המנסח הוא המנצח

תוכנית 21 הנקודות של טראמפ, שאומצה ונחתמה על ידי ישראל וחמאס, וגם על ידי המתווכות והמדינות הערביות, נמצאת בנקודת מבחן.

הרבה נאמר ונכתב על הבעייתיות בניסוחים המעורפלים בתוכנית, על הסתירות בחלק מהסעיפים, על היעדר הגדרה של לוחות זמנים, סנקציות, משמעויות לגבי הפרות והיעדר מנגנון פיקוח, יישום ומכניזם לפתרון בעיות. התוכנית מורכבת משלושה שלבים עיקריים: שלב א' הכולל, השבת החטופים, שחרור אסירים, נסיגה של צה"ל לקווים מוסכמים, מתן סיוע הומניטרי בכמויות של הסכם ינואר 2025 וכמובן, נצירת האש של שני הצדדים והכרזה על הפסקת המלחמה.

שלב ב' עיקרו הכנסת שלטון חלופי לחמאס ופירוז הרצועה כשצה"ל נסוג לקו אדום, הכנסת סיוע הומניטרי והתחלת שיקום התשתיות האזרחיות. שלב ג' מסמן את החזרת הרשות הפלסטינית, לאחר רפורמות פנימיות, לעזה והתנעה מחודשת של שיחות למציאת פתרון מוסכם בין ישראל לפלסטינים, על בסיס עקרון שתי מדינות לשני עמים.

לפני התחלת יישום השלב הראשון, ישבו צוותי המשא ומתן בשארם א-שייח' וגיבשו מכתב צד להבהרת המימוש בפועל. ככל הנראה, ישראל לא הציגה למתווכות מספר חללים שלפי הבנתה חמאס מודע למיקומם, מה שיצר לחמאס פתח בהסכם כדי לנצל באופן ציני, כמו שתמיד עשה, מהיכרותי, גם במשאים ומתנים בעבר. כמו כן, ישראל שחררה את כלל האסירים החיים ולא השאירה לעצמה מנוף לחץ, אם חמאס יפר את התחייבותו לגבי שחרור החטופים החללים.

כיום לישראל אין מנעד של מנופי לחץ למקרה שנוצר, שבו חמאס טוען כי יש אולי עוד חטופים מעטים הוא שיודע על מיקומם, אבל יצטרך כלים הנדסיים וזמן על מנת להשיבם. מבחינתו, יש כאלו שבכלל אינו יודע על מיקומם.

ההסכם לא מגדיר את המעבר בין השלבים, אם באופן כרונולוגי (עם סיום שלב, עוברים שלב) או באופן פרללי (במקביל להתקדמות בשלב אחד, מתחילים שלב שני). בעקבות הוויכוח סביב סוגיה זו, ויש יתרונות וחסרונות לכל דרך פעולה, אני מציע את המתכונת הבאה:

ראשית, יש להפעיל את קטאר וטורקיה, באמצעות האמריקנים, שיפעילו את כל כוחם. כמו שראינו, יש להן כוח על חמאס, כוח שגרם לארגון להשיב את כלל החטופים החיים. שנית, להתחיל להיערך לשלב הבא, לשבת עם המתווכות ולהשפיע על עיצוב שלב זה - מאילו מדינות יורכב הכוח שיחליף את שלטון חמאס, מי יעמוד בראשו, כמה בעלי תפקידים יכלול, איזה חימוש יהיה בידיו, באילו אזורים יתחיל היישום בשטח, מהם כלי המבחן למדוד הצלחה, אילו סנקציות ניתן להפעיל במקרה של הפרה, איך ישראל יכולה לסייע ועוד.

הפירוז, הוא סוגיה מורכבת המצריכה לוחות זמן ממושכים. ראשית צריך לקבוע מה היא כוללת כמו אמצעי לחימה, תשתיות שמעל הקרקע, תשתיות תת-קרקע וגם איך מנטרלים אותן בפועל. לצערנו, יהיו חטופים חללים שגם חמאס וגם ישראל כנראה לא יודעים על מיקומם. ישראל חייבת להקים צוותי מודיעין לפרשיות אלו. האזורים בהם קיימת הערכה על הימצאותם צריכים להיות מוגדרים כפוליגון שמנוע משיקום. בנייה במרחבים אלו עלולה לייצר מציאות בשטח שלא תאפשר חפירה וחיפוש בעתיד הרחוק יותר.

אסור לנו לתת לתוכנית 20 הנקודות, תוכנית שבמהותה היא תוכנית מסגרת, להוות רפרנס יחידי למחויבות הצדדים. יש לייצר מסמכי צד מפורטים, שנותנים מענה מיטבי. בסופו של דבר, למדתי בעיסוקי המשאים ומתנים, כי המנסח הוא המנצח, ולכן נכון להשפיע על הניסוח.

>>> אל"ם במיל' דורון הדר הוא לשעבר מפקד יחידת ניהול המשברים והמשא ומתן המטכ"לית בצה"ל, לשעבר חבר בצוות המו"מ לשחרור החטופים, כיום יועץ ניהול משברים ומשא ומתן