הוא כונה "המוח של ביבי" – וכעת חסרונו מורגש במיוחד

חמישה שבועות מאז התפטרותו של השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, נראה שהחור שנפער בכוורת המדינית-ביטחונית של ראש הממשלה בנימין נתניהו רחוק מלהיסגר. בכירים ישראלים ואמריקנים אמרו כי עזיבתו של דרמר יצרה בלבול וחוסר ודאות בטיפול בכמה סוגיות רגישות ובראשן היחסים בין ישראל לארה"ב.

למה זה חשוב

• חסרונו של דרמר מורגש במיוחד על רקע ההיערכות לפגישה בין נתניהו ובין הנשיא דונלד טראמפ במאר-א-לאגו בעוד פחות משבועיים. במשך 11 שנים היה דרמר האיש של נתניהו בבית הלבן ועשה עבורו את עבודת ההכנה לפגישות עם שלושה נשיאים אמריקנים.

  

• דרמר היה אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו במשך שנים. הם היו בלתי ניתנים להפרדה. דרמר זכה במהלך השנים לכינוי "המוח של ביבי", אבל הוא היה גם ידו הארוכה מעבר לים.
• עבור נתניהו, בעל סגנון העבודה הריכוזי, דרמר התאים כמו כפפה ליד. נתניהו נתן לדרמר לטפל בנושאים המדיניים הביטחוניים הרגישים ביותר – פעמים רבות במידור מוחלט משאר המערכת הישראלית. ככל שעברו השנים זה הלך והחריף.
• העובדה שדרמר היה איש אמון דיסקרטי של נתניהו, והעבודה המשותפת שלהם במשך שנים ארוכות כל כך, גרמו לכך שכל מנהיג, פקיד בכיר או פוליטיקאי ברחבי העולם שהיה מדבר עם דרמר ידע שהוא מדבר עם נתניהו.
• הדרך שבה תפסו את דרמר בני שיחו ברחבי העולם אפשרה לו לבצע מהלכים מדיניים משמעותיים ולסגור עסקאות דיפלומטיות. כעת אין בעל תפקיד אחר במערכת הישראלית שמחזיק ביכולת דומה.

  

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

התפקידים הבולטים שמילא

• כשר לעניינים אסטרטגיים היה דרמר אחראי ליחסים עם ממשל ביידן ולאחר מכן עם ממשל טראמפ, וכן אחראי לסוגיה האיראנית ולמאמצים לקדם הסכם שלום עם סעודיה.
• אלא שאחרי מתקפת 7 באוקטובר התרחבו תפקידו, סמכויותיו והשפעתו עוד יותר. דרמר הפך להיות האחראי לסוגיית "היום שאחרי" ברצועת עזה ומונה לראש צוות המו"מ של ישראל על עסקת החטופים.
  הוא היה איש הקשר המרכזי לאיחוד האמירויות ולמדינות ערביות נוספות, ניהל את המו"מ על הפסקת האש עם לבנון, מילא תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות שהובילה למלחמת 12 הימים עם איראן, והוביל את המו"מ ההיסטורי עם סוריה אחרי נפילת משטר אסד.

  

מאחורי הקלעים

• כאשר דרמר הודיע שהוא מתפטר מתפקידו בממשלה בחודש נובמבר, ההערכה בממשלת ישראל, בבית הלבן ובבירות רבות בעולם הייתה שהוא ימשיך להיות מעורב.
• המחשבה הייתה שדרמר יתפקד כשליח מיוחד מטעם נתניהו במו"מ עם סוריה ולבנון ובמאמצים לנורמליזציה עם סעודיה. המודל היה אמור להיות דומה לזה שבו פעל עו"ד יצחק מולכו בין 2009 ל-2017.
• אלא שבשבועות האחרונים נראה כי זה אינו המצב. קשיים משפטיים בבניית התפקיד של שליח מיוחד ורצון אמיתי של דרמר להתנתק דה יורה ודה פקטו מעבודת הממשלה תרמו לכך.

