הסכם עם סוריה הוא הנשק החשוב ביותר נגד חיזבאללה

למרות התפיסה שהמלחמה הסתיימה, ישראל נותרה עם שבע זירות פתוחות - עזה, לבנון, איראן, עיראק, תימן, יהודה ושומרון וסוריה. מהלכי ישראל בזירה הסורית הפוכים ב-180 מעלות ממדיניות מנהיגי המחנה המתון במזרח התיכון והמערכת הבין-לאומית, בהובלת הנשיא דונלד טראמפ. חמור מכך, הם פוגעים בקידום האינטרסים הביטחוניים של ישראל עצמה, שבמקום למצות הזדמנויות היסטוריות מייצרת אתגרים ואיומים מיותרים ועלולה לפתוח חזית מיותרת ברמת הגולן הסורית.

לפני כשבועיים ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור מתוקשר באזור החיץ ברמת הגולן, בהשתתפות כל ראשי מערכת הביטחון. בעצם הביקור, נתניהו שפך מים צוננים על מאמצי הנשיא טראמפ לקדם הסכם בין ישראל לסוריה, אותו קיווה הנשיא לסגור עוד בחודש ספטמבר, במהלך העצרת הכללית באו"ם. על פי המדווח, ההסכם לא הושג, בסופו של דבר, בעיקר בגלל התעקשות ישראל על שליטה ב"מסדרון" הומניטרי לדרוזים, בשטחה הריבוני של סוריה.

בעוד נשיא סוריה, אחמד א-שרע, מתקבל לפני כחודש לביקור היסטורי בבית הלבן בוושינגטון, ישראל נחושה להמשיך במדיניות כוחנית ומשגרת חיילים למעצר טרוריסטים בתוך שטח סוריה. ההיתקלות בבית ג'ן בסוריה, שבה נפצעו שישה חיילים, לא רק שהמחישה את פוטנציאל ההישאבות וההסתבכות שם, היא גררה גם תגובה פומבית נזעמת מהנשיא טראמפ, שקרא לישראל ולנתניהו בשיחת טלפון "לדבוק בדיאלוג עם סוריה ולא להפריע להתפתחות המדינה".

הפעילות בגולן הסורי מנוגדת לאינטרס הביטחוני

הנוכחות הצבאית של ישראל באזור החיץ בגולן ובכתר החרמון הסורי לא משרתת צורך ביטחוני הגנתי דחוף וחיוני, מגבירה את הנטל על חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, מקבעת את דימויה של ישראל בעיני מדינות המזרח התיכון כשחקן תוקפן המבקש להתפשט, ומסיטה את תשומת הלב לשאלת רמת הגולן. הסכמי ההפרדה שרקח הנרי קיסינג'ר ב-1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, שירתו היטב את ישראל ואפשרו לצה"ל להגן ביעילות על יישובי רמת הגולן, ולשמור את הגבול עם סוריה כאחד השקטים ביותר במשך חמישים שנה.

קו 1974 הוא קו עם יתרון טופוגרפי חשוב ומוגן היטב בתעלות נגד טנקים ובאמצעי תצפית ואש. אם צה"ל הפיק את לקחי 7 באוקטובר - הוא יוכל לעצור כל איום על הגולן. הסכם ביטחוני עם סוריה יבסס מחדש את הסכמי ההפרדה, ללא התעקשות סורית לנהל משא ומתן על הגולן כולו. בנוסף, משטר א-שרע מוכן להגביל הכנסת כוחות צבא ואמל"ח כבד לאזור דרום-סוריה, ולפעול שם נגד גורמי הטרור, שעלולים להציב איום על שטח ישראל. במקום חיילי צה"ל שירדפו אחרי מחבלים בסוריה יעשו זאת כוחות ביטחון הפנים של המשטר הסורי, שממילא מבקש לבסס משילות וריבונות בכל שטח המדינה.

