למה תוספת התקציב לחרדים לא מרגיזה את כולם אותו הדבר?

הנה טענה: לחרדים יש בעיה של קריאת המציאות.

הנה טענה הפוכה: ללא חרדים יש בעיה של קריאת המציאות.

אני לא חרדי – אני מסכים עם הטענה הראשונה. רוב החרדים – הם מסכימים עם הטענה השנייה.

ניתן דוגמה: אם תשוחחו עם כלכלן, שיש לו הבנה של סוגיות תקציביות ושל חלוקת נטל המיסוי, הוא יאמר לכם שהחרדים משלמים פחות מיסים ומקבלים מהמדינה יותר תקציבים. יש כלכלנים שיציגו אפילו תחשיב מדויק. משהו כמו "משק הבית היהודי הלא חרדי הממוצע משלם כ-6000 שקלים בחודש יותר במיסים" ממה שהוא מקבל מהמדינה, ולעומתו "משק הבית החרדי" מקבל כ-4000 "שקלים בחודש יותר ממה שהם משלמים" מיסים למדינה. מספרים. עובדות. מה יותר ברור מזה? (הציטוטים ממחקר של כלכלני קהלת).

בספר שהוצאתי לפני כמה שבועות, "בעניין החרדים..." (אתם כמובן מוזמנים לעיין בו), הצגתי שתי דמויות מומצאות, איציק ויצחק. זה מראשון לציון, זה מאלעד. הם לא קיימים, אבל קיימים. השמות מומצאים, הנתונים אמיתיים. הנה התיאור שלהם:

איציק נולד למשפחה מסורתית בראשון לציון. הוא הלך לבית הספר, משם לצבא, לאוניברסיטה, לעבודה. ממשכורתו הפריש למס הכנסה, למס בריאות, שילם ארנונה, מים, מה שצריך. נולדו לו שלושה ילדים. צריך להאכיל ולהלביש אותם. צריך לשלם את התוספות הנדרשות בבתי הספר. במהלך חייו, קיבל מהמדינה לא מעט, וגם נתן לה לא מעט. בחשבון סופי, הוא בעודף. הוא נתן למדינה בערך מיליון שקלים יותר ממה שקיבל ממנה.

יצחק נולד למשפחה חרדית באלעד. הוא למד במוסדות חינוך של החברה החרדית, הלך לישיבה, התחתן צעיר, נולדו לו שישה ילדים. בגיל 28 הבין שאין לו ברירה אלא לעבוד. אשתו אומנם עובדת, ומרוויחה לא רע, אבל המשפחה גדולה, וצריך תוספת. המשכורת נמוכה, אז הוא לא ממש משלם מס הכנסה, אבל מיסים אחרים – בהחלט. בכל פעם שהוא קונה במכולת, הוא משלם מס ערך מוסף על המוצרים. ויש עוד כמה תשלומים שהוא מחויב בהם, אבל יש גם הרבה תשלומים שהוא פטור מהם. מה לעשות, הכנסה נמוכה, משפחה גדולה. הוא זכאי. כמו איציק, גם יצחק קיבל במהלך חייו לא מעט מהמדינה, וגם נתן לה מה שנדרש. בחשבון סופי, הוא בחוב. הוא קיבל מהמדינה בערך שמונה מאות אלף שקלים יותר ממה שנתן לה.

נותנים ומקבלים מהמדינה - אך בחשבון סופי החרדים נמצאים ב"חוב"

אז אלה הנתונים. הם ידועים לכלכלנים, ולכן גם לרוב הלא-חרדים. אבל הם לא ידועים לחרדים. או שאולי הם ידועים לחרדים, אבל החרדים לא מאמינים להם. כך או כך, שלוש שנים ברציפות שאלתי בסקרים בחברה החרדית האם חרדים תורמים לכלכלה כמו מגזרים אחרים. שלוש שנים ברציפות קיבלתי את אותה תשובה: רק שיעור קטן מהחרדים (בין רבע לשליש) מבינים שאכן זה המצב – שהם, עובדתית, תורמים כלכלית פחות ממגזרים אחרים. רוב גדול של החרדים, בערך שבעים אחוז, חושבים שהחרדים כקהילה, כקבוצה, כמגזר, תורמים "כמו כולם" או אפילו "יותר מאחרים" (כרבע מהחרדים אומרים "יותר ממגזרים אחרים").

את הנתון הזה כדאי לקחת בחשבון, כשמביטים, אולי בתדהמה, אולי בכעס, אולי באכזבה, אולי בהשלמה, על התרגיל הקואליציוני של אישור התקציב – שברגע האחרון הזרים לחברה החרדית, על מוסדותיה, עוד מאות מיליונים של שקלים. כי "אתם" (בהנחה שאינכם חרדים) מבינים, שהתוספת הזאת היא, כמו שיאמרו הכלכלנים, תוספת שמגדילה את חוסר השוויון. גם ככה החרדים, כקבוצה, מקבלים יותר, ועכשיו הם מקבלים עוד יותר. ולעומת זאת "הם" (החרדים עצמם, ועוד כמה ישראלים לא חרדים) חושבים שהתוספת הזאת היא בסך הכול תיקון של עוול. בעצם, מגיע להם הרבה יותר. בעצם, הם המקופחים. עוד כמה מאות מיליונים לא יתקנו את המצב, אבל קצת ישפרו אותו. ובמילים אחרות, המחטף הוא מחטף של תיקון ולא של קלקול.

