הצבא לא אמור לקבוע מה מותר לפוליטיקאים להחליט
היחסים בין הדרג המדיני לצבאי בישראל סובלים משיבוש עמוק, שבו הזרוע המבצעת מנסה להתוות את גבולות הגזרה של הריבון • נגד הכישלונות, אנחנו זקוקים לחקירה שמתמקדת ב"מה צריך להיות" ולא רק ב"מי טעה" • אפשר להתחיל בללמוד מהאמריקנים - כדי לתקן את המצב אצלנו • דעה


בעולם אידיאלי, מערכת היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי אמורה להיות ברורה כשמש: המדינאי מתווה את האסטרטגיה, והצבא מוציא אותה לפועל. דוגמה חיה וחיובית לכך קיבלנו לאחרונה דווקא מארצות הברית. כאשר צצו תדרוכים או הדלפות לפיהם הרמטכ"ל האמריקני מתנגד לתקיפה באיראן, הנשיא טראמפ לא היסס. בהודעה חדה וברורה הוא הבהיר קודם כול את סדר ההיררכיה, הדרג הצבאי כפוף למדיני, למי שפספס, ורק לאחר מכן עבר להכחשה עניינית ומסודרת של השמועות.
בישראל, לעומת זאת, המציאות נראית אחרת לגמרי. אצלנו השתרש נוהל פסול ומטריד, שבו לפני (ובעיקר אחרי) כל דיון ביטחוני חשוב בקבינט, הציבור מקבל "תדרוך" מטעם הצבא על מה מותר לדרג המדיני להחליט. התרבות הזו, שבה הזרוע המבצעת מנסה להנדס את מרחב ההחלטה של הריבון, היא ליקוי מאורות דמוקרטי שיש לתקן, ויפה שעה אחת קודם.
לדוגמה, פרסום הפרוטוקולים האחרונים של דיוני הקבינט מתקופת נתניהו רק הוכיח עד כמה החברה הישראלית שבויה בדיון שטחי של "בעד או נגד" המנהיג. במקום לקיים דיון מהותי באופן הקלוקל שבו נוהלה החשיבה האסטרטגית במשך שנים, ובמקום לברר כיצד נוצרה חשיבה כה מונוליתית ואחידה בקרב ראשי מערכת הביטחון, אנחנו עוסקים רק בזהות האדם.
לכן, גם מי שתולה תקוות בוועדת חקירה ממלכתית עלול להתאכזב. אם המטרה היא מראש למצוא את האשם התורן תוך חסינות לגורמים אחרים, כמו מערכת המשפט, לא נשיג את התיקון הנדרש. אנחנו זקוקים לחקירה שמתמקדת ב"מה צריך להיות" ולא רק ב"מי טעה".
כדי לשקם את המערכת, עלינו לאמץ תוכנית עבודה אופרטיבית שאינה תלויה בזהות פוליטית:
- מל"ל עוצמתי ועצמאי: הקמת מועצה לביטחון לאומי הכוללת גוף מחקר ובקרה (איפכא מסתברא), מחלקת תכנון המייצרת חלופות מבצעיות ממשיות, וגוף לבחינת בניין הכוח ובקרה על מימוש החלטות הקבינט.
- שר ביטחון אזרחי: מינוי דמות שמגיעה מחוץ למערכת הביטחונית, כדי להבטיח ראייה רחבה שאינה שבויה בקונספציות הפנימיות של צה"ל.
- רפורמה במינויים: תיקון תהליכי המינוי של הבכירים, כפי שהוצע כבר לפני עשור בדוח מבקר המדינה, כדי למנוע יצירת "שכפול גנטי" בצמרת.
- מהפכה בהכשרה: שינוי עמוק בהכשרת הקצונה הבכירה, הרחבת תחומי הלימוד המקצועיים וצמצום העיסוק בנושאים שאינם קשורים לליבת הביטחון.
הפרוטוקולים שפורסמו הם מסמך מרתק אך מתסכל, המעיד על מציאות מטרידה שחווינו מקרוב. התיקון לא יבוא מדיונים על "מי ימנה את מי", אלא מעבודה קשה על שינוי כללי המשחק. הגיעה העת לאמץ את המודל האמריקני של משמעת דרגים, בשילוב עם מבנה ארגוני ישראלי חדש וחסין.
>>> ארז וינר הוא תת-אלוף במיל', עד לאחרונה עמד בראש צוות התכנון המבצעי של פיקוד הדרום, ממנסחי התוכנית לכיבוש העיר עזה, עמית מחקר במרכז לאסטרטגיה (ICGS)
