המטרה: נביה ברי - המהלך שיפרק את חיזבאללה מבפנים
הפתרון לאיום חיזבאללה אינו בכיבוש שטחים עד הליטני, אלא בתקיעת טריז בין הארגון לבין העדה השיעית שממנה הוא שואב את כוחו • לחץ על נביה ברי וריכוזי האוכלוסייה השיעית בבקעת הלבנון ובצפון ישיגו יותר תוצאות מכל תמרון אוגדתי רחב • פרשנות
כל הדיבורים על "תמרון קרקעי" רב-אוגדתי בעומק לבנון ממש מדאיגים. הטיפול בחיזבאללה לא יתקדם הרבה גם אם צה"ל יתפוס את כל המרחב שעד נהר הליטני. רוב הירי בא מאזורים מרוחקים יותר. רצועה נקייה ממחבלים בעומק כ-15 קילומטרים מגבול הצפון די בה כרגע, והמאמץ צריך להיות מכוון לתקיעת טריז בין העדה השיעית לבין חיזבאללה שיונק ממנה את אנשיו ונשען על תמיכת חלקים גדולים ממנה.
כדאי לשים לב: חיזבאללה, מפיו של חבר הפרלמנט שלו מוחמד קומאטי, מאיים במפורש לבצע הפיכה שלטונית בביירות ולסלק את "ממשלת הבוגדים" המכהנת עכשיו. אלה אינם דיבורי סרק – והאיום איננו ריק מתוכן. חיזבאללה לא היה מעז להכריז בפומבי על אפשרות של הפיכה אלמלא סמך על מנהיג תנועת "אמל" נביה ברי, השותף הוותיק של הארגון, שימשיך להחריש ויוסיף לסכל את הניסיון של הנשיא עון לפתוח בשיחות שלום עם ישראל. כרגע מסרב ברי למנות נציג שיעי לצוות המשא ומתן עם ישראל ואילו הנשיא עון חושש לשבת לשולחן בלא נוכחות שיעית.
המטרה העליונה של ישראל בשלב זה צריכה להיות להפריד בין ברי ואנשיו לבין חיזבאללה. יש כבר סדקים ביניהם, אבל למרבה הצער הם אינם מתרחבים. לפיכך, צריך ברי לקבל כמה איתותים: הפצצה לא הרחק מארמונו בשכונת עין א-תינה בביירות. ואם הפצצה אחת לא תספיק, תצטרך לבוא תזכורת נוספת שהוא אינו יכול לתת בפועל גב לחיזבאללה ולהישאר צח כשלג. יותר מזה, ארצות הברית כבר הטילה סנקציות על כמה ממקורביו של ברי וחבל שבפגישתו אתמול (שני) עם השגריר האמריקני מישל עיסא, לא הועלה הנושא. יש אפשרויות פעולה לא מעטות נוספות נגד נכסים של תנועת "אמל" והאימפריה העסקית של ברי ומשפחתו, שיש להם מוניטין של אלופי השחיתות במדינה.
אבל זה לא מספיק: אחרי שהאוכלוסייה השיעית בדרום ובדאחיה נאלצה להתפנות, צריך השוט להיות מונף גם על ריכוזי השיעים בבקעת הלבנון ובהרמל בצפון, כמו גם על רמת נבטיה שמצפון לליטני. לשון אחר: הואיל ומאזורים אלו נורות הרקטות ויוצאים הכטב"מים, יש להזהיר את תושבי הערים השיעיות כמו בעלבכ, צור, הרמל ונבטיה כי דינם יהיה כדין בני עדתם שהפכו פליטים בארצם.
רק תמימים מופלגים עדיין מאמינים שצבא לבנון יפרק את חיזבאללה מנשקו. זו איננה אפשרות מעשית, וגם אם צריך להתעקש על העיקרון אסור להמתין שאי-פעם יצא אל הפועל. מה שיכריע בחיזבאללה הוא לחץ מתוך העדה השיעית – לא מצד הנוצרים, הדרוזים או הסונים – והפחד מאובדן השותפות עם ברי ומחנהו. לשם כך, לא נדרש "תמרון אוגדתי" חזרה למקומות שכבר בילינו בהם שנים.