כ-70% מהחרדים חושבים שהם תורמים "כמו כולם" או אפילו "יותר מאחרים"

למה הקואליציה מוכנה לתת את הכספים?

תשאלו: הם באמת חושבים שהם מקופחים? הנה נתון, מלפני חודש (סקר של המכון למדיניות העם היהודי, JPPI): 86% מהחרדים "מסכימים" עם הטענה שיש אפליה נגד חרדים. עוד 11% מהחרדים "קצת מסכימים" לטענה הזאת. וביחד – 97% מהחרדים חושבים שהם המופלים לרעה. לא פלא שהם דורשים תוספות תקציב (לחצו כאן כדי להשיב על סקר המדד על האתגר החרדי).

תשאלו: ולמה הקואליציה מסכימה לתת להם תוספות כאלה? לזה יש כמובן הסבר פשוט והסבר יותר מורכב. ההסבר הפשוט הוא ההסבר שכולנו מבינים. פוליטיקה. הקואליציה רוצה לשמור על שלמותה, והתנאי לשמירה על שלמותה הוא העברת תקציבים למפלגות החרדיות. ואם תאמרו: הרי אין לחרדים אלטרנטיבה, אז למה לתת כל כך הרבה, תיתקלו בחומה. רוב תומכי הקואליציה מאמינים שלחרדים יש אלטרנטיבה. גם את זה בדקנו. רובם מסכימים עם האמירה ש"אם ראשי האופוזיציה יצטרכו את החרדים, הם יתנו להם לא פחות ממה שהקואליציה נותנת". כלומר, תומכי הקואליציה מניחים (או כי כך נוח להם להניח, או משום שהם זוכרים את בני גנץ מבטיח לחרדים לחתום על דף ריק שהם יוכלו למלא אחר כך בדרישות שלהם), שגם בנט, לפיד, איזנקוט, יתנו לחרדים את מה שצריך לתת כדי לזכות בתמיכה הפוליטית שלהם.

97% מהחרדים חושבים שהם המופלים לרעה, אז לא פלא שהם דורשים תוספות תקציב

ההסבר הקצת יותר מורכב כבר נוגע לזהות והזדהות. רוב תומכי האופוזיציה מרגישים רחוקים נפשית מהחרדים. כששואלים, 60% מהם מגדירים את הקרבה שלהם לחרדים כ"רחוק" או "די רחוק". לעומתם, תומכי הקואליציה לא מרגישים כך. רובם אמנם מבינים שהחרדים מקבלים תקציבים יותר ממגזרים אחרים, אבל בכל זאת חושבים שיש נגד החרדים אפליה (64%), ובכל מקרה מרגישים אליהם קרבה (50% מהם – "קרוב" או "די קרוב"). השותפות הפוליטית, ואולי עוד כמה דברים, כמו תחושה משותפת של צורך להגן על המסורת היהודית, וגם העובדה שלרבים יותר מתומכי הקואליציה יש מכרים חרדים, ובני משפחה חרדים, כל אלה הופכים את ההזרמה התקציבית לחרדים לקצת פחות מרגיזה.

לא שתומכי הקואליציה חושבים שזה המצב הרצוי. רק 1% ממצביעי הליכוד, ו-3% ממצביעי הציונות הדתית, אומרים שהם רוצים להוסיף תקציב לחרדים בעדיפות גבוהה. ומצד שני, הרבה מהם מקבלים את המצב הזה בהשלמה. הם פחות כועסים על החרדים, פחות מתרגשים מההטבות שהם מקבלים, מתעדפים סוגיות אחרות על פני סוגיות הטיפול באתגר הכלכלי החרדי. לא להוסיף, אבל גם לא להתרגש. את התוצאה קל לראות במספרים (סקר JPPI אפריל 2026): מקרב תומכי האופוזיציה, 54% אמרו שקיצוץ הכספים לחרדים הוא אחד משלושת הדברים הכי חשובים שצריך לעשות בתקציב המדינה (מתוך 18 אפשרויות שהוצגו להם). מקרב תומכי הקואליציה, רק 13% סימנו קיצוץ כזה כעדיפות מרכזית.

האם השנה יתגייסו 5000 חרדים לצה"ל? לחצו כאן כדי להשתתף בתחזית האירועים של המדד

הנתונים המופיעים בטור הם מתוך סקרים שנערכו על ידי צוות המדד. הנתונים בגרף חושבו מנתוני סקר JPPI שנערך בסוף מרץ 2026. עורך הסקרים: שמואל רוזנר. תכנות וניתוח: נח סלפקוב. תחקיר: יעל לוינובסקי. פיקוח סטטיסטי: פרופ' דוד שטיינברג. המדד הוא גוף מחקר עצמאי, שאינו קשור למפלגה או תנועה רעיונית כלשהי.