקים, והמדדים המובילים בבורסה בתל אביב זינקו בכ-7% תוך ימים ספורים.

אבל אחרי כל עלייה מגיעה ירידה מסוימת, או שאולי עדיף להכניס פה הפעם מטאפורה מסוג של הנגאובר שמגיע אחרי מסיבה. היום, חודש אחרי, הבורסה המקומית מחקה את רוב העליות של המלחמה הנוכחית באיראן ומתקרבת לנקודת הפתיחה של המלחמה. מדד תל אביב 90 נכנס כבר לטריטוריה של מה שנקרא "תיקון" - ירידה של 10% מהשיא. המשמעות של הירידות הללו הן לא שהבורסה הישראלית היא כבר לא מקום בטוח להשקעה, וגם לא איזה רמיזה על כך שהגלגל התהפך וישראל צפויה להפסיד במלחמה שהיא עצמה פתחה. המשמעות במקרה הזה היא שהאופטימיות המופרזת של תחילת המלחמה התחלפה בריאליזם אפור, ובהבנה שלמרות הישגים צבאיים מרשימים, הבעיות המהותיות של הכלכלה הישראלית לא צפויות להיעלם בעקבות המלחמה, וחלקן אף צפויות להחמיר.

תזכורת מפיץ': מלחמות עולות כסף

מלבד הירידות בבורסה, הכלכלה הישראלית קיבלה היום תזכורת נוספת לכך שאנחנו עדיין רחוקים מ"תקופה של נס". חברת הדירוג פיץ' (Fitch) הודיעה היום (שישי) כי היא מותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A עם תחזית שלילית, ללא שינוי מהודעת הדירוג הקודמת. ההודעה הזו מגיעה לאחר שבמשרד האוצר הביעו אופטימיות כי חברות דירוג האשראי דווקא יעלו את דירוג האשראי של ישראל, שירד לאחר 7 באוקטובר, אך ההתלקחות הביטחונית החדשה טרפה שוב את הקלפים על הכלכלה הישראלית. המשמעות של ההודעה היא לא רק שבפיץ' לא חושבים שהם יעלו את הדירוג של ישראל בקרוב, אלא שהוא צפוי דווקא לרדת לדעתם (זו המשמעות של התחזית השלילית).

חברת דירוג האשראי פיץ'
אין להם אמון שבישראל יפעלו באחריות תקציבית, חברת הדירוג פיץ' (ארכיון) | צילום: רויטרס

בהודעת הדירוג של פיץ' דווקא מציינים כי הם כן מאמינים שהמלחמה עם איראן תוביל את ישראל למצב ביטחוני טוב יותר מול המעצמה השיעית, ואף לצמצום משמעותי של האיום מאיראן כלפי ישראל. בנוסף, בחברה מעריכים גם כי ישראל צפויה להתבסס ולשלוט על חלקים נרחבים בדרום לבנון, אך לטענתם לשליטה זו צפויה השפעה כלכלית מצומצמת יותר מאשר המלחמה של ישראל עם חמאס בעזה, אלא אם המבצע יתרחב מאוד ויוביל לגיוס מילואים נרחב וממושך (נזכיר כי בימים האחרונים הממשלה אישרה את האפשרות לגייס כ-400 אלף משרתי מילואים במקרה הצורך).

בהמשך ישיר לכך, בפיץ' משרטטים כיצד כל אותם קמפיינים צבאיים חוזרים ונשנים שישראל מובילה דווקא גוררים את כלכלת ישראל כלפי מטה. בפיץ' מזכירים לנו שמלחמות עולות כסף, והרבה ממנו. למרות שבתקציב 2026 שהממשלה צפויה לאשר יעד הגירעון יעמוד על 4.9%, בפיץ' סבורים כי במציאות הוא יהיה גבוה מכך (בדומה לבנק ישראל) וכי הגירעון האמיתי יעמוד על 5.7%, וכי ההוצאה הממשלתית צפויה להישאר גבוהה. המגמה הזו תוביל את יחס החוב-תוצר של ישראל לעלות עוד ועוד, ובפיץ' סבורים כי זה יעמוד על 72.5% בשנה הבאה, וזאת לעומת כ-60% בתקופה שלפני המלחמה וגרוע הרבה יותר מאשר מדינות אחרות שנמצאות בדירוג האשראי A, שבו ישראל נמצאת, ואצלן היחס החציוני עומד על 56% בלבד. לא רק זה, אלא שבפיץ' סבורים שגם אחרי 2028 יחס החוב-תוצר ימשיך רק לעלות, וזו כבר דרך מנומסת להגיד שאין להם יותר מדי אמון שגם בעתיד הנראה לעין ממשלות ישראל יפעלו באחריות תקציבית. זאת לצד הערה נוספת המופיעה בהודעת הדירוג המציינת כי חוסר היציבות הפוליטי בישראל מעודד פזרנות תקציבית.

פרסומת

ח'אמנאי הלך, הבעיות נשארו

אז לא - השארת הדירוג על כנה היא לא טרגדיה, ובזמן מלחמה שמייצרת בחלקים רבים מהעולם משבר אנרגיה שעלול להוביל למשבר כלכלי עולמי, אפשר גם להתנחם בכך שהדירוג גם לא יורד עוד.

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' בהצהרה
מי מטפל בבעיות העומק של המשק הישראלי? (ארכיון) | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מה כן אפשר להגיד? נדמה שהחלטת פיץ', כמו גם ה"תיקון" בבורסה בתל אביב, היא סך הכול קריאת השכמה – למשק הישראלי יש חוזקות ברורות כמו מגזר טכנולוגי מהטובים בעולם, תעשיות ביטחוניות מעולות ואבטלה אפסית. עם זאת, אף מלחמה לא תעלים פתאום את הבעיות המבניות של המשק בישראל. גם אם ח'אמנאי והצמרת האיראנית חוסלו - ישראל עדיין נשארת עם בעיות חינוך ודמוגרפיה, השקעה לא מספקת בתשתיות, אתגרים מבניים וממשלה שפעמים רבות מזיקה יותר ממה שהיא מועילה. עד שלא נפתור את הבעיות האלה, הזינוק האמיתי של כלכלת ישראל ייאלץ להמתין.