N12
פרסומת

הם מאשימים את היועמ"שית, כדי להסתיר את האחראים האמיתיים

רק "מומחים" חסרי הבנה מאשימים את היועצת המשפטית לממשלה בשנה המדממת • המציאות הישראלית הפכה לצלחת פטרי לפושעים - ומי שהפכו את מערכת האכיפה לאויבים לא יכולים להיות הפתרון • הפתרון האמיתי דורש הרבה יותר מרוגלות • דעה

ערן קמין, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה
ערן קמין, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה
N12
פורסם:
היועמ"שית גלי בהרב מיארה
האשמת היועמ"שית היא דרך לברוח מהאמת (ארכיון) | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
הקישור הועתק

שנת 2026 נפתחה כמו קודמתה, באירועי רצח במגזר הערבי. אם להקיש מכמות הקורבנות של השבועיים הראשונים, נראה כי צפויה לנו שנה יותר מדממת ואלימה מקודמתה. על הרקע הזה צצים כפטריות אחר הגשם מומחים מטעם עצמם המבקשים להצביע דווקא על היועצת המשפטית לממשלה כאשמה העיקרית במצב. חלק מסבירים כי היא מונעת בגופה שימוש ברוגלות במסגרת המאבק בארגוני הפשע, אחרים טוענים כי עליה להציג תוכנית כוללת כמי שעומדת בראש צוות העל, ויש גם כאלו הדוחקים בה להכריז על "מצב חירום אכיפתי" ולהוביל בעצמה את המאבק בארגוני הפשיעה. בין המומחים - אלוף במיל' שמעולם לא עסק בפשיעה, דובר לשעבר ששירת כמפכ"ל ושר כושלים בנאמנות מרשימה, מעין חוקרים ממעין ממכון מחקר, מומחים להכול וללא כלום. לצד כולם אחד - ראש מטה למאבק בפשיעה הערבית, שמבקש לנער חוצנו מהנתונים העגומים ולקושש נקמה במי שמנעה את מינויו לנציב שירות המדינה. המשותף לכולם הוא חוסר הבנה מטריד בתחום שבו הם מבקשים להשפיע.

עשרים שנים חלפו מאז הוקמו צוות העל, ועדת ההיגוי והועדה המתמדת כחלק מהמנגנון האכיפתי למאבק בפשע המאורגן עליו הכריזה ממשלת שרון, ממשלה אחרת לגמרי מזאת שמנהלת כאן את עניינו, ממשלה שראתה לעצמה חובה לטפל באיומי הפשיעה. בעקבות אותה החלטה הצליחו הרשויות לפגוע ולפרק חלק ניכר מארגוני הפשיעה ותופעות הפשיעה המאורגנת, שאיימו על הציבור. החלטת הממשלה דאז הובילה לשימוש נרחב בכלים אזרחיים ומנהליים, בתקיפה כלכלית, שימוש נרחב באמצעים סיגינטיים, מקורות, סוכנים, עדי מדינה ושימוש משפטי מוגבר בסעיפי חוק המאבק בארגוני הפשיעה וחוק איסור הלבנת הון. לצד כל אלו, השכילו הרשויות להילחם בנחישות בשחיתות הציבורית, בהון השחור ובהעלמות המס, מתוך תפיסה מגובשת כי תופעות אלו מקיימות קשר ישיר ומזינות את הפשיעה המאורגנת וארגוני הפשיעה.

השר איתמר בן גביר, שר המשפטים יריב ל
כשלא יודעים לעבוד - זה מה שקורה (ארכיון) | צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90

ארגוני פשע משנים צורה ומיקום, מסתגלים במהירות למציאות המשתנה. במקביל להשתנות ארגוני הפשע, השתנתה המערכת הפוליטית בישראל והפכה את מערכת המשפט לאויב, את החוקרים לנחקרים, את התובעים לנתבעים ואת השופטים לשפוטים. התוצאות לא איחרו לבוא מצב הפשיעה בישראל רושם שיאים שליליים, המשילות היא בעיקר סיסמה ריקה בשימושו של גזען מניפולטיבי והמציאות הישראלית היא צלחת פטרי נדיבה לכל פושע ועבריין.

מי שמבקש להיאבק בארגוני הפשע ובאלימות חייב בראש ובראשונה לקבל אחריות מלאה על פעילות בין-משרדית ענפה וארוכת טווח, המלווה במדדים ויעדים ברורים. בתוך כך, עליו לחזק את גופי האכיפה, להשקיע בחינוך ובמניעה בקרב אוכלוסיות המהוות משאב גיוס לאותם ארגונים, לנתק את הארגונים מצינורות החמצן הכלכליים שלהם ולהציע חלופות תעסוקה ופנאי נורמטיביות. כן, רוגלות הן כלי חשוב, וכך גם מבצעי אכיפה מבוססי מודיעין, אבל המאבק בפשיעה הוא מערכה כוללת שחייבת אנשי מקצוע ולא מצביאים בשקל תשעים ומחקרים פופוליסטיים בשירות אינטרסים זרים. עד אז צפויה לנו שנה מדממת נוספת, או כמו שקורא לכך השר להיעדר ביטחון לאומי: "נשק מציל חיים".

>>> עו"ד ערן קמין הוא תנ"צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות. כיום יועץ למשפט ולחקירה