  

תמונת המצב

• סוריה: כמה ימים אחרי שדרמר התפטר, הוא היה אמור להיפגש ברומא עם שר החוץ הסורי לסבב מו"מ חמישי. מקור שמעורה בפרטים סיפר שסבב השיחות בוטל ברגע האחרון אחרי שהתברר שדרמר לא יכול לייצג את ישראל בשיחות כאדם פרטי.
• עזיבתו של דרמר לא הובילה רק להשעיית המו"מ עם סוריה אלא גם להסלמה. דרמר היה גורם מרסן בסביבת נתניהו בכל הנוגע לסוריה, ודחף לנצל את ההזדמנות ולהגיע להסכם. בהיעדרו גברה השפעתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, שדוחף לקו אגרסיבי יותר כלפי סוריה.
• השבוע הודיע נתניהו לשליח האמריקני תום בראק, שמתווך בין סוריה לבין ישראל, שבכוונתו למנות בתוך כמה ימים נציג חדש מטעמו שיוביל את השיחות במקום דרמר.
• לבנון: לקראת עזיבתו של דרמר החליט נתניהו להעביר את האחריות לסוגיה הלבנונית לידי השגריר בוושינגטון יחיאל לייטר ולידי סגן ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי דרזנין. השניים צפויים להשתתף השבוע בסבב השני של המו"מ הישיר עם נציגי ממשלת לבנון.

  

• עזה: נתניהו מינה את איש העסקים מייקל אייזנברג לנציגו לענייני יישום ההסכם לסיום המלחמה ברצועת עזה, במיוחד בכל הנוגע למגעים בנושא עם ממשל טראמפ.
• אייזנברג הוא לכאורה "תואם דרמר" – עלה מארה"ב ומזוהה עם המפלגה הרפובליקנית. אלא שאייזנברג אינו מנוסה כמו דרמר, לא קרוב לנתניהו כמוהו ולא נתפס בבית הלבן כסמכות. בהיעדרו של דרמר עברו שליחיו של הנשיא טראמפ ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף לדבר ישירות עם נתניהו – לפעמים כמה פעמים בשבוע.

  

• איראן: דרמר היה הגורם העיקרי שאיתו התייעץ נתניהו בנושא האיראני. בלי דרמר, נתניהו יישען כעת עוד יותר על ממלא מקום ראש המל"ל גיל רייך ועל ראש המוסד דדי ברנע. נתניהו מעוניין למנות בקרוב יועץ לביטחון לאומי במקום צחי הנגבי, שהודח לפני כחודשיים. יש לקוות שהמומחיות בנושא האיראני תהיה אחד התנאים הבסיסיים לקבלת התפקיד.
• ארה"ב: דרמר היה מוסד בוושינגטון. כל מי שהיה מעורב בפוליטיקה ובמדיניות החוץ במפלגה הרפובליקנית ובמפלגה הדמוקרטית ידע מיהו. אוהביו העריצו אותו, וגם אויביו (והיו לא מעט כאלה) העריכו אותו. לצד הצלחות היו לו גם לא מעט כישלונות.
• מערכת היחסים שדרמר בנה עם טראמפ הייתה חריגה. השניים עבדו בצורה צמודה בקדנציה הראשונה של טראמפ בבית הלבן, אבל התקרבו עוד יותר בקדנציה השנייה. לדרמר חלק מרכזי בפיוס בין נתניהו ובין טראמפ, והוא הבכיר הראשון ממדינה זרה שעימו נפגש הנשיא האמריקני אחרי שניצח בבחירות.
• אין שום גורם בסביבת נתניהו או ממשלת ישראל הנוכחית שיוכל לנהל את היחסים עם ארה"ב באותה צורה. השגריר לייטר יקבל על עצמו את הטיפול בחלק גדול ממערכת היחסים עם ארה"ב, אך אין לו המשקל המדיני, הניסיון ומערכות היחסים שהיו לדרמר. התוצאה תהיה שנתניהו יצטרך להיות מעורב באופן אישי ביותר ויותר היבטים של היחסים עם ארה"ב.