דוד זיני חייב להימדד במעשים, לא בקרובי משפחה

החדשות על החקירה הפלילית נגד אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, בצלאל זיני, והכוונה להגיש נגדו כתב אישום, תפסו את הכותרות השבוע כצפוי. יש בימין מי שזעקו על רדיפה, רבים בשמאל חגגו את הקשר למי שהם רואים כלא ראוי לתפקידו. אבל שני הצדדים מפספסים את הסיפור האמיתי. האירוע הזה הוא לא תקלה משפטית; הוא התוצאה הבלתי נמנעת של מבנה התמריצים המעוות שנוצר כאן לפני כמה חודשים בוועדת גרוניס.

האינטלקטואל האמריקני פרופ' תומס סואל הסביר כיצד הנאורים מנסים להנדס תוצאות חברתיות על ידי התייחסות לבני אדם כאל כלי שחמט נטולי רצון חופשי. בישראל של 2026, המהנדסים האלה יושבים בשלל עמדות כוח, והכלי החדש שלהם הוא המושג המבחיל "בית גידול".

בואו נפרק את המושג הזה, "בית גידול", שמוטח בזיני שוב ושוב מאז שהוצגה מועמדותו. זהו מונח הלקוח מעולמות המדע כביכול. משתמשים בו כדי לצפות איכות של עגבניות או תפוקת חלב של פרות. כשמשליכים אותו על אלוף בצה"ל, הטענה הסמויה היא שדוד זיני אינו אדם אוטונומי עם בחירה חופשית ואחריות אישית; הוא בסך הכול תוצר לוואי של הגנטיקה והסביבה שבה גדל. לפי התפיסה הזו, הדעות של אבא שלו או המעשים של אחיו הם לא אירועים חיצוניים, אלא חלק מה-DNA שלו. ואם להיות ציני לרגע, זה רק כי לא מצאו שום דבר בתיק האישי שלו, אז עשו זום-אאוט בניסיון לדוג איזה אמירה עסיסית של בן משפחה או חבר קרוב, כמה נוח.

זוהי חזרה לימים חשוכים של שבטיות חמולתית. הליברליזם הקלאסי, זה של ג'ון לוק ומילטון פרידמן, נלחם במשך מאות שנים כדי לשחרר את האינדיווידואל מהייחוס המשפחתי ולאפשר לו להיות אוטונומי. והנה, דווקא אבירי שלטון החוק והדמוקרטיה דורשים מאיתנו לחזור ולשפוט אדם לפי המשפחה ממנה יצא. זה מריח מגזענות ותחושה שהמדינה שייכת לשבט הלבן, ולא בכדי.

אבל הבעיה חמורה יותר מפילוסופיה. הבעיה היא שהוועדה בראשות השופט גרוניס לא רק אימצה את הרטוריקה הזו, היא מיסדה אותה. בדוח שפרסמה הוועדה לפני כמה חודשים, היא אומנם אישרה את המינוי (כי בתיק האישי של זיני, כפי שהעיד הרמטכ"ל, אין רבב), אבל הניחה על השולחן אקדח טעון. בסעיף נסתר, הוועדה קבעה נורמה חדשה: אם יתגלו מעשים קיצוניים של בן משפחה קרוב, ראש השב"כ יידרש להתפטר. באותו רגע, הוועדה סימנה מטרה על הגב של דוד זיני. היא שידרה מסר לכל גורם שמעוניין בהדחתו: "רוצים להפיל את ראש השב"כ? אל תחפשו טעויות אצלו. לכו חפשו את אחיו, את גיסו, או את בן דודו".

מנקודת המבט של התמריצים, במקום לבצר את מעמדו של ראש הארגון הביטחוני הרגיש ביותר, הוועדה הפכה אותו לסחיט. החקירה שנפתחה השבוע נגד האח היא בדיוק הירייה מהאקדח שהונח במערכה הראשונה. הפרקליטות, גם אם היא רק עושה את עבודתה, משחקת לידיים של מי שרצה לסכל את המינוי הזה מלכתחילה, לא דרך הקלפי ולא דרך מבחן התוצאה שלו כראש שב"כ - אלא דרך בדיקת דם משפחתית.

הטרגדיה היא שבעוד אנחנו מתעסקים ברכילות משפחתית ובתיאוריות על בתי גידול, אויבינו לא נחים. את יחיא סינוואר או את האיראנים לא מעניין מה אבא של זיני אמר בדרשה בבית הכנסת, או במה אח שלו נחשד. מעניין אותם רק דבר אחד: האם ראש השב"כ הישראלי הוא איש מקצוע מעולה.

דוד זיני מכהן בתפקיד כבר כמה חודשים, ועלינו לשפוט אותו אך ורק על פי הביצועים שלו. האם הטרור בירידה? האם הסיכולים איכותיים? האם הארגון מתפקד? כל שאר רעשי הרקע - המשפחה, הכיפה, והיישוב בו גדל - הם הסחת דעת מסוכנת.

>>> עו"ד תמיר דורטל הוא יוצר ערוץ "על המשמעות"