מועצת השלום עדיין רחוקה מלהביא את השלום

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לייבא רעיונות מתחום העסקים לפוליטיקה הבין-לאומית ולמזרח התיכון בפרט. הרעיון האחרון, שהוא חלק מיישום תוכנית 20 הנקודות שלו, ומתוקף החלטת מועצת הביטחון 2803, הוא יצירה של מבנה שלטוני של שלוש קומות: העליון, מועצת שלום, שמספר חבריה עדיין לא ברור. זהו סוג של דירקטוריון בהנהלת טראמפ ולו זכות וטו, הכולל כמה עוזרי ממשל, אנשי פיננסים (כמו נשיא הבנק העולמי) ומנהיגים הנכונים להצטרף אליו מסיבות של יוקרה וכולם, לדברי טראמפ, "חברים" שלו.

• נתניהו הטיל וטו על השתתפות הרצוג בטקס מועצת השלום של טראמפ

קומת הביניים קרויה "המועצה המבצעת לעזה" והיא סוג של ועד מנהל, המורכבת מאישים ממדינות שונות, המחויבים כולם אישית לטראמפ. ביניהם נמצאים וויטקוף, קושנר, טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, נציגים של טורקיה, קטאר, איחוד האמירויות, מצרים, נציגת או"ם. יש גם איש עסקים ישראלי בשם יקיר גבאי. מי שאמור לרכז את עבודת הוועדה ולקשר בין הקומה העליונה לתחתונה הוא ניקולאי מלדאנוב, שכיהן בעבר כשליח האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון וקנה לו שם והערכה רבה.

הקומה התחתונה קרויה "הוועדה הלאומית לניהול עזה" והיא סוג של ממשלה זמנית, המורכבת מ-12 טכנוקרטים פלסטינים, שחלקם לפחות מזוהים עם הפתח והרשות הפלסטינית. ועדה זו אמורה לעסוק בניהול חיי היום-יום בעזה. בראשה הועמד ד"ר עלי שעת', שלא מילא תפקיד פוליטי משמעותי עד כה.

עצם הקמת הבניין המורכב הזה הוא בבחינת הצלחה, אבל המבחן הגדול, כפי שאומר פתגם בריטי ידוע, הוא בטעם. במילים אחרות, האם הבניין הזה יצליח להתמודד עם שלל הבעיות המחכות לו? בהיעדר תשובה חד-משמעית, ראוי להציג את הקשיים הרבים הניצבים בפני המבנה התלת-ראשי הזה והם לפחות ארבעה:

שיתוף פעולה בין יריבים ואינטרסים מנוגדים

בקומה העליונה חברים נציגי מדינות שונות - 24 נכון לכתיבת שורות אלה. ככל שהמועצה תתרחב - מדווח כי טראמפ פנה ללא פחות מ-60 אישים - הרי אינטרסים לאומיים ישחקו תפקיד. בינתיים, חמש מדינות אירופיות דחו את ההזמנה, כולל מקרון הצרפתי וסטארמר הבריטי. מועצת השלום אמורה לפעול על פי החלטת הרוב, אולם לטראמפ יש זכות וטו. משמעות הדבר היא שהמנהיגים שהצטרפו מוכנים להעניק חותמת גומי לגחמות של טראמפ, וזאת בתמורה לחברות במועדון היוקרתי לכאורה. מועצה בהרכב גדול יותר תהווה הישג אישי עבור טראמפ, אולם היא תקשה על ניהול מדיניות מוסכמת. זאת ועוד, עזה לא תהיה בהכרח הבעיה העיקרית של מועצת השלום שתפקידה, לפי אמנתה, לקדם יציבות "באזורים המושפעים מסכסוך או מאוימים על ידו".

קומת הביניים מורכבת יותר, משום שהמועצה המבצעת כוללת מלכתחילה שחקנים עם אינטרסים מנוגדים - טורקיה וקטאר מצד אחד, איחוד האמירויות, ישראל, מצרים ועוד מצד שני. ככל שהצדדים יגיעו לבעיות האמת, סביר להניח כי יתגלעו מחלוקות שעלולות לעכב או לעצור כל התקדמות - מה שינוצל בינתיים על ידי חמאס להתחזק בעזה. מעניין כי סעודיה אינה חברה בגוף זה, מה שיאפשר לה להביע ביקורת על צעד כזה או אחר.

