השותף השקט וההרסני יותר

כחלק מתוכנית טראמפ לרצועת עזה, הפכה להיות המעורבות הטורקית והקטארית ברצועת עזה בבחינת עובדה מוגמרת. שתי הפטרוניות של חמאס מנהלות יחסים חמים עם טראמפ, שאירח את מנהיגיהן באופן תכוף בבית הלבן והוא רואה בהן גורם אפקטיבי מבחינת יכולותיהן להביא לתוצאות במזרח התיכון - לא רק בעזה אלא גם בסוריה, תוך תקשורת עם הארגונים האיסלאמסטים, בראש ובראשונה חמאס.

מטבע הדברים, המיקוד הציבורי הוא בשחקן הטורקי, שעד כה לא היה מעורב ישירות בנעשה בתוך הרצועה. עובדת מעורבות טורקיה בכוח הצבאי מובילה לחשש ההגיוני שכך יתאפשר לחמאס להישאר ככוח נושא נשק ברצועת עזה, בין אם כארגון ובין אם בהכנסת אנשיו, תוך דחיפה טורקית.

עם זאת, השותף שיותר מטריד במשוואה הזו היא קטאר. שמה לא הוזכר במדינות שישלחו כוחות, אף ששוטרים מטעמה נשלחים אפילו לארצות הברית לצורכי אבטחה. ובכל זאת, לקטאר יהיה חלק באפיק הביטחוני עקב העובדה שהיא אימנה ומאמנת שוטרים פלסטיניים בשטחה ועל ידי אנשיה. עדות להרסניות ההכשרה הקטארית הופיעה בעובדה שהמחבל מגוש עציון הוכשר בקטאר על ידי כוחות מטעם המדינה, בפיקוח אחיו של האמיר המשמש כשר הפנים הממונה על המשטרה.

העובדה ששמה של קטאר לא נידון בהקשר הביטחוני היא חשובה. נדמה שקטאר לא מעוניינת ששמה ישויך עם העברת נשקים וגורמים חמושים בצורה פומבית, אלא מעוניינת להצטייר כגורם הומניטרי. עוד מימי שלטון ערפאת ברצועה, ובייחוד מאז עליית חמאס לשלטון, קרנות צדקה ומיזמים הומניטריים מטעם קטאר היו פעילים למדי ברצועה. כחלק מכך, אף נכנסו אדריכלים מטעם קטאר לרצועה בתואנה של שיקום מערכות הביוב. כבר לפני כעשור הועלו בישראל ובארצות הברית חשדות שהסיוע ההומניטרי לעזה לא היה רק הומניטרי, אלא כלל גם תמיכה ישירה בפעילי חמאס ואף העברות מערכות נשק. דיווחים אלו הלמו דיווחים אחרים על הקשר לטרור של קרנות צדקה קטאריות והעברת נשקים לאזור לבנון במסווה של סיוע חינוכי.

תחת הכסות ההומניטרית של גורם הפועל לפיתוח עזה כביכול, קטאר מעוניינת להיכנס למגזר התשתיות, וטרקטורים קטאריים היו מהראשוניים שפינו פסולת והכשירו כבישים. מגזר אחר הוא תחום הבריאות, כאשר בית החולים על שם האמיר הקטארי הקודם, חמד, הודיע על הרחבת פעילותו. מגזר שלישי הוא תחום החינוך, המתבטא במיזם אל-פח'ורה של קרן "החינוך מעל הכול" בניהול אמו של האמיר הקטארי, ופגישות של שרים קטאריים עם חבר המנהלים של האוניברסיטה האיסלאמית בעזה.

אוניברסיטה זו שימשה כמעוז חמאס לפני המלחמה, וממילא אפשר להניח שקטאר, בכסות ההומניטרית, מעוניינת לא רק להרחיב את דריסת הרגל בעזה, אלא לעזור למערך האזרחי בניהול חמאס וגם למערך הצבאי. כפי שניכר במיקום מנהרות ומטמוני נשק בבתי חולים ובתי ספר שקטאר הקימה ברצועה, כמו גם השימוש במכשור כבד של חמאס, שחלקו מאותו הדגם שקטאר הכניסה לרצועה, לשם פריצת הגדרות ב-7 באוקטובר.

זאת ועוד, המגזרים שקטאר מגבירה את נוכחותה בהם הם אלו שיהיה קשה לישראל להתנגד לנוכחות קטארית בהם, כיוון שלכאורה הם משרתים את החזון של טראמפ ליום שאחרי, במסגרתו תשוקם הרצועה עם מערכות תעבורה, חינוך ובריאות מתפקדות. בכל התחומים האלו קטאר הבליטה את עצמה וזכתה לפרסים בין-לאומיים בשטחה, ואף קיימה קשרים בתחומי החינוך והרפואה עם מדינות רבות במערב ששיבחו את קטאר.

כפי שקרה במהלך המשא ומתן, טראמפ הציג זאת כלחץ קטארי על חמאס, כאשר בפועל קטאר ניצלה כסות זו על מנת להידבר עם חמאס ולהבטיח לו הישגים (באופן ששכנע אותו לבסוף לחתום על ההסכם). דינמיקה זו תמשיך ברצועת עזה, כאשר טראמפ יסתמך על כך שקטאר מקדמת את חזונו, ובכסות זו יתאפשר לקטאר להעצים את חמאס.

בכסות הומניטרית, קטאר תאפשר לחמאס, או לתומכיו ואנשיו שיישארו ברצועה, להתחמש ולהקים מצבורי נשקים כמו גם לחפור מנהרות חדשות, במתחמים רפואיים או חינוכיים, בדיוק כפי שנחשפו במהלך הפעילות ברצועה עד עכשיו, חלקם במתחמים קטאריים. האיום הקטארי הרסני בהרבה, כי הוא נתפס כרגע כלא מאיים כמו זה הטורקי. זו לא האמת. נוכחות קטארית דומיננטית בעזה היא הרסנית לישראל.

>>> ד"ר אריאל אדמוני הוא חוקר המדיניות הקטארית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון