מה גרם לנתניהו להתחרט ברגע האחרון – ומה סיכויי החנינה

מבחינה ציבורית, בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו התקבלה כהפתעה מוחלטת. אחרי פניית נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, תדרכו בסביבת נתניהו שהוא בכלל לא מעוניין בחנינה, שכן לא עבר שום עבירה. בבית הנשיא, לעומת זאת, לא הופתעו. אם במקרה אתם מאלה שחושבים שבקשת נתניהו הוגשה בלי עבודת הכנה מוקדמת משמעותית של אנשיו – יש לי בית על הירח למכור לכם, כפי שאמר פעם בצלאל סמוטריץ' בהקשר אחר.

נתניהו ידע היטב שהנשיא יצחק הרצוג מוכן להשתמש בכלי החנינה לטובת האינטרס הלאומי, כפי שהרצוג תופס אותו – עצירת הקרע הפנימי. אותו קרע נוראי, שלדעת רבים הביא עלינו את אסון 7 באוקטובר. בשנתיים האחרונות שמע הרצוג שוב ושוב ממשפחות שכולות שיש להן רק בקשה אחת – די למלחמות הפנימיות, שנהיה ראויים לנופלים.

מי שהקשיב להרצוג גם יכול היה להבין זאת לבד. הרצוג הרי יכול היה לומר לטראמפ שחנינה ניתנת במדינת ישראל רק אחרי הרשעה. הכללים הבסיסיים האלה אף מופיעים בפרסומים רשמיים. אבל הרצוג כמעט התחנן שנתניהו יגיש בעצמו את הבקשה.

הרצוג נכון ללכת כלפי נתניהו כברת דרך עצומה – הוא לא דורש הודאה באשמה, לא חרטה וגם לא פרישה מהחיים הפוליטיים – כל מה שהיה מצופה שיהיה חלק ממהלך כזה. הרצוג רוצה דבר אחד: שנתניהו יפסיק ללבות ריב ומדון, ויעלה את החברה הישראלית על מסלול הפיוס הלאומי. גם אם יבקש הליכה לבחירות כדי לקבל את אמון העם, זה כבר יהיה במועד חסר משמעות מבחינת נתניהו.

לקריאת הבקשה המלאה של רה"מ ועורך דינו לחצו כאן

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

ראש הממשלה גם רמז שזו העסקה המדוברת כשכתב בבקשת החנינה שסיום המשפט יאפשר לו להתפנות לאיחוי הקרע בעם ולטיפול ברפורמה המשפטית ובחוקי התקשורת. במילים אחרות, מי שהטריף ומטריף את החברה הישראלית עד כדי סיכון אסטרטגי, מוכן עכשיו להשיב את הסדר על כנו בתמורה לעצירת המשפט. נשמע דמיוני, אבל זו העסקה שעל הפרק.

יש רק בעיה אחת – קוראים לה בנימין נתניהו. אדם שמבקש חנינה, שרוצה שיסלחו לו ויאפשרו לו לצאת לדרך חדשה, צריך לשכנע ברצינות כוונותיו. להראות איזושהי הפנמה, נכונות לתקן. דעתי האישית היא שאין זה ראוי לסחור ברפורמות תמורת חנינה, תהא דעתי עליהן אשר תהא. חנינה אמורה להיות עניין אישי. אגב, זה לב תיקי האלפים – שימוש בחקיקה וברגולציה לטובת היענות חיובית של כלי תקשורת לבקשות נתניהו. עצם הניסיון לחלץ חנינה תמורת ריכוך החקיקה או עצירתה מראה שנתניהו לא הפנים דבר – הוא משתמש במעשה השלטוני כסחורה אישית שלו.

אבל זה לא לב העניין. אפילו השבוע, אחרי הגשת הבקשה, נתניהו עשה בדיוק ההפך – הוא שלח את אנשיו לתדרך שלא יודה בכלום ושמי שצריכה חנינה היא בכלל מערכת המשפט. הוא קידם את חוק התקשורת במסלול עוקף בכנסת (שר התקשורת שלמה קרעי העיד שזו הייתה החלטה של ראש הממשלה), הוא ממשיך לדחוף את החקיקה לריסוק תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וכמובן השתלח בתובעת במשפטו ("את צריכה להתבייש, שיקרתם לכל אורך הדרך" ועוד).

כל זה קרה רגע אחרי שפנה לנשיא וביקש חנינה בשביל לקדם אחדות בעם. מי שרוצה אחדות בעם מתחיל אתמול, בדיוק כמו שהרבנים יכלו לקרוא לגיוס כבר במהלך המלחמה, כשהחיילים שלנו קרסו, אבל הם סירבו לעשות זאת עד שיקבלו את חוק הפטור שהם רוצים. מי שרוצה להניע תהליך – עושה זאת באופן מיידי. לא מתנה את זה בשום דבר אחר. ראש ממשלת ישראל אחרי 7 באוקטובר היה צריך לפעול לאיחוי הקרעים בגלל מה שעברנו כאן, ולא כדי לקבל חנינה.

הרצוג בדילמה: הוא מעוניין לקדם מהלך שלשיטתו יוציא את המדינה מהבוץ, אבל נתניהו עצמו הופך את זה לבלתי אפשרי. איך אפשר לתת חנינה למי שכנראה כבר לא יכול אחרת? קשה מאוד. אילו ערובות יש להרצוג שנתניהו יעמוד בזה, בהתחשב בעברו המפוקפק במילוי הסכמים (ד"ש לבני גנץ)? הרצוג יכול לדרוש חנינה על תנאי או איזשהו מודל ביניים, אבל הסוסים כבר יברחו מהאורווה. שום דבר בהתנהלות של נתניהו 2025, והאנשים שמקיפים אותו, לא מעיד שיש לו איזשהו רצון אמיתי לפיוס.

החשש שהרצוג ייסוג הוביל את נתניהו לנסות לערב השבוע שוב את טראמפ בסוגיית החנינה. עוד ערבוב בעייתי בין אישי ללאומי. לפי ברק רביד, החלק הראשון בשיחה עסק בחנינה, והחלק השני בעזה ובסוריה – שכל אחד יבוא קצת לקראת השני.

מצידו, הרצוג באמת ישמח לרצות גם את הנשיא טראמפ – אף אחד לא רוצה להיות בצד הרע של האיש החזק בעולם. אגב, את בקשת החנינה שלח טראמפ עם ג'ארד קושנר והשגריר מייק האקבי לארץ, כשהנשיא היה בכלל באפריקה. מי שמסר את המכתב בסופו של דבר היה עוזרו של קושנר.

ומילה על חוק הגיוס – הצהרת חוק הפטור מגיוס נדחתה השבוע כי נתניהו לא רצה לדבר לפני נפתלי בנט. הוא ידע שיפרקו את הטענות שלו על חוק הפטור בזו אחר זו. סביר להניח שהוא עוד ימצא את הרגע לשלם את דמי הרצינות האלה לחרדים, אבל הסיפור הזה מלמד שהשת"פ עם החרדים הוא הבטן הרכה של נתניהו. כמה יסכים לספוג תמורת השותפות הקואליציוניות שלו בשנת בחירות? נדע בקרוב מאוד.