בתוך סיר הלחץ: למה דווקא עכשיו יש סיכוי אמיתי לעסקה
השילוב בין תוכנית אמריקנית מעשית ולחץ מדיני חסר תקדים, כולל מהכיוון הטורקי, יוצר תנאים שלא נראו כמותם להשגת עסקה כוללת • בניגוד לניסיונות עבר, שבהם הלחץ הצבאי לא מונף כראוי, הפעם "סיר הלחץ" מכוון לטמפרטורה הנכונה • האתגר: להגיע להסכם במהירות אך בזהירות, מבלי לשבור את הכלים גם למול הקשיים שחמאס עוד יערים • דעה


הגעה להסכם במשא ומתן כה מורכב וקשה, שנעשה למול התנגדות של גורמים אידיאולוגיים ופוליטיים, כמוה כבישול בסיר לחץ. נדרשים לא רק חומרי הגלם הנכונים - הסעיפים השונים שמרכיבים את ההסכם - אלא שנדרש לקיים את המשא ומתן ב"טמפרטורה" גבוהה ותחת לחץ. רק כך המשא ומתן יכול להבשיל לכדי הסכם. מבחינה זו, סבב המשא ומתן הנוכחי הוא ההזדמנות הראשונה שבה מתקיימים התנאים שמאפשרים משא ומתן אפקטיבי לסיום המלחמה ולשחרור החטופים:
בהיבט "חומרי הגלם", ארצות הברית שמה על השולחן לראשונה מתווה מפורט להסכם שכזה. גם אם מתווה זה הוא רק בסיס למשא ומתן, ולא ההסכם הסופי, הרי שהוא מאפשר לקיים דיון פרטני במגוון הסוגיות השונות הנדרשות לגישור על מנת להגיע לכדי הסכם. עד היום, ישראל היא זו שלא איפשרה בכלל להניח על השולחן הצעה מפורטת להסכם סיום מלחמה - בין אם בגלל התעקשות על עסקאות חלקיות עד לחודש אוגוסט האחרון, ובין אם בהיצמדות לנוסחאות כלליות וקשיחות שהיוו תכתיב לחמאס ולא בסיס למשא ומתן. כל עוד לא היה מתווה שכזה, לא ניתן היה לנהל משא ומתן רציני, וממילא גם לא להגיע להסכם.
המהלך של טראמפ והקלף הטורקי
למתווה הנוכחי יתרון חשוב בכך שהוא נותן לראשונה לשני הצדדים את מה שהם הכי רצו - שחרור כלל החטופים עבור ישראל, והגעה לסיום המלחמה תחת ערבויות מספקות עבור חמאס. עם זאת, המתווה עצמו אינו מספק, ונדרש "לבשל" את התהליך ב"סיר לחץ", וגם בכך ישנם מספר שינויים משמעותיים ביחס לעבר:
ראשית, נשיא ארצות הברית נחוש מתמיד להביא את המלחמה לכדי סיום. הלחץ שמפעיל הנשיא טראמפ הוא אמצעי הלחץ היחיד שבכוחו להתגבר על המכשולים האידיאולוגיים והפוליטיים שלא איפשרו עד כה לממשלת ישראל להיכנס למשא ומתן אמיתי להסכם שכזה.
שנית, נשיא ארצות הברית גם הצליח לצרף לעומק התהליך את טורקיה, המהווה עבור חמאס משענת דתית-אידיאולוגית מבית האחים המוסלמים, וגם משענת פרקטית ותומכת פוליטית, וזאת במקביל ובנוסף לקטאר. עד כה ישראל נרתעה משילוב של טורקיה במשא ומתן, בשל העוינות בין שתי המדינות, אך החלטת נשיא ארצות הברית להכניס את טורקיה לעובי הקורה מאפשרת לשים את חמאס תחת מכבש לחצים פוליטי חסר תקדים. למאמץ הטורקי הזה יהיה מחיר, שכנראה לא ימצא חן בעיני ישראל, אך דחיפות ההגעה להסכם להשבת החטופים מצדיקה את המחיר העתידי הזה.

