תלמדו משמיר - זה הרגע להציב קו אדום לממשל טראמפ
העלייה הדרמטית באנטישמיות במערב והפיגועים הרצחניים במנצ'סטר ובסידני מציבים את ישראל בפני רגע מבחן היסטורי • במקום לאפשר לארה"ב להעניק מעמד פליט ליהודים, על ישראל להפגין נחישות מדינית ולהבטיח שההון האנושי היקר הזה יגיע ארצה • זה הזמן להציב קו אדום לממשל האמריקני ולממש את החזון הציוני אל מול המציאות המשתנה באירופה • דעה


הדיווח לפיו ממשל טראמפ מתכוון להציע מקלט ליהודי בריטניה אשר יעזבו את המדינה בגלל האנטישמיות הגואה צריך להוות נורת אזהרה לממשלת ישראל. לא ברור אם המניע למהלך הוא התרסה כלפי ממשלת בריטניה כחלק ממהלך רחב יותר של ממשל טראמפ, מהלך הומניטרי או תחרות על ההון האנושי היהודי. דבר אחד ברור - מקומם של יהודי בריטניה ויהודי התפוצות הוא במדינת ישראל ועל ממשלת ישראל להציב קו אדום ברור בעניין זה לממשל האמריקני.
משיחות רבות שאני מקיים עם יהודים בבריטניה עולה כי בקרב רוב הולך וגדל מתחדדת ההבנה שעתידם במדינה עומד בסימן שאלה גדול. מאז תום מלחמת העולם השנייה לא חוותה יהדות התפוצות גל אנטישמיות בהיקפים דומים למה שאנו עדים לו בעת האחרונה. ההתפרצות הנוכחית, שהגיעה לשיאה לאחר 7 באוקטובר, איננה סערה חולפת בלבד אלא מציאות חדשה ההולכת ומתבססת.
פיגוע הירי במסיבת החנוכה של הקהילה היהודית בסידני בחודש דצמבר האחרון שבו נרצחו 15 בני אדם והפיגוע הרצחני שאירע בעיר מנצ’סטר בבריטניה ביום כיפור האחרון, שבו נרצחו שני יהודים מחוץ לבית כנסת, הוא איתות ברור שהאדמה במערב רועדת תחת רגלי הקהילות היהודיות.
העלייה הדרמטית באנטישמיות, התחזקות מגמות פוליטיות עוינות, ותחושת חוסר יציבות כלכלית וחברתית צפויים להביא לישראל בשנים הקרובות גל עלייה חסר תקדים בגודלו ובהון האנושי שלו ממדינות המערב.

המעבר למדינת ישראל אינו טבעי ליהודי המערב. ההיסטוריה מלמדת שכאשר יהודי אירופה וברית המועצות ניצבו מול הבחירה בין עלייה לישראל לבין מעבר לארצות הברית, הם בחרו בארצות הברית.
בשנות ה-80, בתקופת המלחמה הקרה, החליטה ארצות הברית להעניק מעמד פליט ליהודי ברית המועצות. וושינגטון ראתה ביהודים קבוצה נרדפת ולכן אפשרה להם להיכנס לארצות הברית במסלול פליטים מואץ. ממשלים דמוקרטים ורפובליקנים ובהם ממשל רייגן, תמכו ביוזמה ששילבה שיקול הומניטרי עם מסר פוליטי חריף נגד המשטר הסובייטי, גם במחיר חיכוך עם ישראל.

לאחר שהחלה קריסת הגוש הסובייטי בסוף שנות ה-80 והתרחב חלון היציאה ליהודים מברית המועצות. ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר פנה לנשיא ארצות הברית רייגן ודרש לא להעניק ליהודי ברית המועצות מעמד פליט או ויזות במסגרת מדיניות הפליטים. הוא טען שיהודי ברית המועצות אינם פליטים הזכאים למסלול כניסה מואץ לארצות הברית, משום שיש להם מולדת טבעית בישראל. שמיר ניהל שיח אינטנסיבי גם עם שר החוץ האמריקני ג'ורג' שולץ ולאחר חילופי הממשל גם מול הנשיא ג'ורג' בוש האב ואנשי ממשלו.
מאמציו של שמיר התגבשו למדיניות עקבית ומתמשכת. לאורך אמצע וסוף שנות השמונים הוא הפעיל לחץ דיפלומטי שיטתי על ממשל ארצות הברית, על הקונגרס ועל הנהגת הקהילה היהודית בארצות הברית, בדרישה לשנות את מדיניות הפליטים כלפי יהודי ברית המועצות. שמיר ראה בנשירה לארצות הברית כישלון ציוני ופגיעה באינטרס הלאומי של ישראל בשעה היסטורית חד-פעמית. עמדתו עוררה מחלוקת חריפה, הן בארצות הברית והן בקרב ארגונים יהודיים שעסקו במאבק למען יהדות ברית המועצות, אך היא שיקפה תפיסה ברורה שלפיה קריסת מסך הברזל חייבת להוביל לחיזוק ישראל דרך עלייה רחבה, גם במחיר עימות מדיני עם בעלת הברית המרכזית. הודות למאמציו של שמיר הוגבלו מסלולי המעבר הישירים לארצות הברית, וישראל זכתה בכמיליון עולים מברית המועצות - הון אנושי יוצא דופן ששינה את פניה של בכל תחום אפשרי, מדע וכלכלה, תרבות וביטחון.

מול המציאות המתהווה, ממשלת ישראל נדרשת לאותה נחישות היסטורית שהפגין יצחק שמיר בשעתו. כשם ששמיר הבין כי חלון הזדמנויות חד-פעמי מחייב מאבק מדיני עיקש על עתיד העם היהודי, כך גם היום ממשלת ישראל חייבת להיאבק על יהודי המערב ולא להפקירם למסלולי מקלט חלופיים. זהו רגע מבחן לאומי ואם ישראל לא תפעל באופן יזום, מדיני וערכי, היא עלולה להחמיץ הזדמנות היסטורית להביא את יהדות מערב אירופה הביתה.
>>> איציק צרפתי הוא מנכ"ל StandWithUs בריטניה
