גיבוי חסר תקדים: טראמפ תמך בנתניהו אישית ובישראל אסטרטגית | הפרשנויות

ירון אברהם

אני לא בטוח שראש הממשלה בנימין נתניהו יכול היה לתסרט את מסיבת העיתונאים המאולתרת הזו יותר טוב, לפחות זו שמול המצלמות. קשה לדעת מה יהיה בחדר, אבל מול המצלמות היה צ'קליסט מצוין מבחינתו של ראש הממשלה, ומבחינת ישראל באופן ספציפי. גם בכל מה שקורה בנוגע לעזה, אמר הנשיא טראמפ בצורה ברורה - חמאס חייב להתפרק מנשקו. נכון, הוא לא מדבר על המעורבות שתהיה או לא תהיה של טורקיה ושל קטאר. הוא כן אומר שמבחינתו, ישראל צריכה לחתום על הסכם ביטחוני עם סוריה.

עמית סגל

אם שמעתם רעש בזמן מסיבת העיתונאים, זה פשוט היה התפוצצות של עוד בלון שניסה לטעון בתקופה האחרונה שיש פער אדיר בין טראמפ ובין נתניהו, בין ישראל ובין ארצות הברית, ועל כך שטראמפ מתכוון לוותר על פירוז חמאס. ישראל למעשה מקבלת 9 מ-10, נתניהו אפרופו החנינה מקבל 11 מ-10 ממה שהוא ציפה.

בכל מה שקשור לביטחון ישראל: אחד, אמר טראמפ, אין חיה כזאת שיקום עזה בלי פירוק חמאס. העיקרון הזה, ה-quid pro quo, הוא נשמר, וכל עוד העיקרון הזה נשמר, ואין שום סימן בגלוי שטראמפ מתכוון לסגת ממנו, אז ישראל לא נדרשת לסגת מהאזורים שהיא נמצאת בהם היום - 58 אחוזים כרגע משטחי הרצועה. שתיים, ואולי יותר חשוב, זה הנושא האיראני ששם נמצא גם האיום הקיומי. הנשיא טראמפ סוגר גם את הפער המצומצם בין ישראל לארצות הברית, כי הוא אומר: תראו, גם הטילים הבליסטיים, הפרויקט הלא-גרעיני, אני מחויב לאפשר לפחות תקיפה אם האיראנים מצטיידים בזה. זה מסר חשוב מאין כמותו, כי האיראנים רצו במסלול הזה. האמירה הזו היא דבר מאוד מאוד חשוב, אז זה היה הגרעין, עכשיו זה גם הנושא הבליסטי - בשורה מצוינת לכול ישראלי.

דפנה ליאל

הנשיא טראמפ ללא ספק מורח את נתניהו בדבש, גם בסופרלטיבים וגם בסוגיית החנינה. אני רואה פה בכל זאת כמה נקודות ששווה לשים אליהם לב: כמובן ההישג הגדול הוא בסוגיה האיראנית, למרות שגם שם הוא אומר שהוא מעדיף הסכם וגם לזה צריך לשים לב. אבל בשורה התחתונה, הוא נותן גיבוי לישראל באופן מלא.

גם בסוגיה העזתית, אני חושבת שזה מאוד חשוב שהוא חוזר על המחויבות שלו לפירוז חמאס. טראמפ הוא לא איש של פרטים, אז אנחנו לא יודעים איך זה יתבצע. אנחנו הרי לא מכירים שיש כרגע כוח שמוכן להיכנס ולפרז את חמאס, למעט אולי הטורקים. זה כבר מוביל אותנו למחלוקת אחרת - שם הוא בהחלט לא רואה את הדברים כמו ישראל, לא בסוגיה הטורקית ולא בסוגיה הסורית. אפילו בעניין של עזה, הוא לא אומר שהוא מחויב, למשל, להחזיר את החלל החטוף רני גואילי. הוא מביע הרבה חום ואמפתיה, אבל הוא לא מציב את זה כתנאי להתקדמות. לכן, אני חושבת שיש פה איזשהו ניסיון להביא את ישראל לעבר העמדות של ארצות הברית בעניינים מסוימים, אף שבנושאים אחרים בהחלט יש הישגים.

ערד ניר

דונלד טראמפ נראה כמי שזקוק לבנימין נתניהו בתפקיד כדי להגיע ליעדים שלו במזרח התיכון. מבחינתו, זה נראה הדרך היחידה שלו להגיע לאותו פרס נובל לשלום. טראמפ רוצה את נתניהו שיוביל את המהלכים הנדרשים, גם בעזה וגם בסוריה. הוא יודע שרק נתניהו יכול לעשות את זה. אפשר רק לתאר מה יהיה לראש ממשלה אחר שינסה להוביל את תוכנית טראמפ, אם נתניהו יהיה באופוזיציה.

יונה לייבזון

יש במסיבת העיתונאים המאולתרת הזו הרבה דברים שאפשר יהיה לפרשן אותם כמו כמה מהר הוא רוצה את שיקום עזה, או כמה מהר הוא רוצה להתקדם לשלב הבא. אבל בפעם הראשונה, ואחרי שהיו הרבה מאוד סימני שאלה מאז המתקפה הקודמת, טראמפ אומר על איראן באופן ברור, שאם המשטר ינסה לשקם את היכולות שלו, הוא תומך בתקיפה - גם אם זה מדובר על פרויקט הגרעין, גם על פרויקט הטילים הבליסטיים. זו אמירה מאוד מאוד חשובה שגם מאוד רצו בירושלים.