סניף חדש בסומלילנד: כך הפכו "הסכמי אברהם" למותג ריק מתוכן

ההחלטה של ישראל להכיר בסומלילנד אולי אינה חכמה מבחינה מדינית, אולם יש בה היגיון גיאו-אסטרטגי לנוכח מיקומה לחוף ים סוף וסמוך למצרי באב אל-מנדב, ולטריטוריה התימנית שבשליטת החות'ים.

• בלעדי | בכירה בסומלילנד ל-N12: דנים בהקמת בסיס צבאי

ניסיונותיה של ישראל ליצור קשרים עם סומליה - המדינה ממנה התפצלה סומלילנד - החלו עוד בסוף שנות ה-50 כחלק ממדיניות הפריפריה שנועדה לכונן בריתות ושיתופי פעולה עם מדינות ומיעוטים בפריפריה המזרח תיכונית, שכללה גם את קרן אפריקה. אולם, ההעדפה של ישראל את אתיופיה הנוצרית השכנה וכן ההשפעה המצרית בסומליה המוסלמית והערבית שמו קץ לעשור של מגעים.

אחת הנקודות המעניינות בקשר החדש הוא מיתוגו על ידי נתניהו "ברוח הסכמי אברהם שנחתמו ביוזמת הנשיא טראמפ", אף שנשיא ארצות הברית ככל הנראה לא שמע על ישות זו קודם לכן.

משהו קרה ל"הסכמי אברהם" שנחתמו בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות, בחרין, סודאן ומרוקו ב-2020 - מהסכמים הם הפכו למותג.

שם מקרי שהפך למותג עולמי

רבים יופתעו לקרוא שהשם "הסכמי אברהם" נבחר די במקרה. מי שהיה שגריר ארצות הברית בישראל, דייוויד פרידמן, מספר בזיכרונותיו כי כחצי שעה לפני ההכרזה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות ב-13 באוגוסט 2020, בא גנרל מייקל קורילה, ששירת באותה עת במועצה לביטחון לאומי, ואמר שדרוש שם להסכם, כמו "הסכם קמפ דייוויד" ב-1978 ו"הסכם אוסלו" ב-1993. פרידמן שאל את קורילה אם יש לו רעיון והוא ירה - "הסכמי אברהם", וכך הוחלט.

במסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד האירוע, פרידמן התבקש על ידי הנשיא להסביר מדוע נבחר השם. הוא בחר להעלים את ההיבט הספונטני והבהיר שהוא נבחר משום שאברהם נחשב כאבי שלוש הדתות "הגדולות", ולכן דמותו מסמלת את הפוטנציאל לאחדות ביניהן. באותו רגע לא היה ידוע כי מדינות נוספות עומדות להצטרף להסכם.

חיבור המונח להסכמי הנורמליזציה שנחתמו גם עם בחרין, סודאן ומרוקו נתפס טבעי והגיוני משום סמיכות הזמנים - טווח של ארבעה חודשים - והעובדה שמדובר במדינות ערביות שלא קיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. יתרה מזו, האמירויות, בחרין ומרוקו קידמו פרויקטים של סובלנות דתית עוד בטרם נחתמו ההסכמים. המונח היה מתאים במיוחד לחיבור של ישראל למרוקו לאור הקשרים החמים שהתקיימו בין המדינות על רקע עבר דתי-אברהמי משותף. מבחינה זו, סודאן תמיד הייתה "עוף" שונה ועובדה היא כי ההסכם עמה לא התרומם.

להסכם יש גם לוגו - לקמפ דיוויד, אוסלו ועוד הרבה הסכמים אחרים אין לוגו ואין יחצ"נים. מהר מאוד הוקם מכון מחקר של הסכמי אברהם על ידי חתנו של הנשיא, ג'ארד קושנר. לאחרונה המכון "נבלע" על ידי המכון השמרני הריטג' (מורשת), המקדם את המדיניות של טראמפ. מכונים וקבוצות לחץ פרלמנטריות הוקמו גם בבריטניה ובגרמניה, אם כי לא ידוע אם מדובר בצעד עצמאי או דחיפה אמריקנית.

היכן ייפתח הסניף הבא של המותג?

הסניף הראשון של "הסכמי אברהם" נפתח בקוסובו בפברואר 2021. רוב תושביה אומנם מוסלמים, אך היא שוכנת באירופה ואין לה כל קשר לסכסוכים במזרח התיכון. ולמרות זאת, המפה של מכון "הסכמי אברהם" כוללת גם את קוסובו, אף שבהכרזה הרשמית מונח זה לא צוין.

