שותפות שמבוססת על ערך לא מתפרקת מהצהרות בחירות

זוהראן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות עיריית ניו יורק, נבחר הלילה (בין שלישי לרביעי). במהלך קמפיין ארוך ושנוי במחלוקת, התבטא רבות נגד ישראל ונגד החברות הישראליות הפעילות בעיר, ואף דיבר על בחינה מחדש של שיתופי פעולה קיימים כמו שיתוף הפעולה בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל. הצהרות כאלה מעוררות תשומת לב, אך הן מחמיצות את הבסיס שעליו מושתתים היחסים בין ישראל לניו יורק: לא יחסים הצהרתיים, אלא מערכת של ערך.

בין אם זוהי אכן משנתו ובין אם הדברים האלה נאמרו בלהט פוליטי, הם מתעלמים מעובדה יסודית. הנוכחות הישראלית בניו יורק איננה תוספת חיצונית, היא חלק מהמבנה הכלכלי של העיר. ישראל היא מדינה ללא שוק מקומי משמעותי. לכן, החדשנות הישראלית נולדה מראש כחדשנות גלובלית, כזו שמזהה בעיות עמוקות, מפתחת פתרונות בלחץ ובאי-ודאות, ומיישמת אותם היכן שהם נדרשים. אין כאן "יצוא כישרון", אלא מודל פעולה שלם.

בניו יורק פועלות כיום כ-450 חברות ישראליות, מהן 65 חברות יוניקורן, מספר הגדול מכלל היוניקורנים של אירופה גם יחד. החברות הללו אינן פועלות רק בשוק מסחרי, אלא מספקות שכבות הגנה ויציבות לתחומים שמגדירים חברה מודרנית: סייבר בנקאי ורגולטורי, ביטוח, ניהול סיכונים אסטרטגיים, בריאות דיגיטלית, תשתיות אנרגיה ותקשורת. זהו ערך תשתיתי, לא ערך תדמיתי. מדובר בערך עבור תושבי העיר ועבור העיר עצמה.

ממדאני יכול לשדר רטוריקה, אבל הוא אינו יכול לפרק תשתית שמחזיקה את המערכת הפיננסית עצמה. לניו יורק יש מנגנוני בלימה, חוזים רב-שנתיים, התחייבויות אסטרטגיות ומערכות קבלת החלטות רחבות.

ראש עיר יכול לשנות טון, לא לבטל ערך

הבסיס לעבודה המשותפת הונח בתקופת כהונתו של ראש העירייה מייקל בלומברג. באותם ימים, כשהצגתי בפניו את הצורך האמיתי של ניו יורק ביצירת חיבור בין אקדמיה, תעשייה וחדשנות מבצעית, היה ברור שהעיר זקוקה לשותפות שאינה רק מחקרית, אלא יישומית. משם החלה בנייתה של מערכת יחסים שאינה מבוססת על חיבור פוליטי, אלא על התאמה מקצועית, על חיוניות ועל ערך.

בתוך המסגרת הזאת הוקם, בשותפות מלאה עם עיריית ניו יורק, Margalit Startup City בסוהו. זהו איננו מרכז יזמות במובן המוכר. זהו אקו-סיסטם פעיל המכיל מעל 35 חברות ישראליות ולמעלה מ-300 יזמים ואנשי מקצוע, עם מחקר, יישום, הכשרה, ממשקים לרגולטורים, וממשק קבוע עם מוסדות פיננסיים. בהמשך ישיר לכך, אנחנו מפעילים את מרכז הסייבר של ה-East Coast. החברות הפועלות בו מגינות על בנקים, חברות ביטוח, סוכנויות פדרליות ומערכות תשתית. זהו תפקיד שלא ניתן להחליף ברמת הצהרה פוליטית.

לכן, גם אם הרטוריקה של ממדאני מעוררת דאגה, והיא מעוררת דאגה, היכולת שלו לעצור את שיתופי הפעולה מוגבלת על ידי מבנה המערכת: עם חוזים רב-שנתיים, הסכמים מוסדיים, צרכים פיננסיים והבנה עירונית ארוכת טווח של חשיבות של הובלת חדשנות בין-לאומית.

הערך הוא המגן הגדול ביותר מפני תנודות פוליטיות

הדאגה האמיתית לא נשמעת רק מישראל, אלא גם מקהילת העסקים בניו יורק עצמה. לאחר שנות ההתאוששות מהקורונה שפגעה קשה בעיר, היא שרויה בנקודה רגישה. היא זקוקה להמשכיות, לזרימת רעיונות ואנשים, למרחב פתוח. הנהגה המשדרת סגירות, או פועלת בניגוד לצורך הקרדינלי הזה של צמיחה, עלולה לפגוע במומנטום הזה.

מניסיוננו, גם בישראל פעלה תעשיית החדשנות תחת ממשלה רעה שהקשתה בארבע השנים האחרונות על מיצוב קשרים בין-לאומיים ועל מרחב הפעולה של היזמים. ובכל זאת, החברות המשיכו לצמוח. הסיבה הייתה ונשארה שהערך שהן סיפקו ומספקות, חיוני ומשנה סדרי עולם. הערך הוא המגן הגדול ביותר מפני תנודות פוליטיות.

בתוך כך, אנחנו ממשיכים להוביל, לארח ולתמוך בחברות ישראליות המבקשות להפוך גלובליות. לא כפעולה הצהרתית, לא כתגובה למערכת פוליטית, אלא כמסגרת פעולה יום-יומית, בניית יכולת, שותפויות, תשתיות ונוכחות. אנחנו כאן כדי להישאר.

>>> אראל מרגלית הוא יו"ר JVP ומרגלית סטראט-אפ סיטי