הקוסם מארץ עוץ התגלה כאיש הפח

המונח "ביביסטים" נטמע בחברה הישראלית לפני כעשור. עומק החקירה בתיקי האלפים היה כגודל הזעקה. "לא יהיה כלום כי אין כלום", אמר נתניהו בכל הכוח ואז רק הגביר והגביר. עם הגשת כתבי האישום נגדו, אמר: "תופרים כאן תיקים. הכול יתפורר,. לאירוע המכונן בבית המשפט המחוזי הגיע קהל מעודדים כמירי רגב, ישראל כ"ץ, אמיר אוחנה, ניר ברקת ועוד. בתמונה המפורסמת רואים את כולם שם עוטים מסכות - יותר בגלל הקורונה ופחות בגלל הבושה. הם האמינו שצריך לחזק את הבוס. ואם גם "הביביסטים" חושבים כך, זה לא יזיק. להפך, זה יעזור גם בבחירות.

ואחרי כל זה, אני עודני טוען שהכינוי "ביביסט" למי שתומך בנתניהו הוא כינוי שנועד להקטין ולהעליב. כאילו "ביביסט" הוא אדם רפה שכל, אדם שתומך בנתניהו על אוטומט. אבל עכשיו מתברר לי שנתניהו עצמו בעצם שותף לזלזול בתומכיו. הרי הביביסטים נלחמו את מלחמתו כדי להוכיח לבית המשפט את חפותו. נתניהו אמר להם (ולנו) ששמונה שנים הוא חיכה לרגע הזה. הללו האמינו וחיזקו את ידו. עכשיו נתניהו מצפה שהאוטומטים/הביביסטים יתמכו על-מלא בשינוי הכיוון. פתאום, בן לילה, יוצא מכתב בן 111 עמודים, עוד מכתב בחתימתו ואפילו סרטון מטעמו שאומר למעשה: "באימא שלכם, עזבו אתכם ממשפט. אין לי זמן לזה וטראמפ מחכה לי".

עכשיו באים?

במכתב נתניהו מתגאה (בצדק) בשורה של מבצעים מוצלחים כמו "עם כלביא" וגם מנכס לעצמו את נפילת משטר אסד. את 7 באוקטובר לא תמצאו שם. זהו,עכשיו מתחיל קמפיין החנינה. האיש שכל כך חיכה למשפט מבקש פתאום לבטל אותו. נתניהו מצפה ש"הביביסט המצוי" יתיישר בהתאם, כפי שמיהרה לעשות רגב ואחרים. דווקא חברת הכנסת טלי גוטליב התלהבה הרבה פחות. היא לא העזה לומר שהמלך עירום, אבל די בטענתה שזו בקשה "משפילה ומכאיבה" כדי למצוא את ההבדלים.

השימוש הציני שנתניהו עושה בתומכיו אינו מסתיים כאן. "החנינה תאפשר לו לפעול לאיחוי הקרעים בחברה", כך נכתב בבקשה לנשיא. הווה אומר: הרפורמה המשפטית וחוקי התקשורת של השר שלמה קרעי שקורעים את העם, הם סתם, בגלל המשפט. תנו לו חנינה ונתניהו, כמו שאומרים בשכונה, "יבוא בטוב". הבריונים שלו לא באמת התכוונו לשנות. גם לא ללכת מכות.

האיש החזק שמסוגל להילחם על הצדק שלו, שהצטייד בחוות דעת של עו"ד יעקב ווינרוט ז"ל, לפיה מותר לקבל מתנות מחברים, שמסוגל לנהל מדינה (ולהציל אותה כלשונו) בד בבד עם ניהול המשפט, הציג עצמו כקוסם. מנהיג "מליגה אחרת" העומד בכל הלחצים. אבל כעת מתברר שנתניהו למעשה דומה יותר לאותו בריון, חוטב העצים שהקוסם מארץ עוץ הפך ל-איש הפח. "תנו לי לב", התחנן איש הפח, כדי שיוכל להרגיש את כולם ולהיות טוב לכולם. הקוסם מהפנטזיה משנת 1900 הונה את כולם. הקוסם(?) נתניהו שלף את הטריק שאפילו בפנטזיות עוד לא הכירו: "תנו לי חנינה כי המהלכים הפליליים פוגעים באינטרס של מדינת ישראל". עכשיו באים? אחרי שהודעת שהכרעת את חמאס ואת איראן? אחרי שרוב חטופינו אינם עוד בשבי חמאס? דווקא לקראת סיום חקירתך הנגדית בבית המשפט? מדוע הפסקת ההליכים נגדך הינה לגיטימית בעוד שמראש הממשלה דאז אהוד אולמרט דרשת להתפטר כי הוא איבד את הלגיטימיות הציבורית שלו? האם יהיה זה ראוי שמצד אחד מבטלים את המשפט שלך ומצד שני את טענתך שהפרקליטות "תופרת תיקים" תשאיר באוויר?

נתניהו רוצה חנינה, אבל בלי הכתם של "עבריין"

במשפט דרעי (שכזכור הורשע) קבעו השופטים שהאינטרס הציבורי הוא דווקא החלת החוק ואפילו החמרה עם אנשי ציבור. גם לאולמרט שנפל מאיגרא רמה זה לא עזר. אינטרסים אישיים לחוד ואינטרס ציבורי לחוד. בשביל זה יש חוק.

רבים חושבים שמהלך החנינה נתפר מראש. ברדוגו מגיע לנשיא הרצוג בחודש אוגוסט ונוזף בו לאחר שהאחרון אמר: "זה תהליך שיש להתייחס אליו בכובד ראש ובכלל, צריכים לנהל משא ומתן על עסקת טיעון". הרצוג לא דיבר אז על חנינה אלא על עסקת טיעון! בהמשך הנשיא טראמפ נואם בכנסת ולבקשת המקורבים קורא לחון את הנאשם. ויש גם מכתב - למי שפספס. אגב, נשיא אחר, הנשיא בדימוס אהרן ברק, ניסה בעבר אף הוא לתווך. לא לחנינה - אלא לעסקה. עסקה היא דבר דו-צדדי. וזה מאותו ברק שבפרשת קו 300 היה בדעת מיעוט כשטען שאין דבר כזה, חנינה ללא משפט.

הנשיא הרצוג יתקשה לדעתי "לשמור על נתניהו מאוחדת", כפי שפעם בטעות פרוידיאנית קרא לו בטלוויזיה. רוצה חנינה? לכול הפחות תודה באשמה, קח אחריות או שניהם. אלה דרישות שלטעמי נתניהו יתקשה לעמוד בהן. האיש שכה חושש משר ההיסטוריה, לא ייתן שלצד שמו בוויקיפדיה ייכתב "ראש ממשלה. עבריין". מבחינתו, עדיף: כיהן בתפקיד למעלה מ-5,000 ימים. אבי מלחמת התקומה".

האיש שסירב להתכופף נשבר

רבים מחבריי טוענים שזה ספין פוליטי. אם מהלך החנינה יצליח - נתניהו הרוויח. ואם לא יצליח, קרב הדה-לגיטימציה יתדלק את "הבייס" לקראת הבחירות – מערכת המשפט, הפרקליטות וגם נשיא שפן, שלא לומר שמאלן. אני לא שותף להנחה הזו. עצם הבקשה היא סדק בשריון הכול-יכול של נתניהו. היא מציגה אותו כחלש מול מנגנוני החושך בפרקליטות וכמי שלוקח את "הביביסטים" שנלחמו בהם כמובנים מאליהם.

הייתכן שנתניהו ביקש להפסיק את משפטו ללא תמורה רק כנקודת פתיחה לעסקה האמיתית: חנינה תמורת תפוגה? דהיינו, קביעת מועד לסיום הקריירה הפוליטית? לדעתי זה תסריט ריאלי יותר. תפוס כפי יכולתך. באין הודאה באשמה ובאין קלון, הכול פתוח בעולם: להרצאות ולחברות בדירקטוריון.

אני זוכר את נתניהו כלוחם נחוש ולעיתים עקשן ועל כך הערצתי אליו. הוא הצליח לעשות קאמבק פוליטי אחרי התבוסה לאהוד ברק ויתרה מכך - לחזור להיות ראש ממשלה אחרי שהוביל את מפלגתו לשפל היסטורי של 12 מנדטים. כשסיימתי לעבוד איתו, נתניהו כתב לי בהקדשתו: "על מסירותך, יושרך וסירובך להתכופף". עכשיו כבר אי אפשר להתעלם מהשאלה: האם נתניהו אינו יכול עוד להילחם? האם החליט "להתכופף"? אני סבור שכן. ומה יגידו תומכיו האוטומטיים? האם האיש שהאמין שהתיקים יקרסו, קרס בעצמו? על זה כבר נאמר: "מה? מה פתאום".