ישראל צריכה להישאר מחוץ לכל מערכה - עד שאיראן תחליט לתקוף

המתקפה האמריקנית הצפויה באיראן מעלה כמה שאלות לגבי תזמון התקיפה, אבל בעיקר מעלה שאלות לגבי התכלית והמטרה של התקיפה. האם מדובר בתקיפה ממוקדת לחיסול המנהיג וההנהגה האיראנית, או להתקפה עוצמתית ארוכה להפלת המשטר? או בעצם טראמפ חותר להסכם כניעה בנושא הגרעין שימנע את המתקפה, אבל יוביל את איראן להפסקת פרויקט הגרעין, הטילים הבליסטיים, והמעורבות בטרור ברחבי המזרח התיכון.

אין ודאות שטראמפ החליט, וייתכן שמדובר בשילוב של כל האופציות שפורטו לעיל. ברור שצוות הביטחון הלאומי ובפנטגון מצליחים לשמור על תהליך קבלת החלטות חשאי עם ערפל ברור לגבי המטרות האמיתיות של הנשיא.

המהומות הקשות באיראן בשבועות האחרונים, והאיום של הנשיא טראמפ להפעלת כוח אם יירצחו מפגינים, הציב אתגר מנהיגותי ממשי לנשיא טראמפ, במובן מסוים אפילו סנדל אותו לפעול. ולמרות האיום הברור, ראינו בימים האחרונים דיכוי אלים ורצחני של המהומות עם אלפי נרצחים, כשעד לרגע זה בעצם אין תגובה אמריקנית שהייתה מצופה מהאיום של הנשיא טראמפ.

ברור לחלוטין שעידוד המהומות, ועידוד איראנים אמיצים ברחובות הערים להילחם באומץ להפלת המשטר איננו דבר פשוט כלל, בעיקר כשהמשטר נשען על מנגנוני ביטחון כל כך חזקים, שמוכנים לרצוח אלפים ברחובות לטובת שרידות המשטר. מציאות זו מציבה סימן שאלה לגבי היכולת האמיתית להפיל את המשטר, ולכן התוכניות שהיו בצוות הביטחון הלאומי של הנשיא לתקיפה ממוקדת אחת ועריפת כל ההנהגה לרבות עלי ח'אמנאי, הייתה יכולה בהחלט לעודד בתזמון הנכון את מאות אלפי המפגינים ברחבי איראן; כלל לא בטוח שתקיפה ממוקדת אחת כזו, ותהיה מוצלחת ככל שתהיה, תוביל לערעור אמיתי של המשטר או הפלתו.

ההמלצה של מפקד פיקוד המרכז האמריקני הגנרל קופר לנשיא ולצוות הביטחון הלאומי הייתה שאם המטרה היא החלפת המשטר, זה מחייב מערכה ארוכה, לא מבצע נקודתי של תקיפה. לכן אנחנו רואים בימים האחרונים תחילת צבירת כוח של צבא ארצות הברית, אוויר וים, נושאות מטוסים וכוחות תקיפה נוספים שנלווים אליהם, שיוכלו להיות חלק מרכזי מאותה מערכה להפלת המשטר. התחושה באיראן בקרב מיליוני איראנים אמיצים היא של תסכול ומבוכה רבה, מיליוני איראנים שציפו לזה.

מאז מבצע "עם כלביא", הנשיא וצוות הביטחון הלאומי שלו הגיעו למסקנה שכדי לשנות את פני הדברים במזרח התיכון, בעיקר מול הציר השיעי בהובלת איראן עצמה, צריך לפעול בעוצמה ולהחליף את המשטר. היות והמשטר הזה, למרות הפגיעה במבצע "עם כלביא" באתרי גרעין, במערך וייצור טילים בליסטיים, פגיעה קשה במערך ההגנה האווירית, חיסול מפקדים ומדעני גרעין, עדיין איראן לא מוכנה ללכת להסכם גרעין שיימנע ממנה העשרה, וייצור מגבלות גם בנושא הפעלת הכוח במזרח התיכון ובנושא הטילים הבליסטיים. לכן, הסבירות לעסקת גרעין חדשה נמוכה מאוד.