שלישית, הדרישה לכך שאת המשלחת הישראלית יוביל דרג של שר, ולא רק בהנחיה מרחוק, אף היא מייצרת לחץ גבוה יותר ותנאים טובים יותר למשא ומתן, הן בשל גמישות גדולה יותר לקבלת החלטות בשטח, והן בשל היכולת המשופרת להשפיע על החלטותיו של ראש הממשלה כאן בארץ.
הטמפרטורה הנכונה בחדרים הסגורים
יהיו מי שיגידו, ובצדק, שגם ללחץ הצבאי בעיר עזה היה משקל בהגעה לנקודה הזו. אולם, לחץ דומה היה גם בשלבים מוקדמים יותר, רק שישראל לא ניסתה למנף אותו כדי להגיע להסכם כולל אלא רק להסכם חלקי. דוגמה בולטת היא מבצע "מרכבות גדעון" שהחל בחודש מרץ 2025, עם היציאה מההסכם הקודם. ישראל הפעילה לחץ צבאי אדיר בכל רחבי הרצועה ואף שילבה במסגרת זו את ההפעלה של המתחמים ההומניטריים. את הלחץ הזה ישראל ניסתה לתעל כדי לאלץ את חמאס להתגמש על הסכם חלקי, לשחרור 10 חטופים בלבד, ובסופו של דבר גם לא היה הסכם, וגם הלחץ הצבאי הלך ודעך, כך שההזדמנות התפספסה. חידוש הלחץ הצבאי היה חיוני, וזאת במחיר הכבד של מבצע בעיר עזה, על סיכוניו הרבים לחטופים, לחיילים ולמעמדה הבין-לאומי של ישראל.
בסופו של דבר, השילוב של חומרי הגלם הנכונים והגברת הטמפרטורה והלחץ על כל הצדדים אכן מייצר מקום לתקווה, אך הדרך להסכם עוד עלולה להתברר כמורכבת וקשה, והתבשיל עוד עלול לקדוח. ההסכם הוא מסובך ומלא פרטים, ישנם פערים בין הצדדים, וחמאס הוא חמאס - ארגון טרור המנהל משא ומתן קשוח כפי שהוא נלחם.


לכן, במאמץ להגיע להסכם צריך לאזן בין שני מרכיבים: מצד אחד, הרצון להגיע להסכם במהירות ובזמן קצר, ומצד שני, הצורך לאפשר להסכם להתגבש ולהימנע מקריסת המשא ומתן.
הדחיפות בהגעה להסכם ברורה, וכל יום שחולף הוא מחיר יקר בראש ובראשונה עבור החטופים. יתרה מכך, ל"דד-ליין" יש תפקיד מועיל במשא ומתן, כחלק מ"סיר הלחץ", שכן הוא מאלץ את הצדדים להתגמש ולהתכנס. עם זאת, הסיכון הגדול בלחץ גדול מדי הוא שאם חלילה המשא ומתן יקרוס, הרי ראינו שחזרה לשולחן המשא ומתן תיקח שבועות ארוכים ואף חודשים, תוך חזרה ללחימה על מחיריה וסיכוניה הרבים.
לכן, בנקודת הזמן הזו, יש לאפשר לצוות המשא ומתן ולמתווכות לעשות את עבודתם - לעבור סעיף-סעיף, לנסות לסגור את הפערים בנחישות וביצירתיות, ותוך הקפדה על סגירת הפרטים הקטנים בכל הסוגיות הקריטיות. לתמיכה הפומבית והמתמשכת של הציבור בהגעה להסכם יהיה לפיכך תפקיד מפתח בימים הקרובים.
>>> תא"ל (במיל') ד"ר אורן סתר הוא ראש החטיבה האסטרטגית בצה״ל לשעבר וחבר בכיר בצוות המשא ומתן לשחרור החטופים לשעבר