להגן על המגינים: האיום המסוכן על "העיניים של המדינה"

הגנה זה חשוב. להגן על המגינים עצמם, כדי שיוכלו לבצע משימתם - לא פחות חשוב. לא לשווא נקרא שמו של צה"ל – צבא ההגנה לישראל. ההגנה היא משימת יסוד וייעודו של כל כוח צבאי, אשר עושה זאת באמצעים ובשיטות לחימה שונות – בהגנה קרקעית, אווירית וימית, בהגנה רשתית, בהגנת המידע ובהגנת התשתית, במודיעין, בפעילויות מיוחדות ובשיטות מגוונות. בהתאמה, הגנת שמי המדינה ואזרחיה היא משימתו הראשונה במעלה של חיל האוויר.

על מנת להגן ולתקוף בשטחי אויב, חיל האוויר פועל להשגת עליונות אווירית – כלומר את היכולת לטוס ולבצע משימות בשטח אויב ללא סכנת נ"מ, שהן סוללות הגנה אווירית שיכולות להפיל מטוסים, מסוקים וכלי טייס שונים ולמנוע מהם לטוס בשטחן. האזור המוגן על ידי סוללות ההגנ"א נקרא אמ"ט – אזור מוכה/מוגן טילים.

התמחותו של חיל האוויר הישראלי בנטרול איומי ההגנה האווירית הגיעה לשיאה שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים והכישלון של מבצע "דוגמן 5" שבו נפלו מטוסים, נשבו טייסים ונהרגו לוחמים במה שנחשב לאחד הכישלונות המבצעיים הצורבים ביותר בתולדות החיל. "דוגמן 5" המחיש מה קורה כאשר התפיסה של עליונות אווירית פוגשת מציאות משתנה ללא מענה מבצעי, מקצועי, טקטי וטכנולוגי הולם.

בחיל האוויר כמו בחיל האוויר תחקרו, למדו השתפרו, והגיעו לעליונות אווירית מיטבית כבר בתחילת שנות השמונים בלבנון, במבצע "ערצב 19" שבו הושמדו בתוך שעות ספורות סוללות הטק"א (טילים קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות בבקעת הלבנון ללא אובדן אף מטוס ישראלי. המבצע הוכיח יתרון טכנולוגי וטקטי המבוסס על שילוב מודיעין מדויק, לוחמה אלקטרונית, מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים, והפך למודל עולמי לדיכוי הגנה אווירית של האויב.

חיל האוויר הישראלי הגדיל ועשה בכך שהשמיד עשרות סוללות הגנ"א באיראן במהלך יוני 2025 במבצע "עם כלביא" ובפברואר-מרץ 2026 ("שאגת הארי"). מדובר במהלך חסר תקדים, אולי מבצע העליונות הצבאית הגדול בהיסטוריית הטיסה הקרבית, שבו הושמדו מערכות ההגנה אווירית, ובכך "נסללה" הדרך לשמי טהראן ולפעולה אפקטיבית נגד תשתיות הגרעין, עריפת המנהיגים האיראנים, פגיעה במשגרים ומימוש משימת "ציד" טק"ק.

חיל האוויר הישראלי מבין כי עליונות אווירית היא תנאי, אך גם האויב מבין זאת היטב, לומד ומתחקר. האויב, לסוגיו, משגר לעורף ישראל טילי קרקע-קרקע, רקטות, מל"טים למיניהם, רחפנים ומעופפים למיניהם ובכך מעביר את הלחימה מהחזית ל"בטן הישראלית הרכה". הוא מנסה להגיע לסוג אחר של עליונות אווירית מסוימת, אך לא באמצעות מטוסי קרב אלא בקיזוז יכולות ההגנ"א הישראלית האיכותית. התוקף מנסה לפגוע בסוללות, במכ"מים, במשגרים, בעיקר באמצעות טילים ומל״טים, ממש כמו שטייסי הקרב הישראלים פוגעים בסוללות האיראניות.

לפי דיווח של ה-CNN נפגעו מכ"מים של סוללות הגנ"א בכמה ממדינות המפרץ, במסגרת ההתקפה האלימה של הפרסים על מתקנים אמריקניים וביניהם בהתקפה ישירה על סוללות ההגנ"א. פגיעה באחד מרכיבי אחת הסוללות משאיר פער מבצעי משמעותי בהגנת אותה מדינה, פוגע בהתרעה לעורף, בגילוי, ביירוט ובמיגון אזרחים רבים ותשתיות אסטרטגיות נוספות. לפי הפרסומים הזרים, פגיעה זו הביאה אף לכדי עיכוב בהתראה המקדימה לעורף הישראלי.

אז מה עושים? מגינים על המגינים. עושים הגנה על ההגנ"א. ניתן וצריך להגן על הרכיבים השונים של הסוללות נגד פגיעה ישירה ומדויקת, כזו שתשבית את הסוללה ובכך תקזז יכולות הגנה משמעותיות ותביא לעליונות אווירית זרה בשמי ישראל. נשמע מוגזם, מיותר או מופרך? תשאלו את האמירותים או את האמריקנים במפרץ הפרסי. האיראנים תוקפים בהצלחה את סוללות ההגנ"א שלהן.

האם אנחנו הבאים בתור? בישראל תקף חיזבאללה את בלון הגילוי "טל שמים" ופגע בו אנושות. נזק של מיליונים רבים ופער משמעותי בגילוי, שבוצע באמצעות מטוס זול. חיבאללה בצפון וחמאס בדרום ניסו, ולעיתים הצליחו, לפגוע גם באמצעי חישה ישראלים אחרים, סנסורים למיניהם, מכ"מים או אופטיים. האויב מבין שעליונות אווירית ניתן להשיג גם באמצעים אחרים- באמצעות פגיעה בסוללות ההגנ״א. ולכן, צריך למגן, להסוות, להתמים, להרוות, להונות, לנייד, להשריד ולעשות ככל שניתן, על מנת לקיים את המשימה ולהגן על שמי המדינה ואזרחיה. פגיעה במכ"ם מרכזי או במשגר מיירטים יכול להשאיר אלפים רבים ללא הגנה למשך שעות ארוכות. חייבים להגן על ההגנ״א, בלעדיה – איננו מוגנים.

>>> תא"ל במיל' רן כוכב (רנכו) שימש כמפקד ההגנה האווירית לשעבר בצה"ל, וגם כדובר צה"ל