התוכנית האסטרטגית לפעולה שהנשיא טראמפ וצוותו בונים בחודשים האחרונים אם המשא ומתן לא יבשיל היא תקיפה משולבת של ישראל וארצות הברית להחלפת השלטון. המהומות שפרצו בשבועות האחרונים האיצו את התהליך הזה, ואת הצורך בביצוע מהלך משמעותי להפלת המשטר, ולכן אנחנו עדים בימים האחרונים להרבה מאוד ספינים והדלפות, וערפל מכוון, אבל הנשיא וצוותו החלו לממש את התוכנית שגובשה על ידי פיקוד המרכז האמריקני וצוות הביטחון הלאומי: צבירת סד"כ מאוד משמעותי עם יכולת תקיפה באיראן, איסוף מודיעין מדויק למערכה, שבסופה המשטר יופל ויוחלף במשטר אחר.

כשבוחנים את אופייה של המערכה האמריקנית להפלת המשטר הנוכחי, זאת תהיה מהלומה אווירית וימית עוצמתית שתפגע בעיקר במטרות של הנהגה לאומית, עריפת כל הנהגה לאומית וצבאית, ופגיעה אנושה ביכולות הצבאיות ובפיקוד והשליטה של משמרות המהפכה וכוחות הבסיג' שהם בעצם תעודת הביטוח להישרדותו של המשטר. ההתקפה תהיה מלווה במתקפת סייבר עוצמתית חריגה על מערכי השליטה והפיקוד של המשטר, כולל השבתה מוחלטת של תשתיות המדינה באיראן. מצור ימי ואווירי על המדינה האיראנית ותקיפות משמעותיות כאלה לאורך שבועות צפויות ללבות מחדש את המהומות ברחבי איראן, ולכן כשבוחנים את התוצאות של מהלך כזה המטרה היא להפיל את המשטר הנוכחי ולייצר חלופה שלטונית.

בתוכנית האמריקנית יש שתי חלופות מרכזיות שנמצאות על סדר היום: הראשונה היא שהצבא האיראני ישתלט על המדינה ויחיל משטר צבאי לתקופה מסוימת בעקבות הפגיעה הקשה שתהיה בפיקוד הבכיר של ההנהגה הלאומית, ובפיקוד הבכיר וביכולות של משמרות המהפכה וכוחות המשטר האחרים. האלטרנטיבה השנייה תתבסס על גל המחאות שיתחיל מחדש והגעתו של בנו של השאה, רזא פהלווי, כמנהיג זמני לתקופה קצרה, ותוך שנתיים-שלוש בעצם ביצוע בחירות חדשות להנהגה האיראנית.

הזווית הישראלית

ישראל צריכה בשלב הזה של צבירת הכוחות של פיקוד המרכז האמריקני לשמור על פרופיל נמוך, ולתת לכוחות האמריקנים להוביל את המהלך של צבירת כוחות מתמשכת לקראת מערכה בכל מרחב המפרץ הפרסי. במתקפה כזו, שאמורה להתחיל בעוד כמה שבועות, האיראנים יגיבו בוודאות למטרות אמריקניות ברחבי המפרץ וייתכן גם לשדות נפט בסעודיה והאמירויות. במערכה ארוכה כזאת הסיכוי לירי לעבר ישראל הוא בהחלט גדל, והוא משמעותי בניגוד להנחה שבתקיפה ממוקדת אחת לא בטוח שהאיראנים ירצו להכניס את ישראל למהלך הלחימה נגדם.

