ארה"ב חייבת לשמוע את האמת על התוכנית לעזה

מתקפת הטרור ביום ראשון ברפיח גבתה מחיר כבד, וטוב עשה צה"ל שהגיב בעוצמה ולא חזר לתקוף דיונות כמו לפני 7 באוקטובר. על כל הפרה עתידית ברצועה, נכון לשוב ולהכות בחמאס ולהכין התנאים לחזרה למלחמה עצימה אם תוכנית טראמפ תיכשל. השלמת השלב הראשון בהסכם לסיום המלחמה, המחייב את חמאס להשיב את כל החטופים החללים, הוא משימה מוסרית וביטחונית מהמעלה הראשונה, שישראל לא תשקוט עד שתושג במלואה. בידי ישראל כל המנופים כדי לוודא שאחרון החטופים חוזר, החל בסגירת מעבר רפיח, עבור דרך מגבלות על הזרמת סיוע הומניטרי, וכלה, במקרה הצורך, בחזרה לסיכולים ממוקדים - שכבר לא מסכנים חטופים חיים, שחמאס השתמש בהם כמגן אנושי.

בה בעת, לישראל אסור לאבד את המצפן האסטרטגי שלה - פירוק חמאס מנשקו ונורמליזציה נרחבת עם העולם הערבי והמוסלמי. על ישראל להתקדם לשלב השני במתווה עשרים הנקודות של הנשיא טראמפ, ולוודא כי ההתפתחויות בעזה לא מפריעות למהלכי טראמפ להרחבת מעגל הנורמליזציה עם העולם הערבי והמוסלמי - יעד המגלם הזדמנויות דרמטיות לישראל: כלכליות, מדיניות וביטחוניות. במקביל, עלינו לדחוף את ארצות הברית להשלמת שלב ב' המוביל למימוש מטרות המלחמה, ובמוקדו פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה. הדרך למימוש היעד עוברת בהקמת כוח ייצוב רב-לאומי, בעל מנדט ברור וחד-משמעי לפירוז הרצועה, ובגיוס לגיטימציה לישראל לפעול להשמדת תשתיות צבאיות בעזה ולסיכול איומים, היכן שהכוח יתקשה לממש את ייעודו.

ישראל חייבת לפעול כדי להגיע לתיאום אסטרטגי עם וושינגטון באשר להישגים הנדרשים בשלב ב': השמדת התשתית הצבאית של חמאס, איסוף כל אמצעי הלחימה הכבדים, הריסת מנהרות ומניעת הברחות באמצעות חסימת גבול מצרים-עזה. על ישראל להבהיר לקהילה הבין-לאומית כי כל ניסוח מעורפל במנדט הכוח שייכנס לרצועה, או ניסיון להבחין בין "נשק הגנתי" ל"התקפי", בעצם טומנים את הזרעים לסבב ההסלמה הבא.

הממשל האמריקני דוחף לסיים את המלחמה ולהתקדם לחזון השלום האזורי של טראמפ, אבל גם בוושינגטון ישנה הבנה, בעיקר לאחר האירועים האחרונים ברפיח, כי לא ניתן לדבר על "סיום המלחמה" מבלי לפרק את חמאס מנשקו. יש לנצל את ביקורם של סגן הנשיא ואנס, והמתווכים וויטקוף וקושנר, ולשים על השולחן תוכנית שתגדיר בבירור מנדט אפקטיבי לכוח הייצוב הרב-לאומי. בלי מנגנון פיקוח חזק, ובלי גיבוי אמריקני ונכונות של הממשל להשתמש בווטו במועצת הביטחון - סעיפי תוכנית טראמפ עלולים להישחק במהירות. זאת במיוחד בעקבות מאמציו האגרסיביים של חמאס לשמור על דומיננטיות בעזה, והסיוע שהוא יקבל מטורקיה וקטאר, אשר עלולות לנסות לנצל לרעה את הניסוחים העמומים של סעיפי שלב ב' בתוכנית הנשיא.

להלן עשר סוגיות שהתיאום לגביהן בין ישראל לממשל טראמפ, קריטי:  

• מנדט ומשימות הכוח הרב-לאומי, שיתמקד בפירוק חמאס מנשקו ובפירוז הרצועה - מטרה אחת, ברורה, שאינה נתונה לפרשנות.
• הגדרה מדויקת של תכולות ה"פירוק" וה"פירוז": השמדת מנהרות, אתרי ייצור, איסוף נשק כבד ומתקדם, טיפול בהברחות ועוד. אין מקום ל"נשק הגנתי" בידי חמאס, חרף האבחנה בתוכנית טראמפ בין נשק הגנתי להתקפי.
• מניעת "מודל חיזבאללה": לא לאפשר לחמאס להמשיך לנהל את הרצועה מאחורי הקלעים, ככוח חמוש, בחסות ממשלת טכנוקרטים לגיטימית אך חלשה, הזוכה לתמיכה בין-לאומית.
• הבנות צד עם ארצות הברית: חופש פעולה לישראל לפעול נגד כל התעצמות עתידית ואיומים משטח הרצועה, שלא יטופלו על ידי הכוח הרב-לאומי. זאת, בדומה למודל שקיבע הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה בצפון.
• הגנה על תושבים מקומיים: מנדט הכוח יכלול אחריות להגן על חמולות ושבטים שיתנגדו לחמאס.
• מעורבות אזורית חיובית: סעודיה והאמירויות, ולא קטאר וטורקיה, יהיו המדינות הדומיננטיות בכוח הרב-לאומי, בממשלת המעבר ובמימון תהליכי השיקום בעזה.
• ווטו אמריקני: כל החלטה במועצת הביטחון שלא תעלה בקנה אחד עם העקרונות של תוכנית עשרים הנקודות של טראמפ, תיחסם על ידי ארצות הברית.
• ממשלת מומחים טכנוקרטית: תתמקד תחילה בשיקום אזורים שבשליטת ישראל, ללא חמאס וללא תשתיות טרור (אזורים שפורזו).
• פיקוח אפקטיבי על יישום מתווה טראמפ, בהובלת פיקוד המרכז של ארצות הברית (סנטקום), ולא האו"ם.
• חופש פעולה ומודיעין: שמירה על חופש טיסה ואיסוף מידע בכל רחבי הרצועה.

בשורה התחתונה, השלמת החזרת כל החטופים החללים היא חובה מוסרית וערכית, ועדיין פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו קריטיים להשגת מטרות המלחמה, כשקידום הנורמליזציה והאינטגרציה של ישראל במזרח התיכון ישלימו את הניצחון. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לחזור למציאות של השישה באוקטובר, ועליה לוודא שעזה לא תשוב, לעולם, להוות איום על אזרחיה. לפיכך, יש להיות מוכנים גם לאפשרות שבטווח הארוך המהלך המדיני בעזה לא יצליח, ולהכין תוכנית צבאית שונה ומפתיעה להשמדת חמאס כצבא טרור, כולל פתרון טכנו-מבצעי לסיכול מרכז הכובד העיקרי של יכולתו הצבאית - המנהרות.