ישראל נגררת לשלב ב' בניגוד לאינטרסים שלה

ראש הממשלה המריא למיאמי לקראת הפגישה עם טראמפ, ביקור שישפיע על מצבה של ישראל באזור, כאשר כל זירות הלחימה - עזה, סוריה, לבנון ואיראן - פתוחות ולא יציבות. ערב הפסגה ניכרים פערים באינטרסים של ישראל וארצות הברית, בעיקר בהעדפת ממשל טראמפ את ציר טורקיה-קטאר, אותו הוא רואה כחלק מהפתרון בזירת עזה ובזירה הסורית. בראיית ישראל, ציר האחים המוסלמים בהובלת טורקיה וקטאר הוא בעיה אסטרטגית חמורה. היעדרותו של רון דרמר מצוות הכנת הביקור ניכרת, האיש שהוביל את הקשר עם הבית הלבן בעשור האחרון. בניתוח הציפיות וההשלכות של המפגש נכון לבחון אותו בציפיות של כל אחד מהמנהיגים מהמפגש.

חזון טראמפ לעזה: שלב ב' וכוחות טורקיים

הזירה המרכזית מבחינת טראמפ היא עזה. טראמפ זקוק להישג כמשכין שלום עולמי; בינתיים ההצלחות לא דרמטיות, גם השחרור של החטופים שהוא השיג הוא הישג אדיר לישראל. בעזה הוא שם את כל יוקרתו האישית, הוא חייב להראות לכולם התקדמות ובראייתו הוא לא ייתן לא לישראל ולא לחמאס לחבל בהתקדמות הזו. לכן, טראמפ ידרוש מנתניהו להתקדם בהסכם ולעבור לשלב ב'. הסכמה על מעבר לשלב ב' כוללת נסיגה ישראלית על פי ההסכם לקו הכתום, פריסת כוחות הייצוב בכל רצועת עזה, ייתכן גם כוחות טורקיים, ותחילת פרויקטים של שיקום באזור רפיח. בנוסף, מדובר על הקמת מועצת השלום בראשותו, ותחילת תהליך של בניית ממשלת טכנוקרטים שתחליף את ממשלת חמאס. חמאס מעוניין להמשיך לשלב ב' שכן הוא מקבל גם נסיגה ישראלית, וגם מחזק את כוחו ונשאר שולט ביד רמה ברצועת עזה בחודשים הקרובים.

טראמפ מינה את הגנרל ג'ספר (Jasper), מפקד הכוחות המיוחדים בסנטקום, כמפקד כוח הייצוב והוא מתכוון במהלך חודש ינואר להכריז בטקס רב רושם על תחילת מימוש שלב ב' ופריסת כוח הייצוב בשטח. הכוח הזה, שיכלול גם כוחות טורקיים להערכתי, יתפרס ברחובות ויאכוף סדר וניקיון, יקבל אחריות לסיוע ההומניטרי ויתחיל לפנות הריסות, ובעצם יתחיל להפגין משילות ברחבי רצועת עזה במקום כוחות חמאס. לגבי פירוק חמאס, הכוח יתחיל לאתר מחסנים ותשתיות של ארגון הטרור ולפחות למראית עין יתחיל להחרים אותם. להערכתי כוח טורקי כזה שיפעל בחלק המערבי לא באמת יפרק את חמאס אלא בקריצה ו"דלת מסתובבת" של מראית עין של פירוק, כשבעצם האינטרס המרכזי שלו ושל קטאר הוא לשמור על האינטרסים של חמאס ברצועה ביום שאחרי.

נתניהו רוצה שגם הסוגיה האיראנית והסוגיה הלבנונית והסורית יהיו חלק מהמפגש, ולחזור לישראל מהפסגה ולומר לציבור הישראלי כי אכן מתקדמים לשלב ב' בעזה על פי ההסכם, לקראת פירוק חמאס וכשאנחנו עדיין שולטים בשטח גדול בעזה. הוא שואף להציג הסכמות אסטרטגיות עם ממשל טראמפ בהקשר הלבנוני, הסורי ומול האויב המרכזי איראן. האמריקנים מנסים לפרק את המכשולים לקראת שלב ב' וסיכום הכוחות שיגיעו להתפרס ברצועת עזה כחלק מכוח הייצוב. הבעיה שבינתיים חלק גדול מהמדינות לא מוכנות להתעמת עם חמאס מלבד הטורקים, שרואים כאן הזדמנות להשפעה והגמוניה מזרח-תיכונית כמעצמה שמתחזקת. הממשל חושש שישראל מנסה לחבל ביישום השלבים הבאים של ההסכם, ומאוד כעסו על חיסול ראאד סעד, ושמו מגבלות ברורות לישראל בנושא תקריות האש סביב הקו הצהוב. גם עסקת הגז שנחתמה בין ישראל למצרים היא בלחץ אמריקני כדי לקרב בין הצדדים לקראת יישום שלב ב', שכן למצרים יהיה תפקיד משמעותי בשיקום הרצועה, כולל פתיחת מעבר רפיח ועוד.

