טראמפ מתחיל לחשוף את האיום הגדול - שפועל בשירות חמאס

צו חדש עליו חתם הנשיא דונלד טראמפ מורה למזכירי המדינה והאוצר האמריקנים לבחון את הגדרת סניפי האחים המוסלמים במדינות מזרח תיכוניות כמו לבנון, ירדן ומצרים, אך גם בארצות הברית עצמה, כארגוני טרור. הצו עשוי להתברר כרגע מכונן במאבק באיסלאם הפוליטי ובפרט ביחס לפעילות "האחים" בארצות הברית, המסכנת את יהודי המדינה ואת ישראל בלב הנכס האסטרטגי הגדול ביותר שלה. תשתית "האחים" בארצות הברית בנויה כרשת רחבה ורב-תחומית. היא צמחה שיטתית על פני עשרות שנים, הקימה מוסדות, חדרה לאקדמיה, לתקשורת ולפוליטיקה, ונקשרת ולעיתים אף נשלטת בידי אנשי חמאס.

בשנות ה-60 פיתחו חלוצי "האחים" בארצות הברית אסטרטגיה המכונה "חדירה הדרגתית" או "חילחול", שבמרכזה בניית תשתית חברתית ותרבותית בתוך החברה האמריקנית הכוללת מוסדות אזרחיים, עמותות צדקה וחינוך, ארגוני סטודנטים ומרכזים דתיים. כל אלה נראו כפעילות קהילתית רגילה, אך בפועל חתרו לחיזוק זהות איסלאמיסטית והתיישבות בלב הממסד האמריקני על מנת לייצר כוח והשפעה בידי מי שלמעשה מהווים מיעוט קולני ואקטיביסטי בקרב המוסלמים.

השפה כנשק

אחד הכלים הבולטים של "האחים" באמריקה ובמערב בכלל, הוא השימוש בשפה כפולה. כלפי הציבור הכללי הם מדברים בשפת זכויות אדם, סובלנות, מאבק בגזענות והגנה על חירויות. אך השפה הזו נעלמת כאשר הם פונים לקהל מוסלמי אוהד. שם הם משתמשים במסרים כמעט-הפוכים שמטיפים להסתגרות ובדלנות תרבותית, תוך התנגדות לערכי היסוד הדמוקרטיים והליברליים של המערב. לצד זאת פיתחו "האחים" מינוחים ועקרונות פעולה המאפשרים להם להגן על עצמם מפני ביקורת. המונח איסלאמופוביה למשל, נוצר כתיאור סוציולוגי אובייקטיבי לשנאת מוסלמים. אלא שבידי "האחים" הוא הפך לנשק רטורי המאפשר להם להכניס את מבקריהם למגננה. ארגונים איסלאמיסטיים בארצות הברית משתמשים בו תכופות כדי למסגר ביקורת על האיסלאם הפוליטי ועל קבוצות קיצוניות כגזענות כלפי מוסלמים. קמפיינים תקשורתיים סביב איסלאמופוביה אפשרו להם לרתום לצידם אנשי אקדמיה, ארגוני זכויות אדם ותנועות שמאל וזהות כמו Black Lives Matters ו-Jewish Voice for Peace, ובכך להרחיב את ההגנה הציבורית סביבם.

עם השנים גיבשו "האחים" רשת סבוכה ולא-רשמית של עשרות ארגונים. בשום מקום לא יודו ראשי ארגונים אלו שהם שייכים ל"אחים" או פועלים במשותף. מה שמוכיח את ההפך היא המציאות עצמה, שבה פועלים ארגוני הרשת הללו לקידום מטרות "האחים" - ארגון ודיבור בשמן של הקהילות המוסלמיות, חדירה לממסד, מלחמה בישראל ורשתות כלכליות נרחבות.

המבנה הרשתי מאפשר יכולות התקפה ומגננה משותפות כמעין להקת זאבים, כאשר כמה מהארגונים נרתמים לטובת אחד מהם על מנת לסייע לו משפטית, פוליטית ותקשורתית בהתאם להתמחותם הספציפית. המבנה הרשתי גם מאפשר שרידות גבוהה נוכח מתקפות מבחוץ. כאשר אחד הארגונים נסגר או נחסם, נוטל את מקומו ארגון אחר. מנהלי הארגון המפורק לא יוחלפו במהרה, שכן המשאב החשוב ביותר ב"אחים", כמו בחמאס המגיע מאותה משפחה, הוא האמון שנרכש בין אישים כאלה במשך שנים רבות.

ארגוני-מראה

שלושה ארגונים ששימשו בראשית שנות האלפיים כעמודי תווך של פעילות "האחים" בארצות הברית, עמדו במוקד חקירות טרור ותביעות שהביאו לסגירתם. "קרן האדמה הקדושה" (HLF), ששימשה צינור מרכזי להעברת כספים לחמאס, נוספה ב-2001 לרשימת ארגוני הטרור של משרד האוצר האמריקני. האגודה האיסלאמית למען פלסטין (IAP), ששימשה כגוף תעמולה וגיוס תמיכה, ולצידה האגודה המוסלמית אמריקנית (AMS) שנחשבה לזרוע הביצועית של IAP, פורקו ב-2004 בעקבות תביעות פליליות ונזיקין. פרשת HLF אף הסתיימה ב-2008 בהרשעת בכיריה בעבירות מימון טרור ושליחתם לכלא לפרקי זמן ארוכים. אולם, הפירוק לא סיים את הפרשה אלא רק שינה את שמות הארגונים שקמו כמוסדות חדשים, כביכול.

ארגון KindHearts הוקם ב-2002 אך הוכרז על ידי משרד האוצר האמריקני ב-2006 כממשיך דרכו של ה-HLF - ופורק. אתגר גדול יותר הציג הארגון "אמריקנים למען פלסטין" (AMP) ושלוחתו הביצועית "אמריקנים למען צדק בפלסטין" (AJP) שנחשבים בעיני מומחים, לרבות החתום מטה, לארגוני-מראה הממשיכים את דרכם של IAP/AMS המפורקים. ראשי הארגונים המפורקים - כולם אנשי חמאס מוכרים היטב - שבו והופיעו כמנהלי ארגוני-המראה החדשים תחת פרופ' חאתם בזיאן, ממקימי קמפיין ה-BDS וארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP). האחרון נחשב לאחד מארגוני הברית שכרתו אנשי "האחים" עם אנשי שמאל קיצוני ואחראיים על הטרדת סטודנטים ואנשי אקדמיה יהודים וישראלים. SJP שימש כאחד השחקנים המרכזיים בארגון ההפגנות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים לאחר מתקפת 7 באוקטובר.

רשת "האחים" מכילה גם תשתית כלכלית נרחבת שכוללת תרומות ועמותות צדקה, לצד שליטה בתשתיות דתיות-קהילתיות ובעסקים. ארגון NAIT, לדוגמה, מחזיק בבעלותו מאות מסגדים ונכסי נדל"ן, ומציע הלוואות ואמצעי מימון "איסלאמיים" לקהילות ברחבי ארצות הברית. במקביל, התפתחה תעשיית חלאל נרחבת עליה חולשים כמה מגופי "האחים", שנטו להתבסס בריכוזי המוסלמים במישיגן ואילינוי.

המאמצים לחדור ללב הממסד הפוליטי

רשת האחים המוסלמים באמריקה גם כוללת תשתית פוליטית מפותחת. אחד הארגונים הבולטים הוא "מועצת היחסים האמריקניים-איסלאמיים" (CAIR) שבראשו עומד נהאד עואד המוגדר בישראל כאיש חמאס. CAIR מגדיר עצמו כארגון זכויות אזרח, אך הוא ממוקד למעשה בהחדרת "אחים" ללב הממסד הפוליטי והציבורי האמריקני. לפי מקורות רבים, הארגון העמיד לאורך שנים תרומות לפוליטיקאים מוסלמים שונים. נתמכיו כוללים החל מחברי וחברות קונגרס, כגון רשידה טליב ואלהאן עומאר, שנודעו כראש חץ אנטי-ישראלי, וכלה בראש עיריית ניו יורק הנבחר זוהראן ממדאני, שקיבל על פי פרסומים מ-CAIR וארגוני בת שלו כ-140-120 אלף דולרים. הקשרים אינם מסתכמים בתרומות ו-CAIR פועל להשגת השפעה ולשילוב אנשיו בממשל מהרמה המוניציפאלית ועד הפדרלית.

בעקבות משפט "קרן האדמה הקדושה" (HLF) הוסיפו רשויות אכיפת החוק את CAIR לרשימת הארגונים הנחשדים ב"שותפות לקונספירציה" - מונח משפטי למי שחשודים בפעילות לא-חוקית אך לא הוגש נגדם כתב אישום. צעד זה הוביל את ה-FBI ב-2008 להודיע כי הוא מנתק כל שיתוף פעולה עם הארגון. בצעד שהעלה תמיהות, ניסה ממשל ביידן להחזיר את CAIR ללב הממסד ולשלבו ביישום המדיניות ללוחמה באנטישמיות שיזם. עם זאת, בחודש דצמבר 2023 הודיע גם הבית הלבן שינתק את כל קשריו עם CAIR וגינה את ראשו, נהאד עואד, בעקבות נאום שבו שמח על מתקפת 7 באוקטובר. האחרון להכות בארגון היה מושל טקסס, גרג אבוט, שהכריז עליו בשבוע שעבר כארגון טרור.

כעת, עם הצו החדש של טראמפ, ייתכן שארצות הברית נכנסת לשלב חדש ביחסה ל"אחים המוסלמים". אם אכן ייפתחו חקירות עומק לגבי ארגוניהם, הן עשוית לפתוח תיבת פנדורה, וליתר דיוק קן צרעות, שבמשך עשרות שנים הצליח להסתיר את מהותו האמיתית ולשרוד כמעט כל ניסיון פירוק. הלחצים בנושא אמורים להגיע משני צדדים. האחד, מקטאר וטורקיה ששתיהן אוהדות של "האחים המוסלמים" ומעורבות עד צוואר בפעילותם הגלובלית, לרבות בארצות הברית. מנגד ניצבות סעודיה ובמיוחד איחוד האמירויות, ששנים עומדת בחזית המאבק וחשיפת החתרנות העולמית של "האחים המוסלמים". על ישראל להצטרף במלוא העוצמה לאחרונות מתוך הבנה שמדובר באינטרס מובהק שלה לפרק את רשתותיהם העולמיות של חמאס וארגון האם שלו.

>>> ד"ר הראל חורב הוא היסטוריון, מומחה לחברה הפלסטינית וחוקר בכיר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון שבאוניברסיטת תל אביב