הקונספציות של נתניהו קרסו בזו אחר זו תחת לחץ טראמפ

נדרשו כמעט שנתיים של מלחמה, מחאות בלתי פוסקות למען שחרור החטופים, ונשיא אמריקני אחד, נמרץ ונחוש, כדי להשיג את מה שנראה היה בלתי אפשרי. הנשיא דונלד טראמפ הבטיח את תמיכתן של מדינות ערביות ומוסלמיות מרכזיות, בהן קטאר וטורקיה, ולאחר מכן כפה על ישראל וחמאס את סיום המלחמה. בתוך ימים, צה"ל הסיג את מרבית כוחותיו מעזה וכל 20 החטופים הישראלים שנותרו בחיים שוחררו ושבו לארצם. במקביל, מנהיגים בין-לאומיים עשו את דרכם לפסגת שלום בשארם א-שייח'.

נתניהו כלל לא הוזמן לפסגה בשארם, עד ששוחח עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בנוכחותו של טראמפ. לרגע אחד, נתניהו אף שקל לשבת בשולחן אחד עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כדי לדון בשלום, בשיקום עזה, ובמה שנראה כעת כהשתתפותה הבלתי נמנעת של הרשות הפלסטינית בתהליך (אם כי בסופו של דבר החליט שלא להשתתף). הצפייה באירועים הדינמיים הללו הייתה סוריאליסטית לא פחות מאשר התנצלותו הפומבית של נתניהו בפני ההנהגה הקטארית בחודש שעבר - כשעינו הפקוחה של טראמפ משגיחה עליו.

ברור שמעמדו של ראש הממשלה השתנה באופן דרמטי, אך מה הסיכוי שיאבד את אחיזתו בשלטון?

סופה של תפיסת "הניצחון המוחלט"

רק לפני שבועות ספורים, נתניהו ביטל בכעס כל מי שהציע לסיים את המלחמה בעסקה, והתעקש במקום זאת על "ניצחון מוחלט" - ההבטחה שסיפק מהימים הראשונים של המלחמה בעזה. הוא דחה את הרעיון שפירוק חמאס מנשקו יידחה לעתיד כדי לאפשר את שחרור החטופים. הוא אמר "לא" לכל מעורבות של הרשות הפלסטינית בשיקום הרצועה. הוא התעקש על מתן סיוע הומניטרי מוגבל בלבד דרך ארגון GHF שנתמך על ידי ישראל, פרויקט כושל שמאז פורק.

עמדות אלו סייעו לו לשמר את תמיכת שותפיו לקואליציה מהימין הקיצוני, בהם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. אולם, אלו מאיימים לפרוש בשל עסקת השלום של טראמפ והצביעו נגד השלב הראשון שלה. השלב השני - הכולל את פירוק חמאס מנשקו, שיקום עזה, חזרת הרשות הפלסטינית בתצורה מסוימת לרצועה ונתיב לריבונות פלסטינית - כלל לא הועלה עדיין להצבעה.

בנאומו האחרון, נתניהו הגן על העסקה ואף שיבח אותה, בטענה שישראל קיבלה כל מה שרצתה. ייתכן שזה נכון, אך עסקה זו סותרת את כל מה שנתניהו הטיף לו במשך שנים רבות. בתוך ימים, מעבר רפיח בין עזה למצרים ייפתח מחדש, מאובטח על ידי שוטרים פלסטינים שאומנו במצרים, לפי מקורות פלסטיניים. מהלך זה מייצג חזרה דה-פקטו של הרשות הפלסטינית לעזה ומסמן את תחילתו של איחוד מחודש בין הרצועה לגדה המערבית.

העולם מפנה עורף לנתניהו

מאז תחילת העשור הקודם, האסטרטגיה של נתניהו הייתה "הפרד ומשול" - מניעת כל הזדמנות למשא ומתן וכל סיכוי למדינה פלסטינית. הדבר כלל את החלשת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ובמקביל שימור חמאס בעזה. כל מהלך, ממדיניות התמיכה בהתנחלויות בגדה ועד למזוודות הדולרים מקטאר שהועברו לחמאס באישור ישראלי, שירת את המטרה הזו.

זמן מה, נתניהו האמין באמת ובתמים שיוכל להחזיק את המקל בשני קצותיו: הסכמי שלום משתלמים עם מדינות ערב, ובמקביל "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים. אסטרטגיה זו קרסה בטבח 7 באוקטובר, שבו 1,200 ישראלים, רובם אזרחים, נטבחו על ידי חמאס.

המלחמה הממושכת שבאה בעקבות הטבח, והמשבר ההומניטרי החריף והטרגדיה האנושית שנוצרה בעזה, גרמו לעולם להפנות עורף לנתניהו. ואכן, בכירים סעודים שהתראיינו לתקשורת הישראלית בימים האחרונים הבהירו כי ערב הסעודית לא תצטרף להסכמי אברהם כל עוד נתניהו בשלטון.

בסופו של דבר, נתניהו החליט שלא להשתתף בפסגת השלום בשארם א-שייח'. אף על פי כן, ההחלטות שהתקבלו שם יחייבו אותו ואת ממשלתו. חברי הקואליציה שלו מעדיפים כעת להדגיש רק את החלק בהסכם שהשיב את החטופים, אך ברור שעל כף המאזניים מונח הרבה יותר, כפי שמפורט בתוכניתו של טראמפ בת 20 הנקודות.

מצב הקואליציה

נותר לנו לראות כיצד יגיבו שותפיו של נתניהו לקואליציה להתפתחויות בעזה. נראה שהשפעתה של הרשות הפלסטינית צפויה לגדול. לוח הזמנים לפירוק חמאס מנשקו נדחה והוא אינו מוגדר. הנתיב למדינה פלסטינית זוכה כעת לתמיכה של רוב מוחץ בקהילה הבין-לאומית.

אם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לא יתפטרו בשל סוגיות אלה, ממשלת נתניהו עוד עשויה לשרוד כמה חודשים. עם זאת, הדרישות להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר ירחפו מעל התנהלות הממשלה, במיוחד לאחר שראש הממשלה אישר כי ועדה כזו תוכל לקום רק לאחר סיום המלחמה. גם קידום חוק הגיוס, שנועד להבטיח שגברים חרדים לא ישרתו בצבא, יעורר קשיים במדינה שאיבדה זה עתה 915 חיילים וחיילות בקרב.

הסיכויים לבחירות מוקדמות גדולים, אבל זה לא ודאי. על פי הסקרים, הליכוד לא תוכל להרכיב קואליציה, גם אם לוקחים בחשבון את העלייה הקלה בתמיכה בה לאחרונה. משמעות הדבר היא שראש הממשלה עשוי לנסות ולדחות את הבחירות עד שיאמין שסיכוייו לנצח השתפרו. לפני ביקורו של טראמפ בישראל, נתניהו איים שישראל תשוב להילחם כדי לחסל את חמאס, אם תנאי כלשהו מהעסקה יופר. כעת נראה שאפילו שותפיו מהימין הקיצוני מבינים שדבר זה יהיה בלתי אפשרי לעת עתה, בעקבות נחישותו של טראמפ לסיים את המלחמה.

מדיניותו של נתניהו קרסה, סעיף אחר סעיף. עם זאת, מחנה התומכים בה בישראל עדיין גדול. אי ודאות רבה אופפת את מה שיקרה בהמשך בגדה המערבית. לא ברור אם שותפיו של נתניהו מהימין הקיצוני יקבלו יד חופשית להרחיב התנחלויות ולבנות חדשות.

כמו כן, לא ברור אם האופוזיציה, החלשה והמפוצלת, תמצא את האומץ לקרוא תיגר על הבלוף של ראש הממשלה ולהציע לישראל דרך אחרת: דרך של שלום ופיוס. רק אז ישתנה באופן דרמטי מסלולה של הפוליטיקה הישראלית, ועמו גורלה של המדינה - הרחק ממלחמות אין-סופיות ואשליות של "ניצחון מוחלט", לעבר הידברות, שיתוף פעולה ושלום.