בהנחה שהמערכה הזאת תיקח שבועות ארוכים, ישראל תותקף, וללא ספק ישראל תגיב בעוצמה ותשתלב יחד עם פיקוד המרכז באותן תקיפות משמעותיות על כל המערכים של המשטר ברחבי איראן. זה מחייב מוכנות גבוהה מאוד בכל המערכים בצה"ל - גם הגנתיים, גם כוחות פיקוד העורף, גם מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי - וזה מחייב תיאום עם מפקדת סנטקום לגבי כל מערכת הגנה ברחבי המזרח התיכון עם מדינות ערב השכנות, כפי שהיה בתקיפות במהלך אפריל ואוקטובר ב-2024.

בהנחה שבתחילת המתקפה האמריקנית לא יתבצע ירי לכיוון ישראל, ישראל צריכה להישאר מחוץ למשחק. ברור שיש לה אינטרס ברור שהמשטר יופל, אבל במידה ואין ירי, ישראל בנסיבות האלה צריכה להשאיר את העבודה לצבא ארצות הברית ולא להיכנס למערכה, אלא אם נותקף. במישור האזורי-גלובלי אנחנו רואים שפוטין מנסה לתווך בין הצדדים, יש לו אינטרס ברור למנוע את ההתקפה האמריקנית, וגם הסינים מאוד מודאגים מהאפשרות לאבד מאחז מאוד חשוב להם - איראן שמספקת למעלה מ-20% מצריכת הנפט של המדינה. זו אמורה להיות מכה קשה למשק האנרגטי הסיני.

מה יהיו ההשלכות של הפלת המשטר באיראן?

אין ספק שהחלפת המשטר תייצר שינויים דרמטיים במציאות האסטרטגית ברחבי המזרח התיכון: ראשית, זו מכה אנושה לחיזבאללה, הסרת איומים על א-שרע וסוריה ועל מדינת לבנון. ודאי מבחינת האינטרסים של ישראל אפשר יהיה לייצב את לבנון וסוריה בלי ההשפעה האיראנית כלל. זה ישפיע מאוד על ישראל, על מפת האיומים מסביבה, על הציר האיראני ועל איראן עצמה. תהיה לכך השפעה דרמטית על תקציב הביטחון, על סד"כ צה"ל, על בניין הכוח ועל הרבה מאוד מערכים אחרים. כמובן שזה ייצור שיתוף פעולה מאוד הדוק, כלכלי וצבאי, בין ישראל לבין המדינות הסוניות ברחבי המזרח התיכון ובראשן הסעודים.

אין ספק שמהלך כזה יצביע על עוצמה אמריקנית ונחישות של הנשיא האמריקני לשנות את פני המזרח התיכון מתוך הבנה שזו הזדמנות היסטורית חד-פעמית, ובהחלט מצביעה על הגמוניה ועוצמה אמריקנית במרחב. בהיבט הגלובלי, הפלת המשטר פוגעת קשות ברוסיה שתלויה בתעשיית הכטב"מים האיראנית במלחמתם מול אוקראינה, וגם פגיעה קשה בסין ובמשק האנרגטי שלה לאור התלות הגדולה בנפט האיראני.

מה יכול למנוע התקפה אמריקנית על איראן?

רק התפשרות חריגה של איראן בנושא הסכם גרעין חדש ללא העשרה כלל, ועם מגבלות קשות על מערך הטילים הבליסטיים ובנושא הובלת הטרור ברחבי המזרח התיכון. מהלך איראני כזה יכול להיות לפני תחילת המערכה או במהלכה כדי למנוע את הפלת המשטר. הסיכוי לכך נמוך, וזה עלול לייצר לטראמפ דילמה מורכבת: האם להיעתר לפנייה האיראנית או להבין את ההזדמנות ההיסטורית ולהמשיך במערכה להפלת המשטר שישנה לחלוטין את פני המזרח התיכון? זו משימה מורכבת מאוד - אבל אפשרית.

>>> אל"ם במיל' קובי מרום הוא מומחה לביטחון לאומי ולזירה הצפונית