כ"ץ מצא את האשם במלחמה: מפקד גלי צה"ל

איפה התקלות בהודעת שר הביטחון ישראל כ"ץ על כוונתו לסגור את תחנת גלי צה"ל?

1. "שר הביטחון ישראל כ"ץ יגיש בקרוב הצעת החלטה לאישור הממשלה לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, וזאת בהתאם להליך המקובל": הפרשנות המשפטית שעליה הוא נסמך, כאילו מספיקה כאן החלטת ממשלה, היא שגויה. עמדה זו נסמכת על חוות דעת ישנה של המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, שקובעת שהואיל ואם אין חוק מסמיך שהקים את גל"צ, הרי שאפשר גם לסגור אותה בהחלטת ממשלה. אבל כבר אז עמדת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבעה ש"דרך המלך לסגירת התחנה היא בחקיקה ראשית".
   
   פרשנות זו לא מתיישבת עם הוראות סעיף 88 לחוק השידור הציבורי, תשע"ד - 2014, המסדיר במפורש את מערכת היחסים בין תחנת גלי צה"ל לבין תאגיד השידור הציבורי, וקובע מנגנון ברור של חלוקת סמכויות: שר הביטחון מוסמך לקבוע מהן "תוכניות צבאיות", ורק לגביהן יש לו סמכות פיקוח. כל יתר התוכניות, שלא סווגו במפורש כתוכניות צבאיות, מצויות באחריות מועצת תאגיד השידור הציבורי. טענת הוועדה שאין לגלי צה"ל חוק מסמיך, ולפיכך ממילא אין לה סמכות לשדר חדשות, איננה עומדת אם קוראים את סעיף 88 לחוק התאגיד המניח קיומה של סמכות כזאת. משמעות הדבר היא ששידורי החדשות, האקטואליה והראיונות הפוליטיים של גלי צה"ל, שמעולם לא הוגדרו כתוכניות צבאיות, נמצאים כיום מחוץ לסמכותו של שר הביטחון. לכן, החלטה לבטל או לסגור אותם היא שינוי במתחם הסמכויות שנקבע בחוק, המצריך תיקון חקיקה מפורש.
   
   יתרה מזאת, סגירת גלי צה"ל היא למעשה מחיקת חצי משוק הרדיו הציבורי החדשותי בישראל, כלומר צמצום ופגיעה בחופש הביטוי והעיתונות - ובזכויות יסוד במדינת ישראל מותר לפגוע רק בחוק. מכיוון שמדובר בהחלטה עקרונית וחשובה, שהשפעתה רחבה על ציבורים רחבים ועל מאות אלפי מאזינים בכל רגע נתון, מדובר בהחלטה מהסוג שנקרא "הסדרים ראשוניים", שאותם קובעים בכנסת.
   
   ובכלל, באיזו ממשלה בכלל תתקבל ההחלטה? בממשלה שהעומד בראשה לא יכול בכלל לעסוק בענייני שוק התקשורת בגלל הסדר ניגוד העניינים שלו? 
   
   
   לסיכום, נדרשת כאן חקיקה ראשית. לדעתי, הסיכוי שבג"ץ יפסול החלטת ממשלה לסגירת גלצ הוא גבוה, ואז השאלה היא אם כל הרעש הזה לא מיועד רק כדי להרוויח רווח פוליטי כפול - גם להעמיד את התחנה על הברכיים, וגם לקרוץ אל הבייס ולהכריז: "בג"ץ הוא האשם".
2. "צוות היישום יעסוק בשימור פעילותה של תחנת גלגלצ, תוך שמירה על צביונה ואופייה - לרבות חיזוק העלאת המודעות לזהירות בדרכים, בהתאם לייעודה המקורי": אם הנימוק להוצאת גלי צה"ל מהצבא הוא היעדר זיקה ישירה למשימות צה"ל, הרי שגלגלצ – תחנה מוזיקלית-תרבותית נטו - היא הביטוי המובהק ביותר לחוסר זיקה כזה. ממתי מודעות לצורך להילחם בתאונות דרכים היא תפקיד של הצבא? ההפרדה בין שתי התחנות משאירה על כנה את ההיברידיות המבנית שאותו השר מבקש לבטל, אך רק באופן סלקטיבי.
3. גלי צה"ל הוקמה על ידי ממשלת ישראל כתחנה צבאית כדי שתשמש כפה ואוזן לחיילי צה"ל ומשפחותיהם - ולא כבמה להשמעת דעות שרבות מהן תוקפות את צה"ל וחיילי צה"ל עצמם... המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל, בעל כורחו, בשיח הפוליטי ופוגע פגיעה קשה במעמדו כצבא העם ובאופיו הממלכתי... בשנתיים האחרונות, לאורך המלחמה, חיילים ואזרחים רבים, ובכללם גם בני משפחות שכולות, התלוננו פעמים רבות שהם מרגישים כי התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה והמורל, וחמור מכך, אויבינו מפרשים את המסרים האלה כמסרים שמועברים על ידי צה"ל":
   