המלחמה באופן טבעי הקפיאה את המהלכים המדיניים, אולם כדי לייצר מומנטום הכריז השליח וויטקוף בחודש מאי 2025, כי ארמניה ואזרבייג'אן, כמו גם סוריה ולבנון, עשויות להצטרף ל"הסכמי אברהם". הצהרה זו עוררה תמיהות שהרי מה לשתי הראשונות ולהסכמי אברהם, במיוחד שלשתיהן יש יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואילו שתי האחרונות רחוקות מנורמליזציה עימה. גם אינדונזיה וסעודיה הצטרפו לרשימה, אך בעקבות פסגת שארם א-שיח' בחודש ספטמבר 2025 הובהר כי גם זה לא יקרה - לפחות לא כעת.

אז מה עושים? הישועה הגיעה מפתיחתו של סניף חדש של המותג בקזחסטן בשלהי 2025. גם במדינה זו רוב התושבים הם מוסלמים, אולם היא כבר כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב-1992 והיא ממוקמת במרכז אסיה, כך שאין כל קשר להיגיון המקורי שהוביל לחתימת הסכמי אברהם.

הסניף השלישי של "הסכמי אברהם" נפתח עתה בסומלילנד, וגם לו אין קשר להיגיון המקורי שהוביל לכינון "הסכמי אברהם".

מה הרעיון הבסיסי העומד מאחורי "הסכמי אברהם"? מכון הריטג' כותב, שהסכמי אברהם מהווים "שינוי פרדיגמטי בדיפלומטיה המזרח תיכונית ומציעים נתיב פוטנציאלי לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי. הם מייצגים עידן חדש של שלום, סובלנות והזדמנות במזרח התיכון ומעבר לו". ניכר כי הקשר בין הסיסמאות היפות ובין המצטרפות החדשות הוא קלוש, אם בכלל.

הניסיון "לנפח" את הסכמי אברהם פוגע בערכם המקורי

אז מה קרה פה בעצם? התפיסה העסקית שמדריכה את טראמפ בעיצוב הארכיטקטורה המדינית מובילה אותו ואת נתניהו למתג כל "מוצר" דיפלומטי כדי שיקנו אותו - זול ככל שאפשר מבחינה מדינית וכלכלית. לאמירויות טראמפ שילם במטוסי F-35 (שלא הגיעו בסוף) ואילו נתניהו שילם בנסיגה ישראלית מרעיון סיפוח שטחים ביהודה ושומרון שהוא ממילא לא התכוון לבצע; מרוקו קיבלה הכרה אמריקנית וישראלית בסהרה; סודאן קיבלה סיוע כספי ועוד הבטחות, שברובן לא מומשו; בחרין כנראה לא קיבלה כלום; ואילו בקזחסטן טראמפ קיבל הרבה מינרלים; ישראל הכירה בסומלילנד - שאינה מוכרת רשמית בעולם - וקיבלה תמורה יקרה בדמות מאחז טריטוריאלי בסומלילנד נגד החות'ים ואיראן.

כדי לקדם את המותג הקרוי "הסכמי אברהם" צריך להראות התקדמות, במיוחד לאחר המלחמה שהקפיאה הרבה מהתוכניות (למשל מפגשי "פורום הנגב", ביטול תוכנית "חשמל תמורת מים" ועוד) וגרמה לסעודיה ולאינדונזיה לתפוס מרחק מנורמליזציה. ולכן, הכללת מדינות ב"הסכמי אברהם" - גם אם הן כבר מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל או בכלל לא מוכרות בעולם – חשובה, כי המותג ממשיך "לצמוח". אם הוא צומח, קרנו של טראמפ עולה, ואילו נתניהו נאחז בשולי גלימתו כדי לקושש את מנת תהילתו.

מכל אלה אין להסיק כי המוצר הקרוי "הסכמי אברהם" פגום מיסודו; במובנים רבים ישראל יצאה נשכרת מבחינת הכרה, שיתוף פעולה ביטחוני שבא לידי ביטוי במלחמה, וכן קשרים במגוון של תחומים אזרחיים. הפגם העיקרי - והמכוון - היה לעקוף את הבעיה הפלסטינית, דבר שהתנפץ לישראל בפנים במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. יתרה מזו, דומה כי החשיבות של המיתוג של טראמפ כמשכין שלום באזור ובעולם באמצעות המוצר הקרוי "הסכמי אברהם" מאפילה על יצירת תכנים אמיתיים של שיתוף פעולה וסובלנות, וזאת מתוך הצורך ליצור מראית-עין של התקדמות והצלחה.

סומלילנד עומדת בפני עצמה ואין לה - ולכל המדינות האחרונות שהתווספו - כל קשר למטרה לשמה נוסדו "הסכמי אברהם". חשוב לממש ולחזק את המטרות המקוריות שלהם בין מדינות היסוד. זה יהיה השלב הראשון בחזרה לנורמליזציה. לאחר מכן, צריך להוסיף להסכמים את הרכיב הפלסטיני. או אז תיפתח הדלת להרחבת "הסכמי אברהם" ברוח עקרונות היסוד.

>>> פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מכהן בוועד המנהל של "מיתווים" וחבר בקואליציה לביטחון אזורי