24 פצצונות שמתפזרות: כך עובד ראש הקרב שמעיר חצי מדינה

ש: מהו ראש קרב המתפזר שבו עושים האיראנים שימוש, ומה ההבדל בינו לבין ראש קרב רגיל בטילים בליסטיים?

יש בלבול כללי בין מושגים חשובים. ראשי הקרב שאנחנו רואים שאיראן עושה בהם שימוש הם לא מתפצלים והם לא "נשק מצרר". מדובר ב"ראש קרב מתפזר", ויש הבדל חשוב בין הדברים.

"נשק מתפצל" זה ראש קרב אחד גדול שמתפצל בדרך כלל לשניים, או מקסימום שלושה ראשי קרב בינוניים-גדולים. הוא מתפצל במכוון, מתוך תכנון ובגובה שאפשר להחליט עליו מראש. נשק מן הסוג הזה עוד לא ראינו בזירה שלנו, ויש אותו בעיקר לצבאות מתקדמים. מה שאנחנו רואים מאיראן אלו גם לא פצצות מצרר, שמתפזרות גם הן, והן מנוגדות לדין הבין-לאומי.

ההגדרה הנכונה של חלק מהנשק שמשוגר מאיראן היא "נשק פזיר". מדובר בראש קרב מתפזר, אולי אפילו מתפרק, בתוך האטמוספרה ובגובה של בין 7 ל-10 קילומטרים מעל פני הקרקע. הוא מכיל בתוכו בין 20 ל-24 פצצונות קטנות של בין 2 ל-5 קילו כל אחת. הן נופלות נפילה חופשית מהשמיים אחרי שראש הקרב מתפזר. על הקרקע, הן או מתפוצצות במקום הקשיח ברגע המגע או מתפצצות ומתפרקות באוויר.

התיעודים שכולנו מכירים מהשימוש בפצצות הפזירות, שבהם רואים את הנקודות התאורה הקטנות בשמיים, הם לא כתוצאה מאש או מפיצוץ, אלא מהבדלי טמפרטורות בחיכוך עם האוויר. מכיוון שהנשק הזה מתפזר, הוא יוצא מתוך ראש הקרב שהוא אטום, ופוגש חמצן בחוץ. זאת הסיבה שרואים את זה נשרף בשמיים.

הנזק שהפצצונות הללו גורמות הוא מן הסתם יותר קטן בכל זירת נפילה, והאפקט מזכיר פיצוץ של רימון. אזרחים שנמצאים בתוך ממ"ד או בתוך מקלט, זה לא צפוי לפגוע בהם. עם זאת, אם אתם נמצאים בחוץ, או לחלופין נגעתם בזה אחרי שזה נחת ורק אז זה התפוצץ - אז הנזק יכול להיות קטלני, בדיוק כמו רימון.

בשורה התחתונה, עד לרגע זה, מעטים בלבד מעשרות הנפגעים בשני המבצעים מול איראן עד כה, נפגעו מהשימוש בנשק הפזיר. עם זאת, הנזק עלול להיות קטלני - כפי שקרה היום (שני) בזירת הנפילה ביהוד.

ש: כיצד ראש קרב כזה משפיע על היכולת של מערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל או חץ להתמודד עם איום מן הסוג זה?

פוליגון ההגנה של פיקוד העורף גדול יותר בגלל שכל אחת מהפצצות הללו נופלת לכיוון אחר. הן מתפזרות. כלומר, אין להן יעד ספציפי כמו טיל בליסטי רגיל, ולאחר הפירוק באוויר זה מתפזר בצורה רנדומלית. מהסיבה הזאת, פוליגון ההגנה גדול והאזעקות מופעלות בצורה נרחבת - וכך גם הסיכון והנזק.

מבחינת ההגנה האווירית, השימוש בראש קרב מתפזר לא משנה את אופי ניסיונות היירוט. לפני פיזור הפצצונות, ההגנה האווירית מתייחסת לכל הטילים ככאלו שנדרש ליירטם. צריך להבין, האיראנים יורים את מה שיש ברשותם, זו לא איזו אסטרטגיה מתוכננת. אף אחד לא לוחץ על כפתור בטהראן ומדייק איזה טיל כן לפזר ואיזה לא. לכן, בישראל מתייחסים לשיגורים כרגיל מבחינת יירוט, ורק אם ניסיון היירוט לא צולח אז אנחנו רואים את "ההתפזרות".

• איום הטיל המתפזר של איראן: כך תתגוננו

מבחינת ההיקף, מתוך כל כמות הירי מאיראן, בערך כחמישה עד שבעה אחוזים מהטילים הם בעלי ראש קרב מתפזר. חשוב לזכור: לאחר הפירוק, האפקט של הטיל גם מבחינת פוליגון וגם מבחינת אזעקות הוא רחב יותר, אבל הנזק הוא קטן יותר - ועדיין קטלני. לכן, ההתמגנות צריכה להיות כמו לכל שיגור וכמו לכל טיל.

>>> תא"ל במיל' רן כוכב (רנכו) הוא לשעבר מפקד ההגנה האווירית בצה"ל