דין אחד לפצ"רית, דין אחר לנתניהו? הצביעות בחקירות ההדלפה
הדלפות זה רע? כנראה תלוי את מי חוקרים - ואת מי מגבים • ההתעלמות של אותם אנשים מנציב שב"ס ויועצי רה"מ רק מלמדת שבמציאות של היום - שלטון החוק לא שווה לכולם • ועדיין: שום דבר מזה לא מפחית מחומרת העבירות של הפצ"רית • ערן קמין, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה, דעה
מלאכת עשיית הצדק והשמירה על שלטון החוק אינן מתמצות בחשיפת האמת, אלא גם בדרך שבה פוסעות הרשויות כדי להשיג את מטרתן, ועליהן לעשות את מלאכתן באורח העולה בקנה אחד עם הגינות ההליך, שמירה על זכויות החשוד ואינטרסים חברתיים נוספים. התופעה של הדלפה מחדרי החקירות, בעיקר בחקירות רגישות ומתוקשרות, היא רעה חולה. יש בה לפגוע לא רק בזכות החשוד להליך הוגן, אלא גם באינטרס הציבורי בניהול חקירה תקינה שתניב תוצאות, וכן באמון הציבור ברשויות האכיפה והתביעה, שהחקירה היא אובייקטיבית ונטולת משוא פנים, וכי ההליך נקי וחותר לחקר האמת. המחיר של התנהלות כזו הוא כבד, והניזוק העיקרי הוא הציבור כולו.
חשודים אפשריים להדלפה של חומרי חקירה הם: גורמים ממערך החקירה, גורמים ממערך התביעה וגורמים ממערך ההגנה. לכל אחד מהגורמים האלו אינטרסים ומניעים; בתוך אלה יש הפועלים מתוך תחושת חובה אזרחית המפעמת בתוכם, אחרים מבקשים למלט את נפשם ואחרים סוחרים במידע בעל ערך בתמורה למטבע אחר. רוב רובן של חקירות ההדלפה מסתיימות ללא תוצאות ממשיות, איתורו של הגורם המדליף מורכב ועל כן כאשר גורם כזה נחשף, יש בכך ערך חדשותי ומשפטי רב.
התקופה האחרונה זימנה לנו חקירה בעניינן של כמה הדלפות, האחרונה על פי החשד מסביבתה הקרובה של הפרקליטה הצבאית הראשית וייתכן אף בהוראתה הישירה. קדמו לה חקירות אחרות כמו למשל החשד שנציב שירות בתי הסוהר הדליף לקצין משטרה את דבר קיומה של חקירה בעניינו. וכמובן, הדלפת המידע הסודי לעיתון הבילד הגרמני על ידי יועציו של ראש הממשלה. המשותף לכל החקירות הוא בכירותם הרמה של החשודים והעניין הרב שהציבור והתקשורת מגלים בהן.
הדלפתם של חומרי חקירה על ידי הפצ"רית ואנשיה ראוי שתטופל בכלים פליליים מחמירים, לרבות חקירת החשדות לשיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים וגילוי בהפרת חובה. נדמה שעל כך כולם תמימי דעים, מכל צידי הקשת הפוליטית. תמימות הדעים הזאת אינה חוזרת, כאשר החקירות מלחכות את שולי גלימתם של ראש הממשלה ושריו. אם הפצ"רית מפוטרת לאלתר, מדוע לא נגזרת גזרה שווה כלפי מקורבו של השר בן גביר, נציב שירות בתי הסוהר, שבעניינו כבר יש החלטה על הגשת כתב אישום כפוף לשימוע. אם בעניינם של יונתן אוריך ואלי פלדשטיין כבר הוגשו כתבי חשדות, למה הם לא מפוטרים לאלתר ומדוע "הבוס המבסוט" לא נשלח לנבצרות.
מהירות יציאתם מהמחילות של המקיפים והמתחנפים לראש הממשלה, שהוא עצמו בן דמותה ואחריותה של הפרקליטה הצבאית הראשית בחקירה המכונה, "פרשת ההדלפה לבילד הגרמני", שוברת שיאים של צביעות ואופורטוניזם פוליטי. בשונה מהפרקליטה, ראש הממשלה לא קיבל עליו אחריות גם בפרשה הזאת, מותיר את יועציו להתמודד לבדם עם כתב האישום. ייתכן שהוא אינו אחראי, ייתכן שהוא אחראי אבל פטור מאשמה (בהתאם לפיתוח המשפטי הייחודי של השר לשעבר הכושל אמיר אוחנה) וייתכן שהוא גם אחראי, גם אשם וגם משקר. כדי לברר את מידת אחריותה של הפרקליטה הצבאית הראשית נדרשת חקירה נחושה ומקצועית, כזאת שנדרשת גם בעניינו של ראש הממשלה וגם בעניינו של השר להיעדר ביטחון לאומי, שיועציהם הבכירים פעלו והדליפו חומרים אסורים. אכיפה בררנית היא פשע כזכור, גם אם אתה מדליף לבילד הגרמני או לקצין תאב קידום זמני.
>>> עו"ד ערן קמין הוא תנ״צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה, כיום יועץ לענייני חקירות ומודיעין