עוד תקיפה בדאחיה לא תעזור נגד חיזבאללה
פינוי תושבים לא עזר מולם, רצועת ביטחון לא עצרה אותם, חיסולים לא הרתיעו את מנהיגיהם • בעשרות שנות לחימה בלבנון הוכח שדבר אחד בלבד גורם לחיזבאללה לשקול את צעדיו: פגיעה כלכלית ותשתיתית במדינת לבנון • דעה
אני לא יודע כיצד בדיוק תסתיים המלחמה הזו, אבל די ברור שבסופה יצהירו ראש הממשלה, השרים וראשי מערכת הביטחון ש"מה שהיה כבר לא יהיה", וש"איראן ספגה מכה אנושה, והוכחנו שאנחנו מסוגלים לפעול בכל מקום ובכל זמן". איך אני יודע? כי כך מסתיימת כל מלחמה. הלוואי שהפעם להבטחות הללו יהיה גם כיסוי בשטח, ובאמת נזכה לשנים ארוכות של ביטחון ושקט, אבל בינתיים אנחנו עוד זוכרים את ההצהרות מהשנה האחרונה על חיסול חיזבאללה, והרתעה מוחלטת מהצד השני של הגבול, בזמן שיישובי הגבול סופרים עוד ועוד טילים וכטב"מים.
נכון, הפעם לא מפנים יישובים - ובצדק גמור, אבל לא מעט תושבים החליטו להדרים שוב כדי לצאת מקו האש. בימים האחרונים זה נראה כמו שידור חוזר של מלחמת לבנון השנייה או קיץ 2024: אזעקה רודפת אזעקה, פיצוצים בכל השמיים, ותפילות שלא יקרה אסון. בקיצור, כל המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו, ההיסטוריה נכתבת ממש בימים אלו, אבל בגבול הצפון אותה שגרת מלחמה רעה ומוכרת.
בין כל התקיפות והפעולות הבלתי נתפסות של ישראל באיראן, בין כל המבצעים ההרואיים והמוצלחים, אני נזכר דווקא במבצע קטן ונשכח של ישראל לפני כמעט שלושים שנה בלבנון. אני מעז להמר שאפילו כתבים צבאיים מנוסים יתקשו לשלוף במהירות את הפרטים עליו: ביוני 1999, בשלהי הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, לאחר ירי של חיזבאללה לעבר יישובי גבול הצפון, שר הביטחון משה ארנס הורה על יציאה למבצע "רפואה חליפית". זו הייתה הפצצה ממוקדת של חיל האוויר על מטרות אזרחיות בדרום לבנון: גשרים על נהר האוואלי, תחנות כוח, ותחנת סלולרית גדולה. הנזק הכלכלי היה גדול: עשרות מיליוני דולרים, ופגיעה קשה באספקת החשמל לעיירות וכפרים שלמים. אבל התקיפה הזו השיגה את המטרות שלה - היא הצליחה לשבור את המשוואה של ירי תגובתי רגיל או חיסול פעילים, ועצרה את הירי לעבר הגליל. חיזבאללה הבינו שיהיה להם מאוד קשה לזכות בתמיכת אוכלוסייה אחרי שבוע בלי חשמל. אחר כך הגיעו אולמרט ועמיר פרץ, ששברו את הכלים והחליטו שלבנון כולה תשלם את המחיר על חטיפת שני החיילים בגבול. ביירות בערה. אחרי מלחמת לבנון השנייה אמר נסראללה שאם היה יודע שזו תהיה התגובה לא היה מבצע את הפיגוע. 17 שנים של שקט קנתה המלחמה הזו.
כיום המצב אפילו קשה יותר לארגון הטרור השיעי בלבנון - לא רק החולשה של איראן, גם מבית נשמעים קולות רמים נגד חיזבאללה והמחיר שהוא גובה מלבנון. כאשר כל יישובי גבול הצפון שלנו, מראש הנקרה ועד מטולה, מבלים ימים שלמים במקלטים, התשובה שלנו לא נמצאת רק בדאחיה בביירות. המשוואה שלנו מול לבנון צריכה להיות ברורה: אם אנחנו לא יכולים לחיות בשקט, אז גם בצד השני של הגבול לא יוכלו. אם נופלים טילים שמשתקים את שדה התעופה שלנו, אז גם מביירות לא אמורים להמריא מטוסים. חד וחלק. אלו לא פעולות נקמה, ובטח שלא ניסיון לייצר נפגעים בנפש, אלא אסטרטגיה שהוכיחה את עצמה. על אף כל הידיעות מלבנון על שינוי מגמה ביחס לחיזבאללה וערעור המעמד של הארגון המתועב הזה, אף אחד לא רואה את הצבא השיעי שצמח בדרום לבנון פשוט נעלם ומפסיק לזרוע טרור ופחד בתוך לבנון, ומעבר לגבול הצפון שלנו.
בעשרות השנים שבהן פעלנו בלבנון ניסינו כבר הכול: כיבוש דרום לבנון, יצירת רצועת ביטחון, חיסול בכירים, מבצעים נקודתיים - קצרים וארוכים של תפיסות שטח - ועדיין אנחנו סופגים ירי וטרור. לא הגיע הזמן לחזור למשהו שכבר הצליח?