הזווית האיראנית והזירות האזוריות

ממשל טראמפ וישראל הגיעו למסקנה אחרי מבצע "עם כלביא" כי בלי הפלת המשטר באיראן לא נצליח להגיע לשינוי במזרח התיכון ולמנוע בנייה מחדש של ציר איראני. יש תיאום מודיעיני מלא והבנה ברורה שהאיראנים קיבלו החלטה לשקם את הציר ואת שלוחיהם, בעיקר חיזבאללה, ולשקם את תוכנית הגרעין כולל גיוס מדעני גרעין, למרות הפגיעה המשמעותית בה. חזונו של סולימאני על "טבעת אש" מסביב לישראל חי ונושם, והאיראנים החלו בשיקום מערך הטילים הבליסטיים וברכישת מערך הגנה אווירית חדש מסין. סביבת נתניהו דואגת לייצר תחושת הסלמה אפשרית מיידית מול איראן כמסר ברור לממשל טראמפ שצריך להגיע להבנות ברורות בעניין, וגם כדי להסב את תשומת הלב מסוגיות פנים על סדר היום כמו חוק ההשתמטות ו"קטארגייט". למעשה, אין באמת סימנים לכך שאיראן במצבה מתכננת מתקפה על ישראל. נתניהו ירצה להגיע לתיאום קריטי עם טראמפ, שבמידה והשיחות להסכם גרעין חדש לא יבשילו לכדי הסכם כולל בסוגיית הטילים הבליסטיים עד לאביב, יהיה תיאום אינטימי ומחויבות של טראמפ לתקיפה משולבת מסיבית של ישראל וארצות הברית להפלת המשטר. כדאי לשים לב לשני גורמים בלו"ז האמריקני: המונדיאל בארצות הברית ביוני 2026 ובחירות האמצע לקונגרס בנובמבר 2026.

בזירה הסורית, בעקבות אירועי הטבח בא-סווידא ולמרות הביקור המוצלח של א-שרע בוושינגטון, בישראל מבינים שבמציאות השברירית בסוריה אי אפשר לסמוך על הנשיא הסורי ולא בשלה העת להסכם ביטחוני איתו. א-שרע מתמודד עם אופוזיציה סונית קיצונית, צורך להשתלט על חלקי המדינה ולהגיע להבנות עם המיעוטים (כורדים, עלווים, דרוזים), ובניית הצבא מחדש. האמריקנים תומכים בסיוע טורקי לא-שרע, אך מבחינת ישראל מעורבות טורקית בגולן היא קו אדום. טראמפ יבקש מישראל לאפשר לא-שרע לבסס את שלטונו וללכת להסכם הפרדה משופר. בסוגיה הלבנונית, נתניהו רואה שצבא לבנון לא מצליח לפרק את חיזבאללה מדרום לליטני, ולכן יבקש מטראמפ שישראל תמשיך להחזיק ברצועה בשטח הלבנוני עם חמש נקודות שולטות ולאפשר המשך חופש פעולה של צה"ל אל מול הפרות חיזבאללה. בישראל מבינים שהצבא הלבנוני צריך זמן נוסף, תחת איום ישראלי לימי קרב בתיאום עם ממשל טראמפ כדי לעצור את שיקום חיזבאללה.

צומת החלטות אסטרטגי

המפגש בין המנהיגים הוא צומת חשוב ביכולת של ישראל למנף את הישגי המלחמה. דרושה מנהיגות אמיצה שתדע לקבל החלטות מדיניות לייצור מציאות אזורית טובה יותר לביטחון הלאומי של ישראל עם ארצות הברית והציר הסוני המתון. העדפת ציר "האחים המוסלמים" בהובלת טורקיה וקטאר טומנת בחובה סיכונים חמורים לישראל. הכישלון של ישראל בניהול האסטרטגי של המערכה למעלה משנתיים, היעדר יוזמה ובריחה מהחלטות לגבי אלטרנטיבה לחמאס, יוצרים מצב שישראל מקבלת תכתיבים מארצות הברית לגבי עתיד עזה בניגוד לאינטרסים שלה. קיימים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת לפרק את חמאס ולמנוע את המשך שלטונו – מטרות שעבורן יצאנו למלחמה ומהוות מחויבות מוסרית לתושבי העוטף.

>>> קובי מרום הוא אל"ם במיל', מומחה לביטחון לאומי ולזירה הצפונית