אל תיפלו בפח: ה"פיצול" מסוכן יותר מפיטורי היועמ"שית

לפי שיטת הסלמי, מנסה כעת הממשלה לקדם עוד חלק מרכזי בהפיכה המשטרית עליה הכריז שר המשפטים יריב לוין בינואר 2023 – חיסול מוסד היועץ המשפטי לממשלה, שהוא אחד המוסדות החשובים והמרכזיים בהגנה על הציבור מהחלטות בלתי חוקיות של השלטון מאז קום המדינה. סילוק היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות ריקון תפקידו מכל תוכן, נועדה לסלול את הדרך לכל שאר רכיבי ההפיכה המשטרית, ויוביל לשחיתות ולרמיסת זכויות הפרט.

אז איך קרה שהדבר הדרמטי הזה עובר יחסית בשקט? חה"כ שמחה רוטמן מנסה להרדים את הציבור. הוא לא מדבר על הדחת היועצת, מהלך שלעת עתה נכשל, אלא על "פיצול" סמכויותיה - דבר שבפני עצמו ייתכן שיש לו היגיון מסוים, וגם הוצע בעבר על ידי משפטנים מהצד הליברלי. הוא מקווה שהציבור לא יתעמק יותר מדי בהצעת החוק ובמשמעותה, ומשתמש במונח "פיצול" כסלוגן למכור את הרפורמה (כמו "מתווה סולברג" בזמנו לשם קידום ביטול עילת הסבירות). הקואליציה אף מתדרכת כאילו עו"ד גלי בהרב-מיארה תיוותר התובעת הכללית, כך שתיקי נתניהו לא יימסרו לגורם אחר, ולכן אין מדובר במניע פרסונלי של ראש הממשלה.

אבל אסור ליפול בפח. הצעתו של חה"כ רוטמן ל"פיצול" תפקיד היועץ המשפטי לממשלה היא הקיצונית מבין שלל ההצעות שעלו בעבר בנושא. הוראותיה מלמדות שאין מדובר בפיצול כלל, כי אם בחיסול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק מרוקנת מתוכן את מוסד היועץ המשפטי לממשלה והיא מחייבת את הציבור הליברלי לחזור למאבק על דמותה הדמוקרטית של המדינה.

הפיכה משטרית בהליך בזק

במסגרת הצעת החוק, מוצע לבטל את כל אותן אבני יסוד עליהם מושתת הייעוץ המשפטי לממשלה - ביטול עצמאות היועץ על ידי הכפפתם במפורש לשר המשפטים ולפיקוחו; הוצאת סמכויותיו לא רק בתחום הפלילי, אלא גם בתחום הייצוג בתיקים שעוסקים בנושאים הרגישים ביותר של המשפט החוקתי והמנהלי, על ידי העברת סמכויותיו בייצוג המדינה בערכאות לגורם אחר, שגם הוא יסבול מפוליטיזציה.

הממשלה גם תוכל לפטר את מייצגה מתי שתרצה, ולמנות עו"ד פרטי שייצג אותה. ואם לא די בכך, ההצעה תוביל לביטול המעמד המחייב של חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, כך שלמעשה הממשלה תוכל להתחשב בחוות דעתו של היועץ כשתרצה, וכשעמדתו לא תמצא חן בעיניה, חוות הדעת תיזרק. כך משחיתים את השלטון ומאפשרים לו לפעול מחוץ לגדרות החוק. אם אלו יתממשו, נקבל ממשלה ללא הגבלה וללא בלמים, שנמצאת מעל החוק.

גם את הטענה שעדיין ניוותר עם בית המשפט כדי לפקח על השלטון יש לדחות. הממשלה מקבלת מדי יום עשרות החלטות בנושאים רבים ומגוונים. מרבית ההחלטות אינו בידיעת הציבור ואינו מגיע לדיון בפני בית המשפט, וגם אם כן, זה לאחר זמן רב. מערך הייעוץ המשפטי הוא הבלם הראשון והיום-יומי שיש בו כדי לרסן ולבקר החלטות אלו, וריקון סמכויותיו, תוך שלילת עצמאותו, יותיר את הציבור חשוף לשרירות שלטונית.

לכן, הצעת חוק זו חמורה ומסוכנת יותר מהדחת היועצת המשפטית לממשלה, שכן גם אם עו"ד גלי בהרב-מיארה תישאר בתפקידה - היא תהיה היועצת המשפטית לממשלה בתואר, אבל לא יהיה ביכולתה להגן על שלטון החוק ולמנוע פגיעה בזכויות אדם. ואם תיוותר "רק" התובעת הכללית, ידאגו שימנו יועץ משפטי לממשלה שיהלך עליה אימים על בסיס קבוע עד שתאמר "איני יכולה עוד" וימונה תובע כללי כמינוי פוליטי.

מנסים להרדים אותנו

רוטמן מבין היטב לאן הוא הולך, אבל כדי להרדים את הציבור הוא מספר כאילו הצעתו היא כהמשך ישיר להצעת החוק של שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, שהתבטא נגד ההפיכה המשטרית. אלא שבחינה מדוקדקת מצביעה על הבדלים מהותיים בין הצעות החוק, שהם ההבדל בין "פיצול" ל"חיסול" תפקיד היועץ המשפטי לממשלה: למשל, אצל פרידמן מינוי היועץ והתובע הכללי הם מקצועיים, חוות הדעת המשפטיות ככלל מחייבות, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה להגשים את מדיניותה "במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו" - מרכיבים שנעלמו בהצעת רוטמן. יתר על כן, אפילו דניאל פרידמן, שתמך בעבר בפיצול, התבטא נגד עצם הדיון בפיצול בעת הזו.

ברור לכל שהממשלה הזו לא מקדמת פיצול בניקיון כפיים ובתום לב. היא כולה נגועה בניגוד עניינים אחד גדול, ואינה מסוגלת לנהל דיון ענייני בסוגיה כה חשובה, תוך כדי ניסיון הדחת היועצת, שכשל, ובעקבות הסכם ניגוד העניינים של נתניהו. וכדי להוכיח זאת, הממשלה גם מקדמת את ה"פיצול" בהליך בזק, ללא עבודת מטה, ומקווה שתצליח להעבירו בטרם נתעורר. אם זה יקרה, זה יהיה נזק לדורות.

>>> פרופ' יניב רוזנאי הוא מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן

>>> עו"ד גיל גן-מור הוא מנהל פרויקט חו"ד - חקר והגנה דמוקרטית, במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן