יותר מרדיו: סגירת גלי צה"ל היא פגיעה ישירה בביטחון המדינה

"התחנה הזו תמכה באויבים", כך קבע שר הביטחון לפני כחודש מעל במה ציבורית. זו אמירה קשה, פוגענית, ובעיקר שגויה. כמי שכיהן שנים ארוכות כראש המחלקה הטכנית בגלי צה"ל, וכמי שמכיר את התחנה לא מהכותרות, אלא מהכפתורים ומהמשדרים, אני מתקשה להבין כיצד ניתן להשמיע טענה כזו - דווקא לאחר המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים.

• אלי שרעבי, משרתים ומשפחות שכולות נגד סגירת גלי צה"ל

בדיקה עובדתית של תפקוד גלי צה"ל בזמן המלחמה מגלה תמונה הפוכה לחלוטין: תחנה צבאית שמילאה את ייעודה המקורי במלואו ככלי לביטחון, כאמצעי קשר חיוני לצבא, כמקור מידע אמין לאזרחים, ולעיתים, גם כחבל ההצלה האחרון של מי שנחטפו ונאחזו לשרוד בעומק האדמה, בעומק האויב.

תחנת החירום הלאומית של ישראל

בשנתיים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, גלי צה"ל פעלה כתחנת חירום לאומית, לא כסיסמה, אלא בפועל. כבר בתחילת הלחימה פנתה רשות החירום הלאומית (רח"ל), זרוע הביצוע של הממשלה, אל התחנה בבקשה דחופה: לשדר את שידוריה גם ברשת ה-AM. מדובר במהלך טכני מורכב במיוחד, כזה שמעט מאוד גופים בישראל מסוגלים לבצע בפרק זמן קצר. צוותי גלי צה"ל עשו זאת. לא לשם יוקרה, אלא משום שזה היה הצורך המבצעי.

שידורי AM מאפשרים קליטה רחבה במיוחד במרחבים מוגנים, במקלטים, באזורים מנותקים מתקשורת סלולרית, ואף מעבר לגבולות המדינה. המעבר הזה אפשר לחיילים שנכנסו ללחימה ללא טלפונים ניידים להתעדכן בחדשות, בהנחיות ובמצב העורף. במקביל, אזרחים ששהו ימים ארוכים במרחבים מוגנים קיבלו מקור מידע רציף ואמין, שחיזק את תחושת השליטה והחוסן הלאומי. במבצע "עם כלביא" למשל, במציאות של תקיפה מאיראן, התחנה אפשרה לאנשים רבים במקלטים, שהקשר היחיד שלהם עם הסביבה היה באמצעות ה-AM, להתעדכן במה שמתרחש בחוץ ולדעת מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן.

אחת העדויות החזקות והמרגשות ביותר לחשיבותם של שידורי התחנה הגיעו ממקור שלא ניתן להתעלם ממנו: עדויות החטופים. אלו ששבו מן השבי העידו כי הצליחו לקלוט את שידורי גלי צה"ל באמצעות רשת ה-AM גם בתוך מנהרות. רומי גונן, בר קופרשטיין ואחרים סיפרו כיצד עצם השמיעה שמדברים עליהם, מזכירים את שמותיהם ונאבקים על חזרתם, העניקה להם כוח להחזיק מעמד.

בר קופרשטיין תיאר בריאיון רגע שבו, עשרות מטרים מתחת לאדמה, שמע לפתע את המנגינה של גלי צה"ל. לדבריו, זה היה אחד מרגעי האושר הגדולים בשבי - עדות חיה לכך שמדינת ישראל לא ויתרה עליו. קשה להעלות על הדעת הוכחה מוחשית יותר לחשיבותה של התחנה.

מעבר לכך, התדר הארצי ואיכות הקליטה של גלי צה"ל וגלגלצ מאפשרים לשידוריהן להיקלט גם באזורים נטולי קליטה סלולרית ובשטחי לחימה. חיילים מעבר לקווי האויב, בעזה ובצפון, העידו כי אלו היו לעיתים השידורים היחידים שחיברו אותם למתרחש בארץ, סיפקו מידע חיוני ורוממו את רוחם.

גם במלחמות קודמות, ממלחמת המפרץ, דרך מלחמת יום הכיפורים ועד מלחמת לבנון, שימשה גלי צה"ל עוגן אזרחי וצבאי בתוך מציאות של אי-ודאות. ההיסטוריה הזו אינה נוסטלגיה, היא רצף תפקודי החשוב ביתר שאת גם היום.

לא "מסייעת לאויב" - מצילה חיים

כל זאת לא קרה במקרה. לגלי צה"ל שיתוף פעולה הדוק וארוך שנים עם פיקוד העורף. מתקנים ייעודיים בירושלים וביפו מאפשרים לפיקוד העורף לפרוץ לשידור בכל עת. במצבי חירום, האזעקות נשמעות גם ברדיו, והקריינים מוסרים הסברים מפורטים - היכן נשמעת ההתרעה ומתי ניתן לצאת מהמרחב המוגן. בנוסף, משדרי ה-FM של התחנה משמשים גיבוי למערכות ההתרעה (הצופרים הפזורים ברחבי המדינה) גם במצבי הפסקת חשמל. זו תשתית שנבנתה ונבדקה במשך שנים, כחלק מהיערכות לתרחישי עלטה רחבי היקף.

מי שסבור שמדובר בסטייה מייעוד התחנה, שיחזור להתחלה. בטקס פתיחת גלי צה"ל הגדיר דוד בן-גוריון את התחנה כ"מכשיר ביטחון והתגוננות" וכאמצעי קשר חיוני לצבא הסדיר ולמילואים. חזונו מומש במלואו.

לנוכח כל אלה, הטענה הפופוליסטית שגלי צה"ל "מסייעת לאויב" מתרסקת אל מול העובדות. בפועל, מדובר בכלי שידור חיוני שסיפק קשר לחיילים, חוסן לאזרחים ותקווה לחטופים. אינטרס ביטחוני מובהק.

הוועדה שהמליצה על סגירת התחנה בחרה להתעלם מהיבט זה. היא גם בחרה להתעלם מהסקר שהיא עצמה ערכה המציג תמונה לפיה הציבור חושב שהתחנה אמינה ומחזקת את הציבור ואת הלוחמים. החיבור לצבא בשנתיים האחרונות וההזדמנויות הרבות שצה"ל למד להשתמש בהן דרך התחנה ובאמצעות שידוריה מלמדים גם הם על מימוש ייעודה של התחנה. כעת זה נראה בבירור: סגירת גלי צה"ל היא בעצמה פגיעה ישירה בביטחון המדינה.

>>> איציק פסטרנק הוא לשעבר ראש המחלקה הטכנית בגלי צה"ל. במשך עשרות שנים שימש עובד צה"ל, כיום משמש יועץ לתחנה