החלטת מועצת הביטחון היא תקדים שישנה את פני הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ההחלטה שקיבלה מועצת הביטחון של האו"ם הלילה (בין שני לשלישי) היא לא פחות מהיסטורית - בפעם הראשונה ייפרס כוח צבאי בין-לאומי ברצועת עזה כחלק מהניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

למה זה חשוב

• במשך 58 שנים - מאז כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה - מנסה ישראל להדוף בכל דרך אפשרית התערבות בין-לאומית ישירה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
• במחצית מהזמן הזה היה בנימין נתניהו בתפקידי מפתח במאבק - כציר בוושינגטון, כשגריר באו"ם, כסגן שר החוץ וכראש הממשלה. אבל "בינאום" הסכסוך התרחש כעת במשמרת שלו.  ניתן לומר, כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני כבר לא ייראה אותו דבר.

במוקד החדשות

• ההחלטה שהתקבלה במועצת הביטחון מסמיכה שני גופים בין-לאומיים לנהל את רצועת עזה באופן זמני: "מועצת השלום" - שתהיה הממשלה הזמנית, וכוח הייצוב הבין-לאומי שיהיה הצבא הזמני. הם יפעלו למשך שנתיים לפחות, וכנראה לפרק זמן ארוך בהרבה.
• שני הגופים הללו אמנם יפעלו "בתיאום" עם ישראל - אבל לא יקבלו ממנה פקודות. ההתנהלות סביב רצועת עזה בחודש האחרון מעידה כי אם כבר ישראל היא זו שתצטרך להתיישר.

מאחורי הקלעים

• ההחלטה במועצת הביטחון היא הישג דיפלומטי אדיר של הנשיא טראמפ וצוותו - במיוחד חתנו ג'ארד קושנר, השליח סטיב וויטקוף והשגריר באו"ם מייק וולץ.
• הם ניסחו החלטה שקיבלה תמיכה בין-לאומית רחבה ביותר, גייסו את העולם הערבי והמוסלמי לצידם, מנעו מההנהגות הישראלית והפלסטינית לצאת נגד המהלך ובודדו את רוסיה וסין שאפילו לא העזו לנסות לחבל במהלך על ידי שימוש בזכות הווטו שלהן.
• כל שנותר לשגריר הרוסי לעשות הוא לשאת נאום פאסיב-אגרסיב שבו טען כי המהלך האמריקני הכוחני עתיד להיכשל. "כשזה יקרה, תזכרו שאנחנו אמרנו לכם", הוא טען.

בין השורות

• ישראל לא רצתה את ההחלטה הזו במועצת הביטחון. אלא שממשל טראמפ הבהיר כי בלעדיה מדינות לא יסכימו לשלוח חיילים לכוח הבין-לאומי בעזה, ובישראל לא ממש היו יכולים להתווכח.
• החלטות במועצת הביטחון של האו"ם תמיד גרמו לבנימין נתניהו לקושי. נתניהו עצמו היה זה שהסביר רק לפני כמה חודשים כי לא ניתן להסכים לעסקת חטופים והפסקת אש כיוון שחמאס ידרוש לאשר אותה במועצת הביטחון.
• נתניהו טען אז כי החלטה במועצת הביטחון תכבול את ידיה של ישראל שלא תוכל לחזור ולפעול נגד חמאס. אתמול תחת גלגלי הבולדוזר של טראמפ, נתניהו נאלץ לקבל בהכנעה החלטה כזו.
• הגישה הישראלית כלפי ההחלטה שהובילה ארה"ב במועצת הביטחון, לא שונה מאוד מהגישה הרוסית. נתניהו ויועציו סקפטיים מאוד לגבי היכולת לממש אותה, לגבי עצם הקמת הכוח הבין-לאומי ולגבי יכולתו לפרק את חמאס מנשקו ולזרז את עזה.
• לפחות בשלב הזה ממשלת ישראל שותקת. לא מברכת ולא מקללת, אלא ממתינה לאפשרות שהמהלך האמריקני ייכשל. אז יוכל נתניהו לבקש מטראמפ אור ירוק לחידוש המלחמה נגד חמאס. לא בטוח שהנשיא האמריקני יאפשר זאת.

התמונה הגדולה

•  הסעיף בהחלטה שמדבר על "נתיב למדינה פלסטינית" בהחלטה יצר סערה פוליטית הרבה מעבר למידותיו. הניסוח של הסעיף הזה היה חלש בהרבה מהחלטות קודמות של מועצת הביטחון.

• עם זאת, העובדה שהוא עבר ללא התנגדות ישראלית אמיתית בממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל ראויה לציון. ממשל טראמפ היה צריך את הסעיף הזה בהחלטה גם כדי לגייס את התמיכה של המדינות הערביות והמוסלמיות וגם כדי לנסות ולעמוד בתנאי שהציבה סעודיה לנורמליזציה עם ישראל.

• עדיין לא ברור אם הסעודים יסתפקו בהחלטה של מועצת הביטחון או ירצו לשמוע את המילים הללו יוצאות ישירות מפיו של ראש ממשלת ישראל. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן שיגיע היום לבית הלבן, כבר יכול לסמן לעצמו ניצחון ראשון לאור ההודעה של הנשיא טראמפ כי ימכור מטוסי F-35 לסעודיה. 

• ההיסטריה לגבי העסקה הזו מוגזמת ובחלקה מזויפת. היא מזכירה את הפאניקה אחרי ההחלטה של ממשל טראמפ ב-2020 למכור מטוסי F-35 לאיחוד האמירויות אחרי החתימה על הסכמי אברהם. חמש שנים אחרי, העסקה לא יצאה לפועל, בין השאר בגלל שהאמירותים לא הסכימו לתנאים ולמגבלות האמריקניות על השימוש במטוסים.

• העסקה עוד צריכה לעבור לא מעט משוכות, כולל את הקונגרס האמריקני שבתוך שנה עשוי לעבור לשליטת הדמוקרטים. גם אם העסקה תתקדם ותצא לפועל - יעברו שש שנים לכל הפחות עד שהמטוס הראשון ינחת בסעודיה. גם אחרי שהמטוסים יגיעו לסעודיה תהיה לאמריקנים יכולת להגביל את השימוש שהסעודים עושים בהם.

• השאלה המרכזית היא האם עסקת ה-F-35 עם סעודיה תהיה חלק מתהליך של נורמליזציה עם ישראל?. אם התשובה לכך חיובית הרי שמדובר בהישג מדיני דרמטי של נתניהו. אם התשובה שלילית - זהו כישלון מדיני מהדהד של ראש הממשלה עם השלכות ביטחוניות חמורות.

השורה התחתונה

החלטת מועצת הביטחון בנושא רצועת עזה, יצרה תקדים מדיני שיהיה קשה מאוד לישראל לגלגל לאחור. אם כבר, התקדים הזה עלול להיות מודל למהלכים דומים בעתיד בגדה המערבית. יכולתה של ישראל להתנהל באופן עצמאי בסכסוך הישראלי-פלסטיני הצטמצמה אתמול באופן משמעותי.