   השר מבסס את הנימוק לסגירת התחנה על כך שהתחנה "פוגעת במורל העם" ו"קורעת את הצבא מבפנים". אבל, אם הקריטריון לביטול כלי תקשורת הוא ההשפעה השלילית של תכני אקטואליה על הלכידות החברתית, אזי מחר בבוקר אפשר יהיה לטעון טענה דומה גם כלפי שידור מהדורות החדשות של תאגיד השידור הציבורי. אולי מוטב לשדר רק את מהדורות החדשות של תחנת גלי ישראל ודומותיה? האם כל ממשלה תוכל להגדיר את עצמה כשומרת הלכידות הלאומית ובשם כך לצמצם חופש עיתונות?
   
   אין גם שום קשר בין הטענות של השר לממצאים של הסקר שהוועדה שהוא עצמו מינה. לפי הנתונים של הסקר שמופיע בדוח הוועדה בכל חתכי האוכלוסייה (למעט אלו שאינם מאזינים ממילא לגלצ), יותר נשאלים השיבו שהשידורים מחזקים את חיילי צה"ל בזמן לחימה במידה רבה או רבה מאוד מאשר אלו שהשיבו כי הם אינם מחזקים כלל או מחזקים במידה מועטה. ביחס לרמת מקצועיות שידורי התחנה, 41% מהאוכלוסייה הכללית חושבת שהשידורים מקצועיים או מקצועיים מאוד לעומת 16% החושבים שהשידורים אינם מקצועיים כלל או מקצועיים במידה מועטה. ביחס למאפיין "ייצוג מגוון דעות", אם מסתכלים על כלל חתכי המדגם זה בערך חצי וחצי. אז מה עושים כשרוב האוכלוסיה חושבת שמדובר בתחנה מקצועית וצריך לטפל בעניין המגוון? מגוונים! אבל זה לא מה שהשר בחר לעשות - במקום לגוון הוא רוצה להשתיק.
4. "לאורך עשרות השנים האחרונות, החל משנות ה-50 ועד לימינו, נבחנו על ידי שרי ביטחון ורמטכ"לים רבים אפשרויות שונות לסגירת התחנה, להוצאתה ממערכת הביטחון, להפרטתה או לסגירת מחלקת האקטואליה, אך שום תהליך לא הבשיל לכדי ביצוע": ובכן, זה לא נכון. שתי הוועדות האחרונות שמונו לבדיקת תחנת גלי צה"ל הן ועדת זמיר, בראשות מי שהיום הוא הרמטכ"ל אייל זמיר, שקבעה שאין לסגור את התחנה אלא לחזק את הפיקוח עליה ואת הגיוון האנושי והתוכני בה - מה שמתבצע בימים האלה בפועל. לכן, גם הטענה ששום תהליך לא הבשיל לידי ביצוע היא לא נכונה; והוועדה שהשר עצמו מינה והגישה את המלצותיה לפני כמה שבועות - והיא מציעה שתי חלופות, שאחת מהן היא סגירת התחנה אבל השנייה היא שינוי מבני בה - שוב, ללא שהיתה שהות ליצור תהליך של ביצוע. האם המטרה סומנה מראש?

לסיכום, אכן, הפעלת תחנת רדיו אזרחית על ידי הצבא היא אנומליה שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם. אבל התחושה החמצמצה היא של סימון המטרה - להשתיק כלי תקשורת שלא מתיישר עם הממשלה. הרי אם גלצ הייתה ערוץ 14 וגלי ישראל, הדבר לא היה עולה בכלל. ועוד - האם זה הדבר שצריך להעסיק עכשיו את שר הביטחון כחלק מלקחי המלחמה? האם מפקד גלי צה"ל הוא זה שצריך ללכת בגלל המלחמה וכל שאר האחראים נשארים בתפקידם? כמה נוח לירות בשליח - מצד אחד מרחיקים ועדת חקירה ממלכתית ומצד שני כבר מסמנים את האשמים.

דרך המלך שנדרשת כאן היא לעבוד על תזכיר חוק שיטפל בשוק הרדיו כולו, ובכלל זה גם גלי צה"ל וגם הרדיו האזורי. סגירת גלצ ובמקביל מתן מתנות לא ראויות לבעלי תחנות הרדיו האזוריות, מלמדות על פוליטיזציה של אסדרת התקשורת בישראל, ולא על תיקונים ענייניים.

>>> ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה