שני הצדדים יכריזו על הישג - אבל רק שלב ב' יקבע מי המנצח

הנשיא דונלד טראמפ אולי התאכזב שלא זכה בפרס נובל לשלום, אבל כאן בארץ רוב האזרחים היו מעניקים לו פרס ביטחון ישראל. את ההסכם שנחתם כנראה ניתן היה להשיג כבר לפני חודשים רבים, אך לבסוף, היה זה הנשיא טראמפ שהביא אותו. הנשיא הבין שהמלחמה גורמת לישראל נזק מדיני אדיר, ושהמונח "ניצחון מוחלט" אינו ישים בעזה; הוא זיהה היטב את הסנטימנט הישראלי - תמיכה גורפת של 80% מהעם בהשבת החטופים. בעצם כפיית ההסכם ועצירת המלחמה, טראמפ שם קץ לשאיפות ממשלת ישראל למלחמת נצח, לכיבוש, לסיפוח ולהתנחלות, כמו גם לרעיונות הלא-ריאליים להקמת מדינה פלסטינית בטווח הנראה לעין; ובמקביל הוציא את הרוח ממפרשי יוזמות אירופיות-ערביות שעלולות לסכן את ביטחונה הלאומי של ישראל.

טראמפ כפה את ההסכם על נתניהו, ובמקביל גייס את מצרים, קטאר וטורקיה להפעיל לחץ כבד על חמאס. בתחכום דיפלומטי המזכיר את הנרי קיסינג'ר, לאחר מלחמת יום כיפור, נשיא ארצות הברית גיבש מתווה שרבים מסעיפיו עמומים, וכנראה סיפק ערבויות בילטרליות, ייתכן מנוגדות, לשני הצדדים. על בסיס עמימות זו, שניהם יכולים לאמץ "נרטיב של ניצחון": ישראל תדגיש את שחרור כל החטופים, הכרעת חמאס כמסגרת צבאית, תוכנית בין-לאומית למיגור שלטונו ופירוק יכולותיו הצבאיות, וההרס המרתיע בעזה. חמאס, מצדו, יטען כי עמד איתן במשך שנתיים מול הצבא החזק באזור ודחק אותו החוצה מעזה, הביא לשחרור אסיריו, החזיר את הסוגייה הפלסטינית לסדר היום העולמי וקיבל ערבויות שישראל לא תחזור למלחמה.

אחד ההיבטים החשובים בהסכם שהביא טראמפ, הוא חזון הכולל היבטים פרקטיים ל"יום שאחרי" בעזה ולבניית אלטרנטיבה לחמאס – נושא שממשלת ישראל נמנעה, משיקולים פוליטיים, מלעסוק בו, ושבלעדיו תבוסת חמאס לא תהיה שלמה.

טראמפ הבין את מה שהממשלה לא הבינה

להסכם שנחתם שלושה שלבים. אנחנו בעיצומו של השלב הראשון, שמימושו מתבצע על פי לוח זמנים הנמדד בשעות, במפות ובמספרים. ההתמקדות היא בהשבת כל החטופים לישראל (ושחרור מרצחים מהצד השני), ובנסיגת כוחות צה"ל והיערכותם מחדש ברצועה. ניסיונות חמאס לערער את מתווה טראמפ על 20 הנקודות שבו, נדחו בתקיפות על ידי צוותו בגיבוי מהמחנה הערבי-מוסלמי.

השלב השני, יהיה מסובך וארוך הרבה יותר (חודשים ואולי שנים?), ויקבע מי באמת יוכל לבסס נרטיב של ניצחון. זהו שלב רווי אתגרים שבו נדרש להשלים את מטרות המלחמה שטרם הושגו - פירוק חמאס מנשקו והחלפת שלטונו ברצועה. בשלב זה יהיו מעורבות מדינות ערב, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר שיעמוד בראש מנגנון מסועף, גורמי או"ם וכמובן ארצות הברית.

טראמפ, בעזרת צוות נחוש ויצירתי, הצליח לייצר חזית ערבית-פלסטינית התומכת בפירוק חמאס מנשקו, למרות, שעד היום, אף שחקן במזרח התיכון לא התנדב לוותר על יכולות צבאיות - מעיראק ואפגניסטן ועד סוריה ולבנון. כישלון בפירוק חמאס מנשק עלול לסלול את הדרך להתעצמותו מחדש בחסות ממשל זמני חלש אך לגיטימי בעזה, ולאפשר לו לנהל מאחורי הקלעים את הרצועה ("מודל חיזבאללה").

זה האתגר שישראל תצטרך למנוע באמצעות תיאום עמוק עם הגורמים הבין-לאומיים ובראשם ארצות הברית. מטרת ישראל היא להסכים על הקריטריונים ותנאי הסף לפירוז עזה, על כללי הפעלת הכוח לסיכול יזום של התעצמות צבאית של חמאס ואיומים מהרצועה ועל מאפייני הנוכחות של צה"ל בפרימטר. כל אלו על בסיס מדיניות, שתהיה שונה בתכלית ממדיניות ההכלה בעשור שלפני 7 באוקטובר, שלא תאפשר, בין היתר, ל"סינוואר דגם 2025" לצמוח - לא כמנהיג ולא כמצביא שבונה יכולת צבאית ברצועה.

השלב השלישי עוסק "ביצירת נתיב למדינה פלסטינית", אי שם בעתיד הרחוק, המותנה בהצלחת השלב השני, בדגש על פירוק חמאס מנשקו, וברפורמות מקיפות ברשות הפלסטינית.

כצפוי, "ניצחון מוחלט" לא היה פה, אבל בתנאים שנוצרו קיים פוטנציאל ל"ניצחון חכם". זאת, במיוחד בעקבות תמיכתו המוצהרת של העולם בשחרור החטופים, בפירוק חמאס מנשקו ובכך שלא יהיה חלק מכל שלטון עתידי בעזה. בנוסף בידי ישראל מנוף רב-עוצמה להשגת מטרות אלה, המעוגן באחד מסעיפי תוכנית טראמפ: התניית שיקום ובניה מחדש של עזה בפירוזה, גם אם בהדרגה.

סיום המלחמה בעזה: הזדמנות לתיקון פנימי, אזורי ובין-לאומי

בשורה התחתונה, סיום המלחמה בעזה הוא בשורה של ממש לעם ישראל. משפחות החטופים כולם, יזכו סוף סוף לחבק את יקיריהן או להביאם לקבורה בישראל, ויוכלו להתחיל, כמו העם כולו, בתהליך שיקום ארוך ומפרך. במקביל, ישראל מקבלת הזדמנות להיחלץ מבידוד חסר תקדים וממלכודת ה"סופר-ספרטה", שמייצרת כלפיה ניכור בין-לאומי, ותוכל לחזור למשבצת של מדינה מתקדמת ולגיטימית ולהוות נכס לאזור, לאמריקה ולעולם.

ברמה האזורית, ישראל תצטרך לוודא כי בעקבות המלחמה מרכז הכובד, כולל בעזה, נותר הציר ישראל-אמירויות-סעודיה לצד מדינות השלום, ירדן ומצרים, ולא ציר סוני של אחים מוסלמים, בהובלת טורקיה וקטאר, שזכו לנקודות אצל טראמפ על רקע הלחצים שהפעילו על חמאס.

סיום המלחמה נותן את האות לתיקון פנימי בישראל, לשיקום והתרעננות של צה"ל אחרי שנתיים של מלחמה עצימה בשבע חזיתות. הוא גם פותח מחדש חלון הזדמנויות להפוך את המגמות המדיניות השליליות, לחדש את תהליכי הנורמליזציה והתארגנות המחנה האנטי-איראני באזור ולהיחלץ מהבידוד הקשה בעולם. זה לא יהיה קל. הנזקים שנגרמו לישראל כבדים, והיא תידרש למנהיגות רעננה, אמיצה, אחראית ומרחיקת ראות.

>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL

>>> אל"ם (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, MIND ISRAEL