הסכם עם סוריה יעמיד במבחן את משטר א-שרע בכל הקשור לסיכול איומי טרור נגד ישראל מצד אחד, ואת יכולתו לערוב לשלום המיעוטים, הדרוזים והכורדים, מצד שני. במסגרתו, ישראל תוכל גם להתעקש על מסדרון הומניטרי, לא טריטוריאלי, למרחב א-סווידא. כמובן שישראל תמיד יכולה לעבות את מערכי ההגנה על יישובי רמת הגולן בשטחה, ולהגיב משטחה נגד כל איום עליה ועל הדרוזים, כפי שעשתה, בעיקר מהאוויר, מאז תפס משטר א-שרע את השלטון.

כך הסכם עם א-שרע יחליש את חיזבאללה ויבלום את איראן

ברמה האסטרטגית, סגירת החזית הסורית בהסכם תפחית מהעול על המילואים, הפרוסים ביתר הזירות. הסכם יאפשר לישראל להתמקד בבלימת התעצמותו מחדש של חיזבאללה בלבנון, ובזירות בוערות בהרבה, בראשן עזה ואיראן. יתרה מכך, על בסיס ההסכם, ישראל תוכל לרתום את ארצות הברית והעולם כדי להגביר את הלחץ על סוריה ולבנון להסדיר את הגבול ביניהן, ולהשיב את אזור חוות שבעא לבעליהן הסורים. בכך, יישלל מחיזבאללה תירוץ מרכזי להמשך אחיזתו בנשק, ויגברו עליו הלחצים מבית להתפרק ממנו.

ההסכם עם סוריה צפוי לכלול סעיפים באשר למניעת התבססותה מחדש של איראן במדינה, ולחסימת גבול סוריה-לבנון להברחות נשק עבור חיזבאללה - משימות שמשטר א-שרע פועל לממש כבר בימים אלו, בהצלחה לא מבוטלת. מצד שני, עימות מתמשך בין ישראל לסוריה עלול לשחוק את המוטיבציה של א-שרע ולספק לאיראן סדק להיכנס דרכו. איראן וחיזבאללה מקוות כי א-שרע ייכשל וסוריה תשוב לכאוס ותתפרק, כדי שיוכלו לחזור ולהתבסס בה. לישראל אינטרס עמוק שזה לא יקרה, והיא צריכה להתיישר עם עמדת טראמפ והעולם הערבי המתון, ולתת הזדמנות למשטר א-שרע. אם המשטר בסוריה בכל זאת יאכזב וייכשל, ישראל תוכל לחזור ולפעול במדינה, ביתר לגיטימציה, כדי להבטיח שאינטרסיה נשמרים.

אחת הטענות הנפוצות בעולם הערבי, כולל בקרב ידידינו, שמקבלת תהודה גם בחוגים נרחבים בארצות הברית, היא שישראל פועלת להרחבת גבולותיה ("ישראל הגדולה") ושמדיניות הפעלת הכוח שלה תוקפנית ובלתי מבוקרת. הסגת כוחות צה"ל מסוריה במסגרת הסכם ביטחוני תאפשר לישראל להמחיש למדינות האזור כי אין בכוונתה להתפשט טריטוריאלית, וכי היא ממוקדת באינטרסים ביטחוניים בלבד.

ההסכם יאפשר לישראל להתחיל להתנער מהתדמית שדבקה בה, אותה אנו שומעים פעם אחר פעם בפגישות עם גורמים אזוריים, כמדינה "פרועה, החותרת, לצד איראן, לחוסר יציבות". יתרה מכך, ההסכם יזריק אנרגיה וייתן רוח גבית למאמצי טראמפ לקדם את תהליך הנורמליזציה באזור. בשורה התחתונה, הסכם עם סוריה, שארצות הברית רואה בו "פרי נמוך" שניתן לקטוף בקלות, מספק לישראל מקסימום רווחים במינימום מחירים. התעקשות להפוך את סוריה לאויבת ולרדוף אחרי כל מחבל בשטחה, מובילה את ישראל למתווה של LOSE-LOSE במקום אסטרטגיה עדיפה של WIN-WIN.

>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL

>>> אל"ם (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות ב-MIND ISRAEL