נגמרו התירוצים: מנגנון ההכחשה כבר לא יעזור להם

לאחר שהסתיימה המלחמה בעזה, ויש המנסים לפתוח במלחמה נגד משפחות חטופים ומשפחות שכולות, נראה שהגיעה העת למלחמה מסוג אחר: מלחמה על תיקון השבר והמשבר.

בני אלרואי נפל בקרב גבורה בבסיס נחל עוז. אלרואי - ילד יפה, חכם, אמיץ לב, תמיד הלך קדימה בצניעות מתפרצת. הוא אמר לי תמיד: "אבא, הכול טוב, אנחנו שומרים על כולם". בבוקר 7 באוקטובר הוא שמר, עד הרגע האחרון ועד הכדור האחרון. הוא וחבריו הבלונאים נלחמו עד טיפת דמם האחרונה כדי להציל אחרים. לצד גבורתם - הם הופקרו וננטשו. ללא הגנה, ללא גיבוי, ללא סיוע. מאז ועד עתה אני שואל את עצמי: איך זה קרה לנו? איך ילדים נרצחו בבתיהם, איך אזרחים נחטפו ממיטתם, איך בסיסי צה"ל ויישובי העוטף נכבשו על ידי אויב אכזר? איך מדינה שלמה הופתעה באותה השבת בזמן שהתנגנו תפילות החג?

כל מה שאנחנו מקבלים זאת שתיקה, התעלמות, כתף קרה והפניית גב. במשך שנתיים מבטיחים לנו: אחרי המלחמה נחקור. עכשיו כשהסתיימה המלחמה, החקירה אפילו לא התחילה.

כעת, נגמרו התירוצים. ממשלת ישראל, שהיא הנחקרת הראשית בוועדת החקירה הממלכתית, מנסה למנות את חוקריה. הדרך היחידה להגיע אל האמת הצרופה, הקשה, הכואבת במלוא מערומיה, היא אך ורק באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. זהו גוף שאינו תלוי באיש, עם סמכויות רחבות מאוד. לא כפוף לפוליטיקאים, אלא אך ורק למצפון.

הניסיון הפאתטי לשנות את שם המלחמה הוא עוד שלב במנגנון ההכחשה וההסתרה. כך בורחים מאחריות, כך מכחישים את המציאות וכך מכתיבים נרטיבים.

במקום לחבק את המשפחות ששילמו את היקר מכול, מסיתים נגדם, מכפישים, מקדשים עליהם מלחמה באמצעות "הטקסים", הדהוד התעמולה הממשלתית, מחיקה שיטתית של ערך הנשיאה באחריות. כשנשיא ארצות הברית הכריז על סיום המלחמה, ראש הממשלה שלנו התחיל במלחמת ההישרדות הפוליטית והאישית שלו ושל ממשלתו.

מי שחושב שאפשר לסגור את הדלת בפני החטופים, ההרוגים, הנרצחים, היישובים הנטושים ואלפי הפצועים בגוף ונפש - טועה טעות מרה וקשה. הדלת הזאת תיפתח גם אם נצטרך לפרוץ אותה.

אנחנו לא נאפשר למחוק את היום המר הזה מהזיכרון הלאומי ומהתודעה הקולקטיבית. זה לא עוד פרק בהיסטוריה, היום הזה מסמל את הכישלון המוסרי, המנהיגותי והניהולי ומבטא יותר מכל אוזלת יד, רשלנות פושעת ואת הקריסה של סולם הערכים בימים שלפני כן.

אני מביט בתמונותיו של אלרואי ותוהה, מה הוא אומר לנו עלינו? מה הוא מצפה מאיתנו? מה הוא מספר אודותינו?

מועצת אוקטובר לא תחריש ולא תשתוק. מיליוני אזרחים דורשים תשובות ודורשים את כל האמת. זה לא רק מאבק על חקירה, זהו מאבק על הזכות לחיות במדינה מתוקנת, הראויה להקרבתם של אלה שמסרו נפשם וחייהם עליה. הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא תחילתו של התיקון לשבר והמרפא למשבר.

את אלרואי איבדנו. אבל אני וחבריי לא נוותר עד שהאמת לאמיתה והצדק המוחלט יצאו לאור.

>>> רפי בן שטרית הוא אביו של אלרואי ז"ל, שנפל בקרב במוצב נחל עוז, וממייסדי "מועצת אוקטובר"