בין טראמפ לבחירות, נתניהו עלול לפספס את הרכבת

יום שלישי, 23:00 בלילה, חדר ועדת החוץ והביטחון. רק 11 חברי כנסת הגיעו לדיון על חוק הפטור מגיוס, החוק שעתיד הקואליציה תלוי בו: 7 מהאופוזיציה, 3 חרדים וליכודניק אחד בלבד – יו"ר הוועדה חה"כ בועז ביסמוט. היו"ר הקודם יולי אדלשטיין היה בחלק מהדיון, אבל לא בצד של ביסמוט. הוא הגיע לזעוק שהחוק לא יוביל לגיוס חרדים. לפיכך היה ביסמוט כמעט היחיד ממפלגתו ששמע את העדות המטלטלת של מאיה מורנו, אלמנתו של גיבור ישראל עמנואל מורנו, שנפל בלבנון ב-2006.

היא סיפרה כיצד ילדיהם היתומים גדלו להיות לוחמים, כיצד הסכימה לגיוסם למרות שיכלה לוותר ואיך אחד מהם אף למד תורה ועדיין התעקש על שירות מלא. היא ומשפחות שכולות אחרות התחננו שם שלא לקדם חוק גיוס לא שוויוני. החרדים, בחושיהם המחודדים, כבר מבינים לבד את המשמעות – רוב חברי הליכוד מעדיפים לתפוס מרחק מהחוק הזה, ויש לכך סיבה.

להערכת רבים בקואליציה, נתניהו יעשה ברגע האחרון "ויברח". לחרדים הוא יספר שאין לו איך להעביר את החוק וממילא הוא ייפסל, לציבור הכללי יאמר שלא נכנע לחרדים. בפועל הוא פשוט מורח זמן בניסיון למנוע דינמיקה של התפרקות. כפי שזה נראה כרגע, החרדים לא יקבלו בקרוב פטור גורף מגיוס, והמשרתים לא יזכו ליהנות מהקלה בעומס. ביום שני אושרו 280 אלף צווי מילואים נוספים. בכל זאת האיומים הביטחוניים לא מתחשבים בלו"ז הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ומכאן לשורה התחתונה – הכנסת מחשבת את קיצה לאחור.

ההערכות כרגע הן שהבחירות יתקיימו בין מאי ליוני. אם כך, הפיזור צפוי להיות מוכרז בעוד כמה שבועות. כבר עכשיו הדינמיקה מורגשת: ביום רביעי בוטלו ההצבעות על חוקי הקואליציה, והמתיחות בין השותפות הולכת וגוברת. ריב על יו"ר המועצה הדתית בירושלים הופך למלחמת עולם, החרדים תוקפים את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה על הצבעות שגרתיות בעד להט"ב, ועוצמה יהודית והחרדים מאשימים אלה את אלה בדם שנשפך. כולם כבר עמוק בתוך קמפיין. ומה יהיה עם התקציב? אחרי החלטת בג"ץ לעצור את התקציבים למוסדות החינוך החרדיים שאינם מלמדים ליבה, ייתכן מאוד שהחרדים לא יוותרו עליו. ייתכן שיאושר – אולי אפילו אחרי שיסוכם על פיזור הכנסת.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

כאן נכנס לתמונה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא אמור להגיע לארץ בסוף אפריל, שבועות בודדים לפני הבחירות הצפויות, כדי לקבל את פרס ישראל ביום העצמאות. הקמפיין של נתניהו מבוסס עליו: רק אני אוכל להביא הישגים מדיניים עם טראמפ, רק חבל שמטרידים אותי בזוטות כמו שלטון החוק.

קמפיין ההסתה נגד מערכת המשפט צפוי להגיע בקרוב לשיאים חדשים ומוטרפים. יש לכך שתי סיבות: האחת, ללחוץ על הנשיא יצחק הרצוג שייתן לו חנינה ובכך יגאל את החברה הישראלית מהקרבות הבלתי פוסקים. השנייה היא בעיקר לצורכי קמפיין – הרי מישהו צריך להיות אחראי ל-7 באוקטובר, לפשיעה המשתוללת ולכל מה שמשתבש במדינה – הדיפ סטייט ומערכת המשפט. כאילו הם אלה שהעבירו מזוודות כסף לחמאס. ככל שיתקרבו הבחירות, ככה אנו נראה יותר מהלכים וחוקים שנועדו לפסילה, ואחר כך בכי ונהי על האקטיביזם של מערכת המשפט.

וכאן נכנסת לתמונה שאלת החנינה: בהיעדר לחץ נוסף ומסיבי של טראמפ, נתניהו עלול לפספס את רכבת החנינה אם הבחירות אכן יהיו באביב. התהליך רק החל, הוא חונה במחלקת החנינות במשרד המשפטים ושם לוקח כארבעה חודשים בממוצע לטפל בפנייה.

אם בעוד כשלושה חודשים כבר יוכרזו בחירות, סביר להניח שיוגשו עתירות בטענה שכל החלטה בעניין היא בגדר התערבות פסולה במערכת הבחירות. נתניהו מבין זאת היטב וגם עשוי להביא זאת בחשבון. הבעיה היא שהמחיר של העברת חוק הפטור מגיוס גבוה מאוד.

הנשיא הרצוג נמצא גם הוא עם האצבע על הדופק, הכול עדיין פתוח, אבל שום דבר בהתנהלות של נתניהו לא מלמד שהוא למד מטעויות העבר ומסוגל לפתוח דף חדש.