השופט עמית היה בניגוד עניינים? עמית סגל ובן כספית - ראש בראש

נציב תלונות הציבור: התלונה שנשיא העליון פעל בניגוד עניינים - מוצדקת

עמית סגל: אין סיפור פשוט מזה, יצחק עמית מקבל החלטה, החלטת ביניים, בנושא נבחרת הדירקטורים, ויש החלטה של דודי אמסלם לבטל אותה, כשאח של הנשיא עמית הוא חבר בנבחרת הדירקטורים.

אני רוצה לתת דוגמה עד כמה יש מוסר כפול. אורי אריאל היה שר החקלאות. לגיסתו או לאחותו או לבת שלו הייתה מחלבה שהיחס שלה הוא אחד חלקי 6,000 מכלל ייצור החלב בישראל. על כל 6,000 פרות, פרה אחת של הקרובה של משפחת אריאל. ולמרות זאת, נקבע שאורי אריאל לא יכול לעסוק בזה בגלל ניגוד עניינים. אבל כשאחיך הוא אחד מ-400 חברים מנבחרת הדירקטורים, פה כמובן אין שום בעיה.

מה יושב בבסיס של זה? שאנשים כמו יצחק עמית, הם קדושים. לכן, הבת שלו יכולה להיות בגלי צה"ל, לפני עשר שנים, והוא הוציא צו על תנאי, ודפנה ברק-ארז הגישה בעבר תוכנית והיא יכולה לפסוק. אבל השרים, הפוליטיקאים, הם טמאים.

בן כספית: אני דוחה את כל מה שחברי עמית אמר. ההר לא הוליד עכבר. הייתה פה מערכת ענקית שסרקה במסמרות ברזל 30 שנות שיפוט של שופט בישראל, מאות אם לא אלפי החלטות, את כל הרשתות החברתיות והרזומה של הילדים שלו, שכולם שירתו וכולם עובדים, אף אחד לא נתפס כותב גרפיטי על איזה בית כנסת בהרצליה.

ובסוף, מעשרות התלונות, בניגוד למה שעמית אומר, כל התלונות נדחו, אחת לא נדחתה. בניגוד למה שנאמר, לא נקבע שהוא היה בניגוד עניינים, נקבע שהוא היה צריך לתת גילוי נאות בהקשר של אחיו. גם בהקשר של אחיו, הוא היה שופט תורן, הוא לא דן בעתירה עצמה, הוא הוציא את צו הביניים והעביר אותו להרכב. בסוף גם העתירה התייתרה. אח שלו היה כבר דירקטור שכהונתו נקצבה, לא הייתה שום השפעה להחלטה הזמנית של השופט עמית על אח שלו.

הנציב קולה הוא מינוי מטעמו של יריב לוין. המטרה פה הייתה לחסל את השופט עמית, אבל קולה ניקה אותו מהכול, קבע שהוא לא עבריין, הוא לא העביר את החומר ליועצת, לא קבע שום צעדי ענישה. זו מערכה שלמה לחסל שופט בישראל. בגלל שהיה צורך לפרק את הלגיטימציה שלו כדי שהוא לא יקים ועדת חקירה ממלכתית.

בג"ץ בולם את מבקר המדינה

עמית סגל: זאת החלטה לכאורה טכנית, אבל עם משמעויות מהותיות. בג"ץ לא קיבל החלטה שלפיה למבקר המדינה אסור לחקור, הוא אומר, אתה צריך להקפיא את הדבר הזה בינתיים, ותנמק למה אתה יכול להתעסק גם בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה, נושאים שמצריכים ברור עובדתי וחקירה רחבת יריעה. ובעברית פשוטה, למה בעצם אתה ולא ועדת חקר ממלכתית או לאומית או ממשלתית, או כל פורום אחר שייקבע.

כדאי לברך על הגישה השמרנית של פירוש מדוקדק של לשון החוק. אני רוצה רק להעלות שתי תמיהות. הראשונה – אם זה האירוע, למה מבקר המדינה הקודם בדק את אירועי "צוק איתן"? אותו דוח חריף מאוד ב-2014 שאז נראה היה לפרקים שיפיל את שלטונו של נתניהו. לפי זה, אין בכלל למבקר מדינה סמכות.

והדבר הנוסף הוא, שללא קשר להחלטה של בג"ץ ומה שיבוא בפסק הדין הקבוע, המניעים של העותרים אינם כשרים. המניע של צה"ל, שנעמד על הרגליים האחוריות במשך תקופה ארוכה, לא היה רצון לוועדת חקירה ממלכתית, אלא לבלום את החקירה ההיא. ולכן צריך להסתכל טוב מה המניעים ומה המשמעויות.

בן כספית: אני לא חושב שהמניעים של העותרים לא כשרים. לפחות צה"ל, שהסנגוריה הצבאית גם הצטרפה, יש לו יופי של מניעים פה, כי המנגנונים של הגנה על הזכויות של המבוקרים והנחקרים אצל המבקר חלשים בהרבה מהמנגנונים שהחוק נותן לאותם קצינים להגנה על הזכויות שלהם בוועדת חקירה ממלכתית.

את ההבדל בין "צוק איתן" לבין 7 באוקטובר אני לא צריך להסביר. "צוק איתן" היה עוד מבצע בשרשרת אינסופית של מבצעים, זה אירוע איזוטרי יחסית למה שקרה פה, דבר שצריך לבדוק אותו גם 30 שנה אחורה. מתניהו אנגלמן הובא לכאן כדי שלא תהיה ביקורת.

גם ההרכב השמרני יספוג את כל מכונת הרעל. ברגע שזה לא תואם לנרטיב ואי אפשר לטפול את כל האשמה רק על המערכת הצבאית, אז זה לא בסדר. אני מזכיר שהרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש אמ"ן, מפקד 8200, מפקד פיקוד הדרום ועוד אחרים התפטרו, קיבלו אחריות, זה בכלל לא ניוז זה שהם אשמים.