דווקא הקומה התחתונה של הטכנוקרטים נראית יחסית הומוגנית - לפחות מבחינת זהותה הפלסטינית - אם כי סביר להניח שהרשות וחמאס יפעילו לחצים על כל אחד מהחברים בה לאמץ עמדה קרובה.

פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו

הסוגיה הקשה לפיצוח היא שאלת פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו. בכינוס בדאבוס הציג ג'ארד קושנר תוכנית-על לפירוק חמאס, פירוז הרצועה ושיקומה, אולם לא ברור מי יבצע את שתי המשימות הראשונות. לכוח "הייצוב הבין-לאומי" (ISF) שאוזכר בתוכנית טראמפ יש בהחלט כבר מפקד אמריקני, אבל אין לו צבא. המדינות שהתחייבו לשלוח כוחות - כמו אזרבייג'אן ואינדונזיה - נסוגו בינתיים. בידי טורקיה וקטאר יש מנופים ללחוץ על חמאס הן מבחינת הפירוז והפירוק, אולם חברותן במועצה המבצעת נועדה לסלול את הדרך עבור הארגון ללכת בלי (נשק) ולהרגיש עם (שליטה בעזה). הישג כזה יחזק את האינטרסים שלהן בעזה מצד אחד, ויחזק את נרטיב "הניצחון" של חמאס מצד שני. גם נאצר הגדול הובס במלחמת סיני ב-1956, אבל בסופה של המלחמה הוא יכול היה להכריז על "ניצחון" כי שרד.

"ממשלת" טכנוקרטים ללא מנדט ושיניים

הוועדה הפלסטינית מורכבת מאישים שנבחרו לא משום שהם מייצגים מישהו או משהו, אלא בגלל שהם לא מאיימים על השחקנים החשובים באמת בזירה הפלסטינית - חמאס או הרשות הפלסטינית. למעט המנדט וההסכמה שניתנה לה, לוועדה אין כלים של ממש לנהל את הרצועה, ובוודאי שלא לפרק את חמאס מנשקו ולפרז את הרצועה. הוועדה יכולה לסייע בתהליך השיקום, אולם תהליך זה לא אמור להתחיל לפני השלמת הפירוז והפירוק. יתרה מזו, הוועדה אינה עצמאית בהחלטותיה או בפעולתה, דבר שעלול לפגוע ביעילות עבודתה בשטח, וזאת כמובן בהינתן מצב ששתי הקומות מלמעלה יאשרו, או לכל הפחות לא יפריעו, בעבודתה.

ספוילרים ישנים וחדשים

מעבר לספוילרים הישנים - איראן ומה שנשאר משלוחותיה - הרכב מועצת השלום עלול להיות גם בעוכריו אם גורמים בעלי חשיבות יישארו מחוצה לו. זו בדיוק הסיבה מדוע טראמפ פנה גם לפוטין ואחרים בניסיון לשכנעם להצטרף אליה. רוסיה, סין, ואפילו האו"ם עלולים להתגלות כגורמים המקשים על הגעה להבנות ולהסכמות, משום שאין להם במיוחד אינטרס לשרת את מה שנראה כרגע כהצגת יחיד של טראמפ.

לשבחו של טראמפ ייאמר שהמבנה החדש הוא פרי חשיבה מחוץ לקופסה. אלא שלא כל רעיון שנמצא מחוץ לקופסה ראוי למימוש - למשל, הגירת פלסטינים מעזה, השתלטות על גרינלנד, מתן אור ירוק לפוטין להשתלט על חלקים מאוקראינה ועוד. לא ברור מדוע היה צורך לבנות מבנה כה מורכב כדי לטפל בבעיות היסוד הידועות של עזה. מורכבותו מבטיחה קשיים רבים במימוש.

ישראל "סונדלה" בעצם על ידי טראמפ והיא אינה יכולה לפעול בעזה כאוות רצונה. אם מועצת השלום תשיג את השלום, הרי ישראל תצא נשכרת, אולם כישלונה של המועצה - וכרגע נראה כי הסיכויים לכך גדולים - משמעם כי חמאס יבצר את שליטתו בעזה, ואלה יהיו כמובן חדשות רעות עבור ישראל, משום שחידוש המלחמה אינה נראית אופציה ריאלית, במיוחד לנוכח קיומה של מעורבות בין-לאומית בעזה.

>>> פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית וחבר הוועד המנהל של